אני לא הולכת לגלות את התוכנית של אולבייה . זה חלק מהמתח . סורי [:
באותו הערב שלמחרת . התקשרתי לביל , כדי לדבר איתו על מה שקרה . אבל השיחה הייתה מוזרה
"היי שלום ביל נמצא ?" שאלתי
"אמ , כן מי מבקשת ?" שאלה אימם נירא לי .
"אמילי" אמרתי בשמחה . הייתי בטוחה שהוא ירצה לדבר איתי
"אה . אמ , אמילי אמרת ? , כן אמ ביל בדיוק יצא לקנות כמה דברים מהמכולת . שהוא יחזור הוא התקשר" אמרה לי
"אה אוקי תודה , בי בי " אמרתי לה .
היה שם משהו חשוד . הרגשתי את זה . אבל בכל זאת חיכתי וחיכתי וביל לא התקשר .
למחרת התקשרתי גם . וטום ענה לי . בדיוק אותו התרוץ .
"הוא הלך לזרוק את הזבל . שהוא יחזור הוא התקשר מבטיח " אמר לי
"אוקי תודה טומי . נשיקות לאליז . ביי ביי"
אמרתי וניתקנו
ביום השלישי לא אחרת מאשר אליז ענתה לי . כ"כ שמחתי לשמוע אותה .
"ביל ? אמ הוא במקלחת שהוא יצא הוא יתקשר מבטיחה" אמרה לי
"אה אוקי , אני אתקשר אליך היום גם נדבר ביי ביי" אמרתי לה
וכרגיל . לא נשמע צלצול
החלטתי לנסות שוב ביום שלמחרת
"שלום . ביל נמצא ?" שאלתי כר חסרת סבלנות
"אמ כן . מי מבקשת ?" שאלה אותי האשה מהצד השני , הקול שלה עורר בי בחילה . הרגשתי שאני מכירה אותה
"אמילי" אמרתי לה .
"אה אמילי , תקשיבי לי טוב . ביל לא פה . ואל תצפי שהוא יתקשר אליך . לא עשית מספיק ? אל תתקשרי לפה יותר תודה ושלום " אמרה וניתקה . מי זאת ? יכול להיות שזאת אולבייה ?
"כן , כן ..אני אמסור . בי אמילי לילה טוב " אמר טום וניתק
"נו ? מה אמרת לה ?" שאל ביל
"מה אמרתי לה ? שיצאת לזרוק את הזבל . ביל אולי תדבר איתה לפחות . מגיע לה שתשמע אותה " אמר טום
"בשום פנים ואופן" אמר ביל ושילב את ידיו
כעבור יומים
"ביילי !" אמרה אולבייה וחיבקה את בן זוגה ביל .
"היי.." אמר וחיבק אותה חזרה
"שנתחיל ללמוד ?" שאלה אותו
"כן..כן בטח" אמר ביל
אח ליפני שהספיקו לשבת הטלאפון צילצל וביל ביקש מאולבייה לענות ובמיקרה שזאת אמילי להתחמק
זאת אכן הייתה אמילי . ביל הלך שניה למקלחת
"תקשיבי לי טוב . ביל לא פה . ואל תצפי שהוא יתקשר אליך . לא עשית מספיק ? אל תתקשרי לפה יותר . תודה ושלום !"
אמרה אולבייה וניתקה .
אחרי שאולבייה הלכה טום ירד למטה
"היא ממש רוצה לדבר איתך" אמר והיתיישב ליד ביל
"כן , אבל אני לא רוצה לדבר איתה "אמר ביל בכעס . כאלו טום אשם
טום חשב רגע ואמר "מה אני אשם ?" והרים את ידיו למעלה כאלו הוא חף מפשע
"אתה לא , ובמקום להתעסק בקטנות . תתרכז בהופעה מחר . דיוויד יבוא , המפיק שסיפרתי לך עליו " אמר ביל
"איך אתה יודע שהוא לא מאלה שעובדים על אנשים " שאל טום
"טום די ! באמת די ! , עשית את זה כבר אם שלוש . תנסה פעם אחת . נמאסת עלי באמת" אמר ביל ועלה לחדר
אחרי רבע שעה שהוא לא יצא מהחדר טום החליט לעלות אליו
"אז מה? , ברוגז?" שאל טום
"כן" אמר ביל
"ביל תשמע . אני יודע שזה חשוב לך ובאותה הצורה זה חשוב גם לי . אבל זה פחיד . אתה לא רואה טלוויזיה?" שאל טום
"טום תגיד , מה אתה חושב שאני לא מפחד ? תאמין לי שאני יותר ממך מפחד . אבל צריך לקחת סיכונים בחיים , אתה לא חושב ?" שאל ביל "זה החלום שלי , שלנו , של הלקה כולה . אל תהרוס את זה . קח את הסיכון , תחייה את השניה" אמר ביל לטום . וטום רק חיבק את ביל ואמר "תודה" שניהם התחבקו איזה חמש דקות עד שטום אמר
"זהו , הגיע הזמן לרדת למטה יש חזרה"
שניהם ירדו ולא האמינו עד כמה החזרה יכולה להיות טובה .גיאורג וגוסטאב היו מופתעים .
במיוחד גוסטאב .
למחרת . הגיע הערב יום ההופעה . אמילי שוב התקשרה אבל הפעם אף אחד לא ענה .
ביל טום גיאורג גוסטאב וכמובן שאליז היו כבר מאחורי הקלעים .
ההופעה החלה והיא הייתה ההופעה הכי טובה שהם נתנו אי פעם .
בסוף ההופעה דיויד בא אליהם . היו עליו איזה חמש פלאפונים מצלצלים ועזרת שתענה לכולם
"שלום לכם סטארים !" אמר דיויד "מאוד התרשמתי מהביצועים שלכם היום . במיוחד משלך איש קטן" אמר וליטף את ראשו של ביל , היד שלא נמרחה בהרבה וואקס "או שיט " אמר ומרח את זה על העוזרת שלו
"אוקי סטארים תסתכלו לי בעיינים . אני רואה אותכם כבר על הבמה . אני הולך לעשות אתכם גדולים . תגיעו מחר לתקליטי יוסט . נדסקס שמה , אתם יודעים . נחתום חוזה . תבואו , היה טוב " אמר "דיויד זה דחוף " הושיטה לו העוזרת
"תביא את זה תולעת " אמר ולקח את הפלאפון "הוא ברוס , לא היום ! אני רוצה את זה היום " אמר ואז פנה לחברי הלקה
"נתראה מחר כה?" וקרץ לעברם . "לא ברוס . היום המניה הזאת שניקראת לוקאס תהיה שלי היום . תחתים אותו ..." אמר ויצא מין המועדון נכנס לאוטו יחד אם העוזרת ונוסע משם ...
"עשינו את זה !" קרא ביל , אח היה עצוב שאולבייה שם איתו ולא אמילי ...
ובאמת תגיבו . ארבע תגובות בכל פרק? באמת שהתגובות מרגשות ונותנות לי פוש .
אבל אם אתם קוראים פה תגיבו .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
