החופש הגדול הוא בעצם יציאה מהמסגרת. ואם נשאל לדעתם של ההורים, הם לא תמיד יאהבו את זה.
אין לנו סדר יום, הכל משתבש. ביום ישנים ובלילה ערים, וכשיוצאים, גם הכסף יוצא...
וכמו בכל שנה רבים מאיתנו עם בואו של החופש מתחילים לעשות רשימות מפורטות של כל
האטרקציות שאנחנו מתכננים למהלך החופש. מרגישים שאין זמן לבזבז, ושחייבים לנצל כל רגע בבילויים
ובפעילויות הרפתקניות. מנהלים וויכוחים סוערים עם ההורים, שלא תמיד מבינים למה אנחנו מרגישים צורך
לעשות משהו ממש גרנדיוזי בכל אחד מימי החופש.
אז נכון, זה חופש, צריך לנצל אותו, חברים, בילויים וכדומה, אבל לא תמיד זה קורה ולא תמיד יש חשק.
כמובן שיש כמה ימים שיצא ועוד ייצא לי להתבטל מול אחד המסכים בבית סתם כי אין מה לעשות או כי מתחשק לי לנוח...
וכשההורים מתקשרים לשאול מה אני עושה, ומבינים שאני יושבת בחוסר מעש, אז יש להם שתי הצעות:
האחת, לבצע מטלות בבית ולתרום לניקיון ולסידור הבית, והשנייה, היא להוציא אותי אל ה"עיר הגדולה"
או לפעילויות חוויתיות אחרות.
התחלתי לעבוד. ואני מקווה שזה יתפוס לי חלק גדול מהחופש אומנם זה רק לשבועיים אבל זה כל יום
וזה עבודה שאני אוהבת. חוץ מזה שזה כל יום בתשע

שיראל מרגישה רע
ואני לא רוצה שהיא תרגיש ככה
שיראל אני אוהבת אותך
ואני לא רוצה שתרגישי ככה.
ואת יודעת את זה.
-שי-