היום עשיתי בייביסיטר לזאטוט חמוד בן שנתיים וחצי עם אנרגיות בלתי מוגבלות. הוא כזה מותק. כולו גובה 75 ס"מ, צחוק מתגלגל וריצה חמודה. היום היה קטע שכשהוא רץ הוא הזיז את הראש מצד לצד כזה. שיחקנו בכדור, ואחרי שאני תפסתי את הכדור הוא הצביע עליי והכריז בהחלטיות: "שועל". אז אמרתי שהוא חתול.
שיחקנו תופסת, ובכל פעם שתפסתי את הפצפון הרמתי אותו והתחלתי לדגדג אותו. הוא צחק בהיסטריה, מה שגרם לי לצחוק. כזה חמוד.
לפני שהלכנו לפארק היינו בבית שלו והוא הראה לי בית מקרטון שהוא בנה בגן או משהו, הוא נורא התלהב מהעובדה שיש לבית ארובה =O וירד רגע לסלון לאבא שלו. אחרי כמה דקות שבהן שיחקתי עם אחותו הוא חזר עם הבית ועם ישבן וארבע רגליים בלתי מזוהות משתרבבות מהארובה.
-"מה הכנסת לארובה?"
-"ג'ירפה".
:|
הנוער של ימינו.
היום שני ואני רצינו ללכת לספריה כדי למצוא את המחזות של המונולוגים שלנו ("הניצול", "המדריך לחיים הטובים" ו"פופר", אם למישהו יש =] ), אבל להפתעתנו הספריה הייתה סגורה. כמה חבל. כדי לצאת מהדכאון המשתלט ישבנו ב"אינגליש קייק" על עוגת גבינה פירורים :P. זה שיפר את מצב הרוח.
אח"כ ישבנו ליד מרלז בגן כזה די נטוש והתחלנו לקרוא את החוברת מונולוגים ששני הביאה. היה חביב :) היה מזג אוויר נעים והכל אז היה ממש נחמד.
מחר ים ו"מקס ברנר"! יאי! :) (בלי עומר?? =O חרםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם. אבל זה כן עם עומר :P)
-"יובל, אני צריכה שתלך לגן שבסוף הרחוב שלנו לאסוף את יונה" [אל תשאלו]
-"אההה..."
-"יובל?"
-"אני לא יודע איפה זה".
-"יואבי היה בגן הזה שנתיים. אספנו אותו בתורניות. זה בדיוק בסוף הרחוב שלנו, ימינה"
-"נו, אני לא יודע איפה זה"
-"אתה כן!"
-"נו..."
-"אני אשלם לך."
-"טוב."
טוב, אבל בסוף הוא די הציל את החיים שלי =] הוא אפילו דיבר עם יונה, שזה די נדיר מבחינתו.. לדבר עם אנשים, הכוונה.
אני מתגעגעת לכל החברים שלי.. (לא, עומר, אתה לא נחשב :P) כאילו מהכתה ומהשכבה =[. לא ראיתי אתכם מלא זמן. טוב טוב.. ספיר ואני הולכות בטוח בטוח בטוח ל"פוקס" יחד ביום רביעי אז נתראה :)
קבענו! מה לא? ברור שהולכים!
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
