<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Let me be your hero</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 כל השמות תפוסים.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Let me be your hero</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444</link><url></url></image><item><title>טיול סליחות - סליחה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9979149</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אתמול בערב היה לנו טיול סליחות לירושלים או בשמו השני והשימושי יותר טיול סוריקרדיטלשיראל

הגענו לבצפר בשעה 5 וכמובן שיצאנו בערך חצי שעה אחרי,איך שלא.
הפעם הכיתה שלנו הייתה צריכה להתחלק בין 3 הכיתות,
שיראל קאני ואני היינו עם ט&apos;3 וככה היינו גם עם עדי ודנה.
עלינו לאוטובוס והתחלנו לנסוע לכיוון ירושלים, כשהגענו ירדנו מהאוטובוס
והיה קר!%#$@ ולא סתם קור קור של חורף.

התחלנו ללכת בתוך העיר העתיקה של ירושלים,
עצרו להסביר לנו בכל מיני מקומות
הלכנו בשכונות ברובע היהודי.
ואחרי זה לקחו אותנו לתצפית על הכותל, זה היה מוזר.
ראו את החרדיים אילו שלובשים שחור מקובצים אחד בתוך השני, 
וכל הזמן הם צעקו תפילות וזה היה ממש חזק.




אחרי שהיינו בתצפית לקחו אותנו לכותל ללכת ולשים פתקים, שמתי.
הכלתי לאיפה שכולם ואז הצטלמנו ובלהבלהבלה.

אחרי הכותל לקחו אותנו לבית הכנסת להתפלל סליחות, זה היה מעייף.
כולם עוד שניה ונרדמו שם.
אחח מאפיית אנג&apos;ל המקום שאליו כולם חיכו, בערך כל הטיול.
וכשהגענו כולם התנפלו, היה צפוף! בקושי אוויר היה!
כשסיימנו לקנות הלכנו חזרה לאוטובוס, לא היה איפה להיות.
יאי האוטוב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 03 Oct 2008 14:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9979149</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9979149</comments></item><item><title>מדענים יביאו את סוף העולם ביום רביעי?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9872017</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יום ראשון, 7 בספטמבר 2008, 12:53 מאת: מערכת וואלה! חדשות


הניסוי הגדול בהיסטוריה, בו יימחצו חלקיקים תת אטומים, יתקיים בגבול צרפת-שוויץ. 
המתנגדים: &quot;חורים שחורים יבלעו את העולם&quot;
הניסוי הגדול בהיסטוריה יתקיים בגבול בין צרפת ושוויץ ביום רביעי הקרוב,ורבים סופרים את השעות לקראת מה שהם רואים כסוף העולם. 
הארגון למחקר גרעיני של האיחוד האירופי (CERN) תכנן בשנים האחרונות ניסוי, שעלותו 7.7 מיליארד דולר, ומטרתו לגלות מה קרה לאחר שהעולם נוצר במפץ הגדול. לשם כך נבנתה מנהרה מיוחדת (LHC) בה ירסקו חלקיקים תת אטומים אחד לתוך השני במהירות קרובה למהירות האור.
השאיפה של המדענים היא לשחזר בעזרת מאיץ החלקיקים את הסביבה שנוצרה חלקיקי שניות לאחר המפץ הגדול, ואולי על ידי כך לגלות את הסודות הכמוסים בנוגע ללידת החיים. ייתכן גם כי יצוצו פרטים נוספים בנוגע לחומר הבלתי נראה שמחבר בין חלקיקים (dark matter), ומרכיב את רוב היקום. 
החשש של מדענים אחרים הוא שהניסוי יפער שורה ארוכה של חורים שחורים קטנים שיגרמו לרעידות אדמה, לגלי צונמי ענקיים, 
ואף יבלעו את כדור הארץ על כל יושביו. לשם עצירת הניסוי, הם אף החלו לפ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 08 Sep 2008 15:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9872017</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9872017</comments></item><item><title>1 בספטמבר ומה שהיה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9843171</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה נחמד?לאנראהלי.

 

היום הראשון תמיד איך שהו מרגש אותי,
לא יודעת למה אבל תמיד, ערב לפני אני לא מרגישה כלום,
אבל בבוקר הכל קם פתאום לתחיה, כל ההתרגשות צפה,
וזה לא נקלט, כיתה ט&apos;, גדולים, בצפר, לא פשוט לא נקלט.
השנה צריך להשקיע, לא משנה מה. שנה הבאה זה י&apos;
בפסח צריך להירשם לתיכון, צריך ציונים טובים. וציונים טובים שווים להשקעה.


