מי שלא ניסה .

חחחחח אני מנסה משהו חדש [:

כאלו זה די זרם לו אם הכתיבה .

שיר בפרק .

נקווה שזה יתאים

יום החזרה הגיע . חזרתי הביתה כולי נרגשת . עליתי למטוס . ניפרדתי מכולם . מכל החברות שלי שי התחברתי אליהן בשנתיים האחרונות . היה המון עצב ובכי . אבל הייתי גם נורא שמחה לחזור לאליז . ולביל ...עליתי למטוס וחשבתי על כל מה שרה לי בשנתיים האחרונות . ולפתע עלתה לי לראש המחשב .

שבעוד יומיים אני מתחילה את השנה האחרונה שלי בתיכון . ואחר כך אין יותר לימודים . אין יותר מגמה . הרגשתי אבודה . אבל בכל זאת שמחה שעברתי את כל .

עכשיו אני די מנוסה . גם קיבלתי את תואר המצטיינת שזה התואר הכי חשוב . המנהלת באה לבקר אותו בטקס גם והייתה גאה בי . זה ייצר בטח נקודות זכות

קצת עצוב לי שעזבתי את כל הידידים שלי והחברות שלי . שהבטחנו שנישמור על קשר . למרות שאני יודעת שזה לא מה שיקרה . היה לי עצוב לחזור לאולבייה שוב .

ככה עברה הטיסה . והינה אני כבר בשדה התעופה . רואה את אליז ואחי מנופפים לי . איך שירדתי נתתי את החיבוק הכי גדול שאני יכולה לאליז ולאחי נתתי חיבוק מספק . ואבא ואמא פגשנו אותם בדרך לשעה בשדה התעופה כי הם היו צריכים לעלות על טיסה . קצת עצוב אבל אמא שלי מאושרת ככה אז זה בסדר . וכמובן שגם אבא

באתי הביתה ונשכבתי לישון העוזרת פרקה לי את התיק כמובן .

יצאתי אל המרפסת . 'האוויר של גרמניה ' אמר וחיכתי 'האוויר של מגדבורג' אמרתי ופקחתי את עייני ישבי לישתות ולאכול במרפסת עד שקיבלתי מאליז הודעה

'בואי דחוף . משעמם לי' חחח רק לאליז יש את ההתקפים האלה . סיימתי לאכול והלכתי כמו שאני עוד מהשדה אליה

לא היה לי כוח להתקלח כ"כ . הלכתי אליה . ההורים שלה היו מופתעים ליראות אותי ובירכו את החזרה שלי .

עלינו עליה לחדר . צחקנו והשלמנו פערים של רכילויות . היא התבגרה מאז . היא אמרה שלא היה לה כבר הרבה זמן סטוץ . ולא האמנתי

לאליז ? הילדה שמחליפה כל יום חבר לא היה סטוץ שנה וחצי ? לא התחבר לי .. ששאלתי למה . היא אמרה שהיא יורדת שניה להביא לשתות

מין תרוץ שמעלה בה תקווה שאולי אשכח

התחלתי להסתובב בחדר ברגע שהיא ירדה . ולהזכר בדברים ...עד שחיטטתי בערמת עיתונים . בין העיתונים שם הייה עיתון גרמני מפורסם מלפני שנה וחצי

ועל השאר טום ואחת בשם אן ..אן קטרין . מתמזמזים להם . אז רגע ? זה אומר שהוא ואליז לא ביחד ?

בגלל זה היא אמרה שלא היה לה סטוץ כבר שנה וחצי ?

אליז נכנסה לחדר ..וראתה אותי מסתכלת בעיתון . קלטתי אותה שהיא מסתכלת עלי

"אפשר לשמוע את הסיפור?" שאלתי אותה

היא סיפרה לי את הכל . הייתי בשוק

אבל רגע...זה לא במועדון של אבא של אולבייה ?

העדפתי לא להגיד כלום בינתיים .

היא סיפרה ליש היא החליטה לא להתאהב יותר לעולם

"מה?, למה לא ?" שאלתי אותה

"את צדקת זה חרא ., עדיף לי להישמר . כל הקטע הזה שבר אותי . אני לא רוצה להרגיש עוד הפעם ככה . " אמרה לי

"אבל את מפגרת לגמריי . את לא יכולה לא לאתאהב זה מטורף " אמרתי לה

"אבל את בעצמך אמרת את זה .." אמרה לי

היא התקילה אותי . למרות שידעתי בדיוק מה לעשנות וזה לא היה קל

"אבל אני ..אני טעיתי אליז . לא כולם כמו וויליאמס . למשל ביל..ביל שונה..אגב . מה איתו ?" שאלתי

"אם מי ..איתו.? אמ.. שומעת . פתחו קפה חדש בעיר . בואי נילך בא לי קוראסון שוקולד . " אמרה וסחבה אותי

"דבר אלי" אמר טום אל ביל

"מה?" שאל ביל

"דבר , אני רואה שמשהו יושב עליך " אמר לו טום

"לא קורה כלום " אמר ביל והרטיט את רגלו

"אוקי.." אמר ביל שידע שעוד שניה זה מתפרץ

"כבר עברו שנתיים . ואני עדיין אוהב אותה . תבין אותי . קיבלתי את כל מה שרציתי אבל חוץ מאהבה..." אמר ביל מתוסכל ..

"לא הצלחת עוד להיפרד מימנה?" שאל טום את ביל

"לא היא לא עוזבת אותי . " ענה ביל

"תעשה את זה עכשיו . אם לא . שהיא נכנסת אני עושה את זה " אמר טום וביל ידע שהוא מסוגל

פתאום הדלת נפתחה בחוזקה ..

