לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מי שלא ניסה .


החיים אינם נמדדים לפי כמות הנשימות שנשמת, אלא לפי כמות הרגעים בהם עצרת את נשימתך

Avatarכינוי: 

בת: 17





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2008

ההמשך של חלק ב'


"זה מאוחר מידי?" אמר ביל לעצמו בשקט

"מה אמרת בילי?" שאלה אולבייה בעודה מנשקת את ביל שהיה המום

ביל הסתכל על אולבייה ואמר

ה מאוחר מידי ..."

"מה מאוחר מידי ?" שאלה אולביה

"לום , אולבייה אני לא מרגיש טוב" אמר והרחיק אותה והלך

 

ימם עברו להם . אני וביל גמרנו סופית אני חושבת . הוא ניסה לדבר איתי אבל לי כבר לא היה על מה . אולבייה הייתה נדבקת אליו כל פעם

שחשבה שיש סיכוי שנדבר . אני עדיין אהבתי את ביל . אבל זה לא יכל להימשך ככה . זה לא אהבה זה כאב . כל פעם הסיפור הזה נגמר ברע

לי כבר נמאס . כנ"ל אליז . אני והיא חזרנו להיות כמו אחיות והיא לא הסכימה אפילו להתקרב לטום . תמיד שהיא הייתה סצחד אחד של הבית ספר . טום היה בצד השני . אמרתי לו שהיא לא רוצה ליראות אותו . ושירחק מימנה וכל זה . אני וטום עדיין ידידים ואנחנו נפגשים לעיתים רבות . אבל הוא ואליז

כאלו לא הכירו מעולם , היא כיבד את הבקשה שלה , הוא ידע שטעה ואין מחילה על מה שעשה . הוא החליט לא להתאהב כמו שהתאהב באליז

אליז הייתה הידידה שלו . אולי לא ראיתם את זה ממה שאמרתי אבל הוא עשה הרבה דברים למענה . היא הייתה האלילה שלו .

הוא אהב אותה כמו אלילה . בקיצור הרבה ...הוא כיבד אותה . למרות שאהב אותה כאלו הייתה אשתו ...לא התקרב אליה כמו שביקשה

זה היה קשה אבל הוא עמד בזה...

עברו להם הימים והיינו שבוע ליפני סוף השנה .

נכתב על ידי , 9/9/2008 16:48  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,413

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאלני - סיפור טוקיו הוטל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאלני - סיפור טוקיו הוטל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)