אני יושבת שורה ראשונה ליד הקיר,
המקום האהוב עלי, כן אני אוהבת לשבת שורה ראשונה.
השנה המערכת שונה, לי לפחות. 
יש לי פעמיים בשבוע שעת אפס, זה לא נחמד, לא לא.
הכל בגלל המורה למתימטיקה, דווקא השנה היא החליטה לעזוב?
אבל לא נורא היא עדיין מלמדת אותנו 4 שעות בשבוע מתוך 6
יותר טוב, פחות שעות עם מאיה
כל השבוע אני מסיימת ב13:50 חוץ מיום חמישי שאני מסיימת ב14:40.
לא רוצה שעה שביעית, זה סיוט.

הכי פדיחות היה בטקס פתיחת שנה, שכל בצפר היה שם, 
והכיהכי מפדח שקראו לפני של הבצפר לכל מי שעבר את הקורס משצ&quot;ים השנה.
היה פאדיחות, והמורה לשל&quot;ח בעע גם כן, לא יודעת כלום מהחיים שלה.

אני רוצה שהשנה תעבור ביעף ובכיף ושכל מה שאני מנסה שיקרה יקרה,
אבל הכי אני רוצה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Sep 2008 15:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9843171</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9843171</comments></item><item><title>כפכפם חדשות^^</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9827623</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קניתי כפכפים חדשות מShoe-Shop,
כי מחר יש לי ברית 
ולא היו לי נעליים מתאימות, אז קניתי חדשות
מה רע עוד זוג נעליים.
עד שמצאתי את הנעליים, &quot;המתאימות&quot; לקח לי שנים,
אתמול הייתי בקניון הזהב בראשון לציון, אין שם כלום
ומה שהיה לא היה במידה שלי, באסה
והיום הלכתי לקניון ומצאתי את אילו.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 29 Aug 2008 17:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9827623</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9827623</comments></item><item><title>ט&amp;quot;ו באב, לא תמיד נחמד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9757430</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

מזה יום האהבה? ט&quot;ו באב? 15.8?
אני לא יודעת. אף פעם לא חוויתי את זה.
את הרגש שכולם מרגישים.
השנה אני מרגישה לבד יותר מכל שנה.
תמיד התעלמתי ולא חשבתי
אבל עכשיו אני כן. 
השקט הזה שחודר בי שמשתרע אצלי בלב. 
אני לא מצליחה להשטלת עליו הפעם
הפעם זה שונה, הפעם יש משו מפריע לו בדרך.
אני רוצה אחד כזה, אחד כזה כמו שיש לכולם, 
אחד כזה כמו בסרטים.





יש היום הרווקותאצל גלי. גלי אני אוהבת אותך נונו שלי
אבל נלך לשם אופטימים 
בלי גישה פסימית
 
למה? 
מה יש בי שדוחה אותכם?

 ?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 16 Aug 2008 17:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9757430</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9757430</comments></item><item><title>&amp;quot;קיבלנו כרטיס מתנה, איבדנו ילדה&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9699358</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מיה ניר ז&quot;ל.
1994-2006


מיה מתה כמעט לפני שנתיים. 28.12.2006
אני זוכרת את ה29.12.2006 כמו אתמול.
הגעתי לבצפר כאילו כלום לא קרה לא ידעתי בכלל
ילדה באה אלי ושאלה אותי אם יש לי ילדה בשכבה שקוראים לה מיה
אמרתי שכן היא איתי בכיתה
היא אמרה אומייגד
שאלתי למה?
היא אמרה שהיא מתה.
הייתי בהלם לא ידעתי מה לעשות. כולם היו בהלם.

היה צלצול ונכנסו לכיתה.
ליאת ואיריס נכנסו.
אף אחד לא הבין למה הם נכנסו. היה אמור להיות לנו מתימטיקה.
כולם שאלו עם זה קשור למיה. אמרו לנו לשבת. 
ישבנו.
ואז הגיע ההלם.
הודיעו לנו שאתמול היא מתה.
ביציאה מהכיתה היה שלט &quot;מיה שלנו איננה&quot;

הכלקרה בגלל נהג מפגר ששכח לשים ברקס
הכתבה מYNET
תקראו תבינו הכל.


הזכיר לי את זה כי היום,
כן היום, יש לה יום הולדת.



תנצב&quot;ה


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Aug 2008 21:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9699358</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9699358</comments></item><item><title>קורס משצ&amp;quot;ים 2008</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9640572</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ג&apos;ימליה-ג&apos;ימליה
ג&apos;מליה ג&apos;מליה-ג&apos;מליה ג&apos;ימליה
ג&apos;ימליה ג&apos;מליה ג&apos;מליה ג&apos;ים ג&apos;ים-ג&apos;