"בילוש איפה היית ?" שאלה אותו אולביה

"אולביה..אמ תקישיבי אנחנו ..אני ..צריך לדבר כאלו להגיד לך משהו.." אמר ביל

"פה? " שאל ביל

"כן למה?..מה קרה חמוד שלי?" שאלה אולבייה

"אני פשוט מעדיף שנהיה לבד . " אמרתי לה

"לא זה בסדר . טום אח שלך הוא יכול להיות פה .." אמרה אולבייה

"את בטוחה?" שאל ביל

"כן נו מה קרה?" שאלה אולבייה

"טוב אז תיראי ..ככה ..אמ..אני נפרד מימך ., אנחנו גמרנו ." אמר לאולבייה

אולבייה קמה מימנו הייתה בשור והתחילה לצחוק

"אתה רציני?" שאלה

"כן "אמר ברצינות

 אולבייה התחילה לבכות פתאום . הוא לא ידע מה קורה לה

היא הלכה לארוז את הדברים שלה . הם היום בסיבוב הופעות והשם שהו במלון חמישה כוכבים ואלבייה תמיד הייתה איתו

אחרי שארזה את הדברים ביל בא אליה

"אולבייה אני מצטער.." אמר ביל

"אה באמת? לא שמתי לב" אמרה לו

"תיראי . אני לא אוהב אותך אז למה?, זה סתם עכשיו .." אמר

"אנחנו יכולים לפחות להיות ידידים ?" שאלה אולבייה

"כן " אמר ביל וחיבק אותה

אולבייה עלתה על טיסה "אני עוד ינקום בך ביל קאוליץ' .אתה עוד תחזור על ארבע אלי" אמרה אולבייה

[מפה כנסו לשיר הזה ]

http://www.youtube.com/watch?v=vtr2c42C-_A

ישבנו בבית קפה . אני ואליז . והחרכתי אותה לספר לי מה אם ביל . אני כבר בערתי .הייתי חייבת לדעת .

היא סיפרה לי הכל . קצת נעלבתי שהיא עזרה לו בהתחמקות מימני . אבל סלחתי לה

עברו הימים ואני רק חיכתי לדבר איתו . שהבנתי שיש לו להקה ידעתי שזה אולי ולא יקרה יותר .

התגעגעתי אליו כ"כ ..בבית ספר קיבלו אותי יפה מאוד .

כל היום אבל הייתי רק מסתכלת דרך החלון בשיעורים וחולמת לי שהמטוס שלו נוחת . או שהוא על הספסל אם טום והוא כמו פעם .

יום יום . שעה שעה . דקה דקה . שניה שניה . מאייה מאייה

רק מחכה כדי ליראות את הפנים של ביל היפה שלי . מתגעגעת אליו כ"כ ..מאוהבת בו כ"כ

למרות שידעתי שהוא אם אולבייה . אליז סיפרה לי . האמת שקצת התאכזבתי מהטעם הנורא . אבל ידעתי שהוא יראה אותי אז אולי זה ישתנה

אני ואליז חזרנו להיות כמו שהיינו ..והייתי בסדר . רק בסדר . ביל היה חסר לי מאוד

אז ככה עברו להם הימים עד שהגיע יום אחד .

ישבנו בשיעור מתמטיקה שבוע ליפני בגרות . תיגבורים בבית ספר בחשבון ובאנגלית ..עד שאליז נכנסה לכיתה ברעש

"אליז את חייבת לבוא .." אמרה והמורה הסתכלה על אליז

"ה..מנהלת צריכה אותך " אמרה והמורה נתנה לאליז אישור

יצאתי איתה . "את משוגעת?" שאלתי אותה והוספתי " מה קרה? מה היה כ"כ דחוף? "

"בואי אחרי . את לא תאמיני מי פה " אמרה והובילה אותי לבחוץ . ראיתי שמה מישהו אם שיער ארוך ושחור . מחלק חתימות

"אוי בגלל זה קראת לי? בגלל סלב .? המתמטיקה הרבה יותר חשובה לי מימנו . אני בכלל לא מכירה אותו !" צעקתי אליה

"שש..אמיל, תסתכלי טוב" אמרה וההוא אם השיער הארוך השחור הרים את ראשו

לא האמנתי ..זה היה ביל . ביל שלי . יפה מתמיד . הוא כבר עבר את המעריצים ואני רק ישבתי ובהיתי בו

נכנסתי חזרה לכיתה . אמרתי שאני חייבת לדבר איתו בהפסקה .

הלכתי לכיתה שלו . כיתה פרטית . כיוון שהם היו נורא מפורסמים עכשיו

נכנסתי כי היה לי אישור מיוחד מהמנהלת שאהבה אותי . וצברתי אצלה נקודות זכות

עמדתי כבר בפתח הדלת . ביל היה בכיתה בהפסקה . בטח הוא בא בגלל הבגרויות

הוא הסתובב אלי והסתכל אלי הוא לא האמין

שתינו הסתכלנו אחד על השני במשך חמש דקות

"טוב אני בחוץ" אמר טום ויצא

"מה את רוצה?" שאל ביל ..

"מ..מה?" שאלתי אותו

"שאלתי מה את רוצה, אני עסוק אז תעשי את זה זריז . אין לי זמן בשבילך" הוא אמר

הדמעות יצאו להם

הוא ראה שישברתי ..

"כנירא שצדקתי " אמרתי לו

"כן , ובמה?" שאל אותי

"אהבה זה חרא" אמרתי ויצאתי מהכיתה פורצת בבכי מר