מי שלא ניסה .

הסיפור ממש מתחיל להבנות לי ואני כבר מתחילה לכתוב את הסוף .

יש לי את הסוף במוח והסיפור יכלול משהו כמו ארבעים פרקים פחות או יותר .

בינתיים יש לי שלושים פרקים . ואני לא יודעת כמה יקחו הפרקי סיום .

בינתיים . בואו לא נמהר . פרק 12 D:

הפגישה של אליז וטום הייתה מעולה ...אליז לימדה אותו ..או לפחות ניסתה . כי הוא היה עסוק במשהו אחר לחלוטין .

"אתה לוקח את המספר הזה ומחלק בזה , ואז אתה מוצא את המכנה המשותף " הסבירה "ואז ככה את פות.." אך הוא קטע אותה "את נורא יפה היום את יודעת ?" אמר טום ..והסמיק , פעם ראשונה שהוא מסמיק בגלל מישהי . בחיים לא קרה לו ."תודה" אמרה אליזבת וציחקקה

הרי , היא אהבה את טום , וכנירא שטום הולך להיות שלה . היא המשיכה להסביר , "הבנת?" שאלה אותו אחרי כל ההסברים .

וסתכלה לו עמוק בעיינים . 'או עכשיו או לעולם לא ' מחשבותיו של טום אמרו לו , הוא התקדם אליה עוד ועוד ,

והיא התקרבה מהצד השני , למרות שהיא לא רצתה למהר . הוא היפנט אותה ובאותו רגע היא לא חשבה על כלום .

הו נתן לה נשיקה בשפתיים והיא הרגישה שהיא מתפוצצת מרוב אהבה , ואז הוא , הוא נישק אותה נשיקה אמיתית

אליז פקחה את עינייה ועצרה את הנשיקה .."מה קרה ?" שאל אותה טום "טום..אני מפחדת" אמרה לו מחבקת את עצמה "ממה?" שאל אותה טום , הוא באמת דאג לה .

"להיפגע, אפעם לא היה לי משהו רציני אל בן אדם" היא אמרה לו 'משהו רציני ? זה אומר שהיא מרגישה כמוני' חשב לעצמו וחייך חצי חיוך  "מה?" שאלה אותו הוא ליטף לה אתה הלחי ואמר "רק תסמכי עלי" אמר לה והם התנשקו שוב .

טום קאוליץ ואליזבת סצ'ורדר ביחד .

ביל יצא לטייל בחוץ בפארק, והוא ראה מישהי שלא ציפה ליראות עומדת ומסתכלת עליו "מה את רוצה?" שאל ביל

"מה עשיתי לך שאתה מגעיל אלי?" שאלה אותו, ביל ידע שהיא צודקת , היא לא עשתה לו כלום

"אני מצטער אוליבייה , עבר עלי חרא יום" ענה לה "זאת לא אשמתך , בבקשה תקבלי את התנצלותי" הוסיף

"אפשר לשבת?" שאלה אותו "כן בטח" אמר ביל , לא ממש היה אכפת לו שהיא האוייבת של אמילי

הוא דווקא שמח שהן אויבות היא התיישבה לידו על הספסל "כן ביל , מה קרה ? תספר לי" אמה לו

"אני באמת לא יודע" אמר לה "תסתכל לי רגע בעיינים" אמרה לו והוא הסתכל "אני הייתי מלכת השיכבה , עכשיו אני כלום , לא נישאר לי כלום חוץ מאיזה שם של שרמוטה , אני יודעת שזה נשמע רע , אבל כבר אין לי אף אחד שאני יכולה לספר לו רחילות אתה יכול לסמוך עלי ביל , אני לא במצב לספר דברים ולאבד עוד חברים עכשיו" אמרה והוא ראה איך העיינים שלה נהיות אדומות והבין שהוא יכול לספר לה .."תשמעי , אני לא יודע באמת . היא האוייבת שלך וכל זה , עדיף שלא" אמר לה למרות שזה כבר עמד לו על קצה הלשון "אה אז זה קשור לאמילי ? ביל אני כבר ילדה גדולה זה בסדר , דבר אלי"

