אני מתנצל. לאחרונה היה הטיול השנתי שלי, (לא הפסדתם כלום, קוראיי הנכבדים), ולאחר מכן הייתי חולה, עד יום שלישי. החשק במהלך השבוע נעלם, אבל אני אכתוב על עניינים בחצי שבוע הזה.
רביעי בערב: העזתי להתקשר למרפאת השיניים בדקה ה- 90, כדי לבטל את התור, בשביל ללכת עם חברים לראות סרט. זה היה אמור להיות סרט נחמד בעמק רפאים, אבל במקום זה קיבלנו שוב את רב חן השומם, ועוד קומדיה, הפעם אחת גרועה בטירוף. כשהשחקנית הראשית היא אחת שאני לא מזהה המצב לא טוב, ועם עלילה כ"כ דפוקה אין מה לדבר. הסרט גרוע, אבל זו קומדיה רומנטית, אז מותר להם. הצפייה, אבל, הייתה חמודה. יומולדת לסופ, יומולדת לסופ, יומולדת לסופ... הפעם לא באו חבר'ה ממבשרת (וזה משמח. כאילו שאני אביא את החבר'ה מפסגת זאב. אין לי אומץ לעשות את זה), וישבנו כולנו בשורה האחרונה.
הודעה נרגשת אליכם, חבר'ה: רשימת הסרטים השולטים שצפויים לנו בקיץ: אדם בן כלב (סרט על השואה, ג'ף גולבלום ווילם דפו), אינדיאנה ג'ונס (עם הריסון פורד), והאביר האפל (הית' לדג'ר המנוח, מורגן פרימן, מייקל קיין, מגי ג'ילנהאל וכמובן- כריסטיאן בייל).
חמישי: טיול קצר עם אופק ליישוב נס הרים, חור ליד בית שמש. שם הלכתי בדרך מאתגרת בטירוף, עם אבנים חלקות, קפיצות, נחל, שיחים קוצניים בגובה 2 מטר , מעברים קצרים ותלולים, עדר כבשים ועיזים (במקביל, הפנטזיה שלי לארוחת צהריים) ומערת עטלפים בוצית וחשוכה, עם ג'יפה עמוקה ורטובה, כראוי. אפילו מוכר הפיצות/סנדוויצ'ים החביב מאופק הגיע בג'יפ ונתן הכול בחינם. הידד. סיימנו בשש.
מיד אחרי זה נסעתי לשיעור הפרטי הראשון שלי בערבית. המורה, מכינה לבגרות, התחילה כמו כולם במודיעין- והתאהבה בשפה (וגם השמינה). היא נתנה לי מחברת חמודה ובה עזרה לי להתכונן למבחן הארור שיתקיים ביום ראשון הקרוב.
משם נסעתי להופעה של כנסיית השכל. הייתי אמור ללכת עם ידידתי נעמה בכרטיסים מוקדמים ושווים, אבל היי, אימא שלי פולנייה! אז היא חששה שאהיה עייף אחרי טיול של 7 שעות (....). כרטיסי ניתן לפצוע הבלונדיני אמנון ונאלצתי לקנות כרטיס לשורה האחרונה ביציע. המחנכת שלי דיברה, וזה היה כ"כ חמוד. כמובן שכנסיית השכל וליאור אלמליח הופיעו, והם ישבו איתי במדרגות ביציע. אהבתי את השיר 'שחרחורת'.
'שחרחורת יקראוני,
כל ימי חיי....'
שיר כ"כ חמוד.
שישי: חזרה כמעט-גנרלית בהצגת ביה"ס. התלבושות מוכנות, כולם כבר יודעים את תפקידים, נשאר רק הסדר. והתפאורה. אז אני ראש-דסק-תפאורה-וסדר, ובין השאר אני אתן הוראות למורה שלי אשתקד להיסטוריה ולשורת תלמידי כיתה ו', שבוגרים לגילם. זה כ"כ מגניב. בזכות זה אפסיד את כל יום רביעי וגם תהיה לי אוזנייה ואלבש שחור. שולט. (בז'ראר בכר, איפה שהייתה ההופעה).
