http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432על רגשות, מחשבות, חוויות ומה שביניהם.heCopyright 2026 אבנר- ?. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432http://manutd.sportenter.co.il/site/content/club/stadium/images/1.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9779000<div align="right" dir="rtl">חח חחה :} חח... חחחחה... :} :} :} :} :} :} :} חחחחחחחחה!חהחהחעחע!היהי...מממוחע!חחחחע!! יייחע!וווהו!חעחעחעחעחחחה! רגע, מה כל כך מצחיק? </div>Wed, 20 Aug 2008 16:21:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9779000http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9779000http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9509121<div align="right" dir="rtl">...ואני שוב חוזר לבלוג הזה, אחרי שהבטחתי לעצמי שלא אמשיך עם החרא הזה יותר בחיים. שאני אעשה משהו עם עצמי. טוב, אני כאן. עוד פחות משבוע יש ללימודים, אבל אני לא בהיי כמו שציפיתי. זו הייתה שנה רגילה, עם עליות ומורדות, רגעים טובים ורגעים מבאסים, כמו בכל שנה. רק שבכל דבר אני רואה גם את הרע, והפעם זה שני דברים: א. עכשיו אני הייתי אמור להיות באמצע החופש. ב. עדי בלומנפלד הבנזונה הכריח אותי לעשות עבודת קיץ במחשבים. כדי שלא אקבל שלילי אני חייב להשלים את העבודה, וזה מבאס לאללה. והשבוע- פיגוע. עוד אחד. העניין ההוא, שאי אפשר היה לעשות כלום, אבל עכשיו כן. להפסיק להעסיק ערבים. חד משמעי, נקודה. ומי שרוצה להתווכח איתי על זה, על כל הנושא המחורבן הזה, aveniko1994_n@walla.co.il, זה האימייל שלי. :-). אז, מה לעשות בחופש? זו הרשימה שלי, לפחות: 1. לישון 2. לאלתר 3. חברים- כן, זה אומר אתם.. 4. מוקדמות ליגת אלופות עם בית"ר 5. מבחנים לבית"ר 6. ואז, ב- 9.8, אני אטוס לאמריקה. אז יאללה,שאלון שבועי וצ'ימו. 1. עד איזה גיל תרצה לחיות? לחיות לנצח. 2. האם אתה מפחד להזדקן? לא, אני פשוט</div>Fri, 04 Jul 2008 23:12:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9509121http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9509121http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9216441<div align="right" dir="rtl">כן, ממחלה. ואני לא בטוח אם להיות מאושר מזה או לא, כי עכשיו אני שוב עושה את הדברים המעצבנים שבחיים. אני הולך לבית ספר ועושה שיעורי בית, ואני פאקינג שונא את זה. זה מבאס, זה שכולכם סוגרים ו/או לא מעדכנים. צ'ימו.</div>Mon, 19 May 2008 21:44:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9216441http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9216441http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9176831<div align="right" dir="rtl">מירי ורשבסקי, אני מתנצל מראש. שם: אבנר למה קראו לך ככה? כי זה שם מהתנ"ך. את/ה אוהב/ת את השם שלך? אין לי בעיה איתו. גיל: 13 ושבעה חודשים תאריך לידה: 10.10.94 מזל: מאזניים מס' מזל: 10, 94, 36, 77 עיר מגורים: ירושלים ביה"ס: ליד"ה כיתה: ז', כפל לשון מוצא: אני צבר, אבל במקור ליטאי. צבע עיניים: כחול צבע שיער: שטני גובה: 1.785 כמות אחים