מחר יומולדת 15.
האמת היא שבימים האחרונים עוד שמחתי וחיכיתי לזה-עכשיו קצת עבר לי חח.. אחותי מתרגשת יותר ממני.
למי שלא מכיר- ניצני היא אחותי החמודה בת ה-4 (כמעט) והיא קטנה ומתוקה וכזאת נשמה טובה. הבוקר, כשקמתי וירדתי לסלון, ניצני ישר לקחה אותי לראות את כל הציורים שהיא ציירה לכבוד היומולדת שלי ותלתה על הדלת. היא כל חצי שעה בערך מציינת ש-"ביום ראשון יש ליעלי יומולדת. אתמול היה יום שישי, היום יום שבת ומחר יום ראשון ויש ליעלי יומולדת!". היא בובה קטנה שלי 

היום זה היום האחרון שכתוב בגיל שלי בצד "14".. :P
עשיתי פרו לשבועיים! 

איזה נחמד זה.. 
בקיצור, אני נהיית מדוכאת מהמחשבה שמחר נפתח הבוקר בשעתיים ערבית ושאני צריכה ללמוד פיזיקה, אבל נשרוד את זה. בשעת חלון אני הולכת לרועי לראות את ג'וני! (הכלב הקטן והחדש שלו) ובערב יוצאת עם רוב המשפחה להצגה (לכבוד היומולדת
).
הגעתי למסקנה (וכן, אני רוצה לשתף אתכם)- אני אתגעגע להצגות. לפני קצת פחות מחודש הייתה ההצגה האחרונה ומאז אני מתגעגעת.
אני מתגעגעת לצחוקים מאחורי הקלעים, ללחץ של ההצגה, לתלבושות והכי הכי- לבלה. נכון שהיא זנזונת בכיינית במקצת, אבל היה לי נחמד איתה.
כל פוסט מחדש אני מודה לאלוהים על המצאת המפרידים
ולעוד עניין- אתמול הסתפרתי 
אין לי תמונה להעלות אבל כשתפגשו אותי (מי שיפגוש אותי)- תראו. קודם היה לי שיער בערך עד סוף השכמות יחסית ישר ועכשיו הוא מדורג- חלק עד הכתפיים וחלק באורך המקורי.
ברביעי דרמה ואני מבטיחה להביא עוגה לכבוד היומולדת
ונראה לי שזהו.. אבל הנה- עוד מפריד אחד בשביל הכיף:
"חברים" זה פשוט שליטה (סליחה, שליתתהה!!11)