"סתם , את זוכרת את הלילה ההוא במועדון ? שהופענו ?" אמר "כן" ענתה "אז אני ואמילי חזרנו בסופו שלדבר , ואז שאלתי אותה אם היא אוהבת אותי והיא אמרה בהתחלה שכן וא היא אמרה שלא . " אמר לה "תשמע ביל ," אמרה לו אך הוא קטע אותה "אני יודע מה את הולכת להגיד , את שונאת את אמילי .אני מבין" אמר לה "תשמע ביל ," חזרה על עצמה והוסיפה "אתה צריך להבין אותה" אמרה והוא פקח את עייניו "היא עברה דברים קשים אם ווליאמס , ועוד אחרי שאני יצאתי לא בסדר איתה בקטע הזה , היא הושפלה בגללו , למרות שבסוף הוא נפל זה דבר קשה , אתה לא יודע כמה היא אהבה אותו" אמרה לו

"את ממש בוגרת את יודעת ?" אמר לה ביל הוא לא ידע שהיא ככה . הם המשיכו לדבר חמש שעות עד שהחשייך וכל אחד הלך הביתה

בכל חמשת הימים אחר כך , כמה שניסיתי וכמה שרציתי , לא ביל ולא אליז דיברו איתי . רק טום לפעמים נתן הערה מצחיקה או זרק איזו בדיחה על כמה שאנחנו מטומטמים שרבנו . אבל אני ניסיתי אלו הם שלא רצו . כל הזמן ניסיתי לדבר אם אליז .

או אם ביל , בכלל הוא לא רצה לשמוע מימני . אבל הם לא השיבו רק אמרו לי לעזוב אותם בשקט או שאני יצא להם כבר מהחיים . ת'אמת , פגע בי לשמוע דברים כאלה מהחברה היא טובה שלך , שהיא כמו אחותך . ומהילד שאת הכי אוהבת בעולם

רק לא מסוגלת להודות בזה . מפחד שהוא יפגע בך כמו שוויליאמס פגע בך . אבל כ-ן אני אוהבת את ביל קאוליץ

ניכנסתי לכיתה לבוקר יום השישי שאני בריב עדיין אם ביל ואליז , נכנסתי לכיתה , כל המורים כבר מכירים אותי כיוון שאני תלמידה חרוצה ומשקיענית בלימודים ובעיקר במגמה , יש לי ממוצע גבוהה וכמובן ציונים , ובמגמת מוסיקה יש לי את הציון הכי גבוהה בבית הספר כולו , ידעתי שאני הולכת להגשים את עצמי שם , לא ידעתי את כמה . השיעור התחיל , ישבתי לבד , ביל ישב אם חבר שהכיר , אנדריאס , וטום ישב אם אליזבת . שמכל הנשיקות ומזה שהם דבוקים אחד לשני כבר קלטתי שהם ביחד .

המורה נכנסה וכולם עמדו , באתי לשבת "לא , לא , לא העלמה קירל . גשי למישרד המנהלת בבקשה" אמרה בחיוך

לא הבנתי מה עשיתי הפעם . הלכתי לחדר המנהלת ולפתע כבר הייתי עומדת מול הדלת לקחתי נשימה ודפקתי

"היכנס" שמעתי ונכנסתי . "הו , העלמה קירל , שבי בבקשה , חיכיתי לך . " הייתה שם עוד אישה חוץ מהמנהלת

ישבתי שם "בדיוק עכשיו דיברנו עליך " אמרה והסתכלה על האישה השניה "אה באמת" אמרתי וחייכתי