היום: בבוקר היה ספיישל פארק היורה, ונהניתי שוב לראות את הסרטים, שאותם כמובן יש לי בספריית הוידאו הפרטית שלי. ג'ף גולדבלום (שמוזכר כאן) בתפקיד המדען המגעיל שמטיל ספק בהכול, בתפקיד ענק. ומה אני אגיד- עם מחברת הערבית ביד והעיניים על ערוץ 13 ישבתי וראיתי את הטרילוגיה. בהמשך (עכשיו) אני רואה הישרדות.
לסיכום, אני אשים את פינת הכדורגלן המטורף.
גם צעיר, גם דפקט / לי בוייר, אנגליה
הופעות בנבחרת: 1
שערים בנבחרת: 0
גיליון הרשעות: לי בוייר הוא השחקן הפעיל היחיד מבין אלו שציינתי, שאפשר ללמוד על ההיסטוריה מהם מהעובדה שדיברתי גם על שני חבר'ה שלא פעילים כבר גם מחוץ לדשא. בכל מקרה, הבנאדם רק בן 29 - וכבר הספיק להביא את הסעיף לרוב אוהדי הכדורגל באנגליה.
יריית הפתיחה של בוייר נורתה ב-1995, כשבדיקת השתן שלו הראתה סימני ג'ינג'ר, מה שהביא לניפוי שלו מנבחרת אנגליה הצעירה. רק שנה עברה, ובוייר הצעיר נעצר אחרי שכמה בירות יותר מדי שכנעו אותו שזה רעיון טוב להשליך כיסאות בסניף מקדונלדס המקומי.
הלאה: ב-99' הוא נכנס בפראות בלתי נתפסת בסטיבן קלמנס מטוטנהאם, מה שהוביל לקטטה המונית בהשתתפות שחקני שתי הקבוצות. זמן קצר אחר כך הוא הואשם בתקיפה, אחרי שבחור אסיאתי צעיר התלונן על כמה צ'פחות לא ידידותיות שקיבל מבוייר ומשני שחקנים נוספים מחוץ למועדון לילה בלידס (אם כי בסוף התיק נפל על שני האחרים, ובוייר יצא נקי). במהלך 2005 הוא נקנס בשישה שבועות השעיה - עניין של 200 אלף ליש"ט בשבילו - אחרי שהתנפל באגרופים על קירון דאייר, חברו מניוקאסל. דאייר, שדווקא הצליח לשחרר כמה לטמות בחזרה, יצא יחסית בזול, כי בהנהלת הקבוצה החליטו שבוייר התחיל.
אגב, ברמינגהאם הודיעה לפני שנה וחצי שהיא מעוניינת להחתים את הקשר המחונן-מג'ונן, אבל נסוגה מהעסקה אחרי הפגנות זעם של האוהדים, שלא היו מוכנים לשמוע על זה. כיום הוא רגוע במיוחד בווסטהאם יונייטד.
מעדיף שנזכור לו: את הופעת הבכורה המוצלחת במדי הנבחרת הבוגרת של אנגליה במשחק ידידות מול פורטוגל.
הוא דווקא נראה די רגיל: 
לסיכום, רציתי לאשר את התיאורייה של ידידתי סופ, שטענה בבלוגה כי העולם המערבי בדרך חזרה לתרבות הערצת בשר ודם. ולכן, טוב שאנחנו יהודים: במקור, אנחנו הבדלנו את עצמנו מהעולם בשל הסיבות האלה: שלא נהיה כמותם, טיפשים כמותם וחומריים כמותם. נכשלנו. כיום ילדי ישראל העשירים משתחווים לכוכבי הפפראצי כאילו אין מחר ואם תרשו לי, נישאים לגויים הערלים בכל הזדמנות. בואו נעצור את זה.
ועד אז, צ'ימו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
