אז אתמול היה ליל הסדר ואני לא יודע מאיפה להתחיל לתאר את זה.
17:00: אנחנו בבית, ארבעתנו, מתארגנים ליציאה. אחי כרגיל נתקע בסירוק השיער שלנו ואנחנו צריכים כבר להגיע לסביון. (עכשיו אתם אמורים לשאול, 'מה?').
אז כן. בשנתיים האחרונות הדוד העשיר שלי החליט לקחת יוזמה ולעשות את לילות הסדר יחד איתנו. רק איתנו. ועם הסבא שלי. ועם חמותו. לפני שנתיים זה היה מלון, שנה שעברה זה היה מלון, השנה זה הבית שלו בעצמו. בסביון. אתם מבינים, הדוד שלי הוא בנאדם שהכול מסתדר לו בחיים- הוא עשיר, חכם, יודע לבשל, יש לו שלושה ילדים שגם יעשו בקרוב בוחטות, הוא יודע את התנ"ך בעל פה (והוא חילוני גמור, כן?), יש לו בית באמריקה, יש לו אזרחות אמריקנית, הוא היה בחיל האוויר ויש לו אחלה של בית. אבל לזה נגיע אוטוטו.
18:00: אימא שלי בהיסטריה כי אחי עדיין מתארגן.
19:00: סוף סוף אנחנו בדרך מירושלים לסביון. ברגע הזה אנחנו בדיוק בגבעת זאב.
20:00: הגענו לבית, הענק. סביון, כפי שאתם יכולים להסיק בעצמכם, היא שורה של אחוזות מאוד מאוד גדולות. ככה יש להם מרתף מגניב עם כורסאות נוחות, ביליארד, אח ובר, 3 סלונים שונים ומצלמות אבטחה בתור טלוויזיות. הפעם, בניגוד לתמיד, אין קייטרינג+אני שמדרבן אותם שמארגנים את הכול, יש את המשפחה המארחת. טוב להיות בצד השני של המתרס. העברתי מבט על כל הנוכחים בסדר- הדוד, אשתו, בני הדודים שלי ובן הדוד שלהם (על תקן 'הצעירים', למרות שבממוצע הם בני 27), דודה של בני דודים שלי ואימא שלי, וכמובן סבא שלי. כל אלה משפחה שלי, וחלק מהם אני אפילו לא מכיר את השמות.
21:00: עיצומו של הסדר. קדש (האהוב על כולנו. כוס יין מס' 1), רחץ, כרפס, יחץ, מגיד. אני שואל את הקושיות שוב. אני שונא קושיות. תמיד אני עשיתי אותן, תמיד אני שואל לבד וכולם מסתכלים עליי. למה הם מחכים? אח"כ הקטעים עוברים כרגיל (אנחנו קוראים את הכול. כשאני נמצא באירוע דתי לא מחפפים).
22:00: ארוחת הערב מוגשת. הכול ביתי. הגפילטע פיש, המרק קניידעלעך, ואוי, ההמצאה הגאונית של כדורי מצה (זה טעים, במיוחד כשיש על זה ביצה). זה נמשך עם סלט, כרוב ניצנים ופטריות, וכמובן- הבשר. רצועות של סטייק, שאפילו סבא שלי, הטבעוני, הסתכל עליהן בתקווה רבה. רגליים של הודו :) . אח"כ גלשנו לויכוחים מה הסרט הכי טוב בעשרים השנים האחרונות (אין מה לעשות. בבית של ימנים, זה יהיה סרט של ברוס וויליס/ראסל קרואו/אדוארד נורטון/טומי לי ג'ונס/וויל סמית'. חבל לאלן ריקמן). המנצח- 'גלדיאטור'.
23:00: אחרי השירים המגניבים (חד גדיא, למשל), אנחנו עוברים לקרב ביליארד מול הבני דודים, ומובסים בקלות.
1. האם אי פעם למדת לקרוא תווים? כן.
2. פסנתר או גיטרה? אני ניגנתי על פסנתר אבל גיטרה לוקח.
3. האם 'מפתח פה' אומר לך משהו? כן.
4. להקה/זמר אהובים עלייך: יש הרבה.
5. האם פעם שרת/ניגנת מול קהל גדול? כן.
6. אם היית נוחת על אי בודד ובידך דיסק אחד בלבד, איזה דיסק הוא היה? הייתי מביא אייפוד.
7. מוזיקה בעברית או בשפות אחרות? לא אכפת לי.
8. טוקיו הוטל או בטהובן? בטהובן. הוא גם היה שפוי והוא גם לא נחשד בנאציזם.
9. בן ששר או בת ששרה? תלוי מה הבן שר.
10. האם לדעתך מוזיקה=חיים? לא, אבל זה כיף.
1. איפה חגגת את הפסח השנה? למעלה בפוסט.
2. איפה בדר"כ אתם חוגגים, בבית או במלון? זה משתנה.
3. אתה שומר כשרות של פסח? לא, אני אוכל סנדוויץ' חזיר עם גבינת פרמזן, נוהג בפרארי במאה שערים, משתכר בכיף ומחבק דוגמנית עירומה.
4. יש אצלכם מנהגי עדות מיוחדים? לאשכנזים יש את מנהג היותר מדי חזרת. זה הכול.
5. האם לדעתך פסח הוא חג הניקיון? כן.
6. האם קיבלת מתנות לכבוד החג? לא שזכור לי..
7. האם פסח הוא החג האהוב עליך? מתחרה עם חנוכה ויום העצמאות.
צ'ימו!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