"כן , מזל טוב " אמרה האישה שישבה שם לידי "על מה ? אין לי יום הולדת" אמרתי לה "לא לא לא , את מתבלבלת"  אמרה המנהלת "את נבחרת ליצג אותנו . את גרמניה בבית ספר לאומניות 'שטרן סלקט' על שם הנרי סלקט בקיליפורניה , מזל טוב " אמרה לי "אני..מה? למה ? איך?" אמרה "את התלמידה הכי טובה במגמת מוזיקה והציונים שלך מעולים , מגיע לך .דיברנו אם ההורים שלך והם אמרו שזה בסדר ומיד אנחנו ניתן לך גם לדבר איתם " אמרה והתחילה לחייג אל ההורים שלי

"הי אמא" אמרתי לה "הי מתוקה שלי , התגעגעתי אליך" אמרה לי "גם אני אמא , שמעת?" שאלתי אותה "כן , כל הכבוד אני גאה בך." אמרה לי "אבל אמא , מה היה אם אלכס? הוא רק בן 13" אמרתי לה "את צודקת , אבל אנחנו יכולים לשכור לו אומנת אל תשכחי שזאת רק שנה אחת . ואנחנו רוצים , אני ואבא שהיה לך טוב , ככה שאנחנו נדאג לאלכס , את רק תעשי מה שצריך ותשקיעי בלימודים טוב ?" שאלה אותי "אני לא יודעת " אמרתי לה לרגע נזכרתי בכל מה שיש לי פה

ביל , אליז , איך אני יעזוב אותם , עד שניזכרתי שאנחנו לא מדברים "אוקי אני יעשה את זה " אמרתי לה

אמרתי לה שאני אוהבת אותה והיא אמרה שגם היא וניתקנו את הטלפון

"אז את מסכימה ?" שאלה המנהלת "כן" אמרתי לה "את יודעת שיש לך 24 שעות לשנות את ההחלטה ואם לא את לא יכולה לשנות כלום " אמרה לי האישה  "הוא אני מצטערת שלא הצגתי את עצמי , אני קלאודיה , אני מנהלת המשלחת , ואני דוברת חמישה שפות בקצב שותף בניהן גרמנית אנגלית רוסית צרפתית ויפנית . ועכשיו אני לומדת עברית" אמרה לי

"אני לא אתחרט אפשר לסגור את זה עכשיו" אמרתי לה , במילא לא נישאר לי פה כלום אני כל הזמן לבד וביל ואליז לא מדברים איתי , אולבייה תעשה הכל כדי לפגוע בי , ההורים שלי בחו"ל כל הזמן רק אח שלי , אני לא יכולה לעזוב אותו , אבל אני יעשה את זה , זה יתרום לי למוזיקה וזה מה שחשוב  , ''זה אומר שאת מסכימה ? את לא רוצה לחשוב אפילו?" שאלה אותי המנהלת "לאלא , אני בטוחה " אמרתי לה "את יכולה לחזור לכיתה , שבוע הבא הטיסה , בהצלחה "

קמתי ויצאתי מהדלת וחזרתי לכיתה שלי "נו מה אמרת?" שאלה אותי המורה ואני רק הנהנתי בחיוב

"ילדים אני רוצה את תשומת ליבכם" אמרה ולקחה אותי והעמידה אותי באמצע הכיתה "אמילי נבחרה לייצג את בית סיפרנו בקליפורניה . אז כולם לאחל לה בהצלחה " ראיתי את אמילי מסתכלת עלי כאלו היא עומדת ליבכות

אבל ניזכרתי שהיא לא מדברת איתי וחזרתי למקום הישיבה , באותו הרגע ביל יצא מהכיתה .

ואני ישבתי שם . בהפסקה ניגשתי אל אליזבת "עדיין לא מדברת איתי ?" שאלתי , והיא הסתובבה אלי בוכה

"מה קרה לך אליז?" שאלתי אותה מודאגת "אני לא רוצה שתסעי" אמרה וחיבקה אותי