חצי חלק ב' כי אני ממהרת
ביל שם לב שאמילי לא מסתכלת עליו אפילו ,
הוא הבין שהיא נעלבה מימנו , ושהוא לא בירר את הפרטים עד הסוף
הוא ידע , שהיא לא תסכים לדבר איתו , כי הוא 'הוכיח' לה כביכול שהוא בדיוק כמו וויליאמס
אמילי רק עשתה את המבחן בשקט , והוא הביט בה 'היא נראת כמו מלאך'
הוא חייך והסמיק . כמה שהוא אהב אותה . והפירסום לא שינה אותו בכלום
הוא נישאר אותו ביל שהיה ליפני עזיבתה של אמילי .
אבל היא לא יכלה להסתכל עליו , הוא ידע , זה נגמר , הוא רצה למות
אבל החליט להמשיך הלאה בשבילו , בשביל המוזיקה
בשביל המעריצים , או המעריצות
"אז את מבין ביל?" שאלה אולביה
"כן , כן אולבייה אני מבין , וגם אני חושב שכדאי שנחזור.." אמר לה ומיד התחרט
הוא אמר שהוא יברר אם אמילי אבל יהיה אם אולביה
כי אולי הדברים שלה לא היו הדברים הנכונים לביל והוא יצטרך להמשיך הלאה , אם אולבייה .
זה הביא לו ביחלה אבל , הוא חשב שאולי הוא יתרגל .
הצלצול נשמע
הצלצול נשמע ואני לקחתי את כל הדברים שלי ויצאתי החוצה מבלי להעיף מבט על ביל
הלכתי אל המורה והבאתי לה את הטופס שלי שמתי את הדברים בלוקר החדש שלי .
היה ענק בהרבה מכיתה י' או י'א
סגרתי את הלוקר ובאתי ללכת אך כסגרתי את הלוקר
מישהו עמד שם , המישו הזה היה ביל
"אמל'ה" צרחתי ועקפתי אותו ללכת
"רגע" אמר ותפס בידי "מה?" שאלתי אותו במבט שאומר כאלו 'אין לי סבלנות , רד מימני , לא מדברת איתך !'
"תשמעי , אנחנו צריכים לדבר" אמר לי "נו אז דבר" אמרתי לו
"אני באמת לא מבין מה קרה . אני מצטער שהייתי ככה מקודם , באמת . אבל מה קרה? מה קרה לאהבה שהייתה בנינו? "שאל אותי , החצוף הזה שואל אותי מה קרה? הוא אשם בהכל
הרמתי את מבטי הכועס אליו "איך את מעז בדיוק?" שאלתי אותו
"מה? , מעז מה?" שאל אותי בתמימות "ביל זה אתה ! זה הכל אתה ! אני כל הזמן ניסיתי לדבר איתך ולתקשר איתך ואתה כלום ! זה עוד התחיל עוד שהגעתי , שהתחמקת מימני !" אמרתי לו
"אמילי ! היה לך מישהו אחר , עוד אחרי שאמרת לי שאת 'אוהבת אותי' בשדה התעופה !" אמר לי
"מה? , מי? , לא היא לי בחיים מישהו אחר , אני כל הזמן אהבתי רק אותך ורציתי רק אותך ביל ..
על מה אתה מדבר בדיוק?" שאלתי
"אני מדבר על זה שהתקשרתי אליך ואיזה בחור אוון או משהו ענה לי לפלאפון ואמר לי שאתם ביחד , על זה אני מדבר אמילי" אמר ואני הסתכלתי על הרצפה והתחלתי לגחגח "מה מצחיק?" שאל אותי
"אני יגיד לך מה מצחיק ביל , מה שמצחיק זה היה שאוון רצה להוציא אותי מהדכאון של לחשוב כל הזמן עליך
והוא לקח אותי לבר , כדי להחזיר לי את המצב רוח " אמרתי לו "נו ואז?" הוא שאל
"ואז השתכרנו ולקחנו מונית הביתה ואתה בדיוק התקשרת והוא אמר את זה בלי לדעת מה הוא אומר" אמרתי לו
"נו אז מה? השתנקתם? , שכבתם?" שאל אותי "לא ביל , אנחנו נירדמנו בדיוק אחרי שניתקת" אמרתי לו וחייכתי
"מה?" אמר ביל והדמעות בעיניו , בטח על זה שהיה כ"כ טיפש .
"כן ביל , ואתה תחמקת מימני , בלי לדעת כלום " אמרתי קצת מאוכזבת מימני
"רגע אמילי אז זה אומר ש...שאנחנו יכולים.." אמר ביל ובדיוק אולבייה קפצה עליו
"יפה שלי" אמרה ונישקה אותו נשיקה צרפתית ענקית
"לא ביל , כבר מאוחר מידי" אמרתי והלכתי משם ....