ואחיות:1, ועוד אחת חורגת כמה אחים? 1 כמה אחיות? אחת חורגת שמות אחים: יאיר שמות אחיות: נועה גילאים: כמעט 17, 28 חברה: X. כללי: מאכל אהוב: לא יודע.. הרבה מאכל שנוא: אני אלרגי לחצילים ואבוקדו. משקה אהוב: להסתכל בערגה על גינס. משקה שנוא: מיץ פסיפלורה חדר אהוב בבית: החדר שלי ^_^ מאמין באסטרולוגיה? לא מאמין באלוהים? יאפ מקצוע אהוב: של בית ספר? - מקצוע שנוא: נראלי מחשבים, למה צריך תזבל הזה? מורה אהוב: WTF? מורה שנוא: צימרמרת מעשן: אמממ... לא נראה לי שותה? בבגלל הגיל, אז כשיוצא לי, וזה מעט מאוד. החבר/ה הכי טוב/ה? אין לי, יש</div>Mon, 12 May 2008 22:57:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9176831http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9176831http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9171762<div align="right" dir="rtl">כן, ככה מתחיל הפוסט שלי, בזעקת כאב. ביום שבת הייתי בסופשבוע איפה שהוא בשרון, קרוב לחברים שלי. ובאותו ליל שישי ישנתי אצלם, ראינו NBA. ולצערי, הלכנו לים, כשיש רק שמן מקדם הגנה של ד"ר פישר, שלא עוזר בשיט. אז אם כך, יצאנו לים התיכון אחרי שיוטה כיסחה את לייקרס ואחרי מנה טובה של ג'חנון. ההליכה הייתה מעצבנת; המווון קוצים נפגשו בי. זה היה מעצבן. בים עצמו היה כיף. היו המון בנות, וים, אז למה לא?? הבעיה היא שכשחזרתי מהסוף שבוע, לירושלים, גיליתי שהשמן לא עזר בשיט ושהכתפיים+גב שורפים ברצינות. זה היה מבאס מהתחת. עכשיו אני נאלץ לשים ספריי כל הזמן. אה, ואין יותר ים. טוב, אז חוץ מזה לא קרה לי יותר מדי, חוץ מזה שורד צדוק גילתה נחמדות תמוהה ביום ראשון, כמוהה נחמיאס. בכלל, אתמול היה יום טוב באופן מפתיע. הלכתי לחבר שלי מפרנקל לראות אצלו את המחזור האחרון בליגה האנגלית. אצלו תמיד יש אווירה, היות והם ארגנטינאים. וכן, יונייטד אלופה. סקר שבועי: 1. התנשקת נשען על הקיר? כן. 2. בבית הספר? לא. 3. על המיטה שלך? לא. 4. על המיטה שלה? כן. 5. כשתפסו אתכם? לא. 6. בשירותים? לא. 7. במקלחת? לא. </div>Mon, 12 May 2008 08:47:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9171762http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9171762http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9149992<div align="right" dir="rtl">אז טוב, לפני שאכתוב על השבוע האחרון אספר על היומיים האחרונים- זה המבאס עם הזיכרון והזה המבאס עוד יותר, דהיינו היום. שלישי בערב: צפירה רביעי בבוקר: אם יש משהו טוב ביום הזיכרון זה שהיום קצר ולא מנג'ס.קמים בבוקר, באיזי, מוציאים את החולצה הלבנה היפה שלך והולכים לבית הספר. האווירה מאוד מוזרה. כשנכנסתי לכיתה בתשע ועשרה בבוקר הייתי די שקט. וזה מוזר, כי אני בד"כ לא בנאדם שקט. ומיד הולכים לשיחה עם מישהו ממלחמת יום הכיפורים. הבנאדם נראה כמו מושבניק טיפוסי, ובאדישות רבה סיפר על חודשיים די מזעזעים בכלא המצרי. נכון שגם אני הייתי מספר את זה אדיש- אני רוב הזמן אדיש- אבל זה די מרשים ונותן פרופורציות לחיינו. הרי שאנחנו אזרחי העורף, קטנים ומטומטמים, שצרותיהם הגדולות הינן חברתיות, ואילו בא אלינו בנאדם שקיבל עשרות שוקרים במשך חודשיים ומספר את זה באיזי. נקודה למחשבה. הטקס- די הרבה שמות של נופלים לידיסטים. המון שמות. ובקשר לשירת התקווה- לא אכפת לי שאני שר חזק ומזייף. כי כשאני שר את התקווה ואת ירושלים של זהב, המנון בית"ר או את since 1958 and forever אני מרגיש חזק. כי אלו לא להיטים או שירים ט</div>Thu, 08 May 2008 22:17:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9149992http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9149992http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9110283<div align="right" dir="rtl">טוב, אז יש הרבה דברים לדבר עליהם בפוסט הזה, ונתחיל לפי רצף כרונולוגי. 1. החזרה לבית הספר. אחרי חופשת פסח המהנה, הארוכה והכיפית, חזרתי בעגמומיות ובעצב לתוך בית הספר. ועל היום הראשון- הגשת עבודת שורשים (שלא הייתה בסוף), הכתבה בערבית, עמדתי בשער במשחק האחרון מול ז'1 (ניצחנו, אומנם) וכל הערסים הקטנים הפריעולי,ומורה מנג'סת לאנגלית. גם היום השני לא היה טוב: למבחן במדעים, שישבתי והתכוננתי, קיבלתי 60 ושכחתי את ההייקו שלי (לפחות הלכנו בחלון לאוניברסיטה, אני, סופ, שירטו וקרלו, וכרגיל דיברנו על שטויות). יום שלישי הייתה חביבה יותר, כי שיחקנו כדורגל, היום היה קצר ו...זהו, כנראה. איזה שיעמום. 2. ליגת האלופות.הודעה קצרה- יונייטד בגמר, כמו שצריך, מול צ'לסי במוסקבה. 3. שואה. יום רביעי הגיע ועימו העובדה שבבוקר נשמע עדות, בערב יהיה טקס וסרטים ועוד עדויות ומחר (לפחות בשבילי) יתעסקו ברצינות ביום הזה. השואה הייתה מזעזעת, אבל כן אפשר לתאר אותה כי היא אירוע היסטורי, בדומה לכל אירוע (מזעזע, כזה או אחר) שהיה. אנשים קטנים ודוחים, נאצים לאומנים, פחדו מאיתנו כי חלקנו עשירים פרו אמריקאים וחלקנו קומוניסטי</div>Fri, 02 May 2008 12:05:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9110283http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9110283http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9067204<div align="right" dir="rtl">טוב, אז עוד מעט החג השני ייכנס. בדיוק עברו כל ימי חול המועד, והנה, אני עדיין משועמם כמו אז. יום ראשון: יום הבשר. אתם מכירים את זה שיש ימים בשנה שמוקדשים לאוכל מסויים? אז ליל הסדר מוקדש לאלכוהול (6 כוסות יין+ עוד כמה דברים שלא תרצו לדעת), והיום שלמחרת, יום החג, היה מוקדש משום מה לבשר. לא, זה לא חג חדש, ולא הלכתי לשחוט כבש על אמת. השכנים הזמינו פרה שלמה מתה והכינו מזה על האש, וכל הבתים שמסביב לפארק המטומטם שברחוב עזה היו מוזמנים. כמובן שאף אחד לא בא מכיוון שלשכנים יצא שם של בריטים סניליים ומעצבנים- באו רק חמישה אנשים, ואני ביניהם. (וואו! ראיתי את השכנים שלי!). ומי שלא בא, הפסד שלו. תודה לאל שאני לא צמחוני. יום שני: אני ועוד כמה חברים (ואח שלי שעובד שם)נוסעים (שוב) לסינמה סיטי ברמת השרון. חפרתי על העניין הזה בדצמבר, שזה המקום היחיד בתל אביב שאני אוהב, ובאמת יש סיבה. הנה ההבדל בין קולנוע רגיל לסינמה סיטי: קולנוע- משעמם. סינמה סיטי- כיף בטירוף. אתם מבינים, בקולנוע רגיל אין 24 אולמות, כשאחד מהם עם מסך בגודל בניין בן 3 קומות, ואחר הוא עם כיסאות VIP. בקולנוע רגיל אין קניון שנ</div>Fri, 25 Apr 2008 11:36:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9067204http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9067204http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9034583<div align="right" dir="rtl">אז אתמול היה ליל הסדר ואני לא יודע מאיפה להתחיל לתאר את זה. 17:00: אנחנו בבית, ארבעתנו, מתארגנים ליציאה. אחי כרגיל נתקע בסירוק השיער שלנו ואנחנו צריכים כבר להגיע לסביון. (עכשיו אתם אמורים לשאול, 'מה?'). אז כן. בשנתיים האחרונות הדוד העשיר שלי החליט לקחת יוזמה ולעשות את לילות הסדר יחד איתנו. רק איתנו. ועם הסבא שלי. ועם חמותו. לפני שנתיים זה היה מלון, שנה שעברה זה היה מלון, השנה זה הבית שלו בעצמו. בסביון. אתם מבינים, הדוד שלי הוא בנאדם שהכול מסתדר לו בחיים- הוא עשיר, חכם, יודע לבשל, יש לו שלושה ילדים שגם יעשו בקרוב בוחטות, הוא יודע את התנ"ך בעל פה (והוא חילוני גמור, כן?), יש לו בית באמריקה, יש לו אזרחות אמריקנית, הוא היה בחיל האוויר ויש לו אחלה של בית. אבל לזה נגיעאוטוטו. 18:00: אימא שלי בהיסטריה כי אחי עדיין מתארגן. 19:00: סוף סוף אנחנו בדרך מירושלים לסביון. ברגע הזה אנחנו בדיוק בגבעת זאב. 20:00: הגענו לבית, הענק. סביון, כפי שאתם יכולים להסיק בעצמכם, היא שורה של אחוזות מאוד מאוד גדולות. ככה יש להם מרתף מגניב עם כורסאות נוחות, ביליארד, אח ובר, 3 סלונים שונים ומצלמות אבט</div>Sun, 20 Apr 2008 11:26:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9034583http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9034583http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9026166<div align="right" dir="rtl"> אז הנה אני, יושב עם פונצ'ו אפור על המחשב שלי, כשבטלוויזיה יש את 'מולאן רוז'' הנוראי. ואני נזכר בשלושת הימים האחרונים, ואני חושב על ליל הסדר מחר, ואני מרגיש טוב.(היום תהיה פינה חדשה). יום רביעי: בשיעור אנגלית, בבוקר, נאמתי. טוב, זה היה חובה. המורה שלנו לאנגלית נתנה חומר על אנסטסיה, זמרת פופ גרועה ומכוערת, וישר הערתי הערה צינית, כהרגלי- שלא משנה סרטן, היא עדיין חרא זמרת. ובכל זאת, כשעובדים בזוגות, ואתה עם ענבל, אין ברירה, צריך לנאום. אז משימת הכתיבה ניתנה לה, ואני קראתי פעם אחת את כל הקטע, 6 שורות. ואז זכרתי שלאימא שלה קוראים דיאן הארלי ושב- 2003 היא חזרה 'בגדול'. קיבלתי את התגובות הכי מרשימות כי זכרתי הכול ודיברתי חזק. יכול להיות שבאמת יש לי כישרון לדבר? אחרי שיעור תנ"ך סוף סוף התרגשתי. לא,סקרלט ג'והנסון לא תצא איתי בשבועיים הקרובים, אבל אני כן שיחקתי כדורגל רק בשביל הכיף. שוחררנו משיעור תנ"ך כמה דקות לפני הצלצול ויצא שאת ההפסקה אבלה עם דן ואלון. ירדנו למגרש כדורגל והחבר'ה מכיתות ח' הכניסו אותנו. והיה כיף. אין טבלה, אין שערי חובה, אין מלך שערים, יש פשוט 7 בחורים גבוהים (שא</div>Fri, 18 Apr 2008 22:06:00 +0200aveniko1994_n@walla.co.il (אבנר- ?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=499432&blogcode=9026166http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=499432&blog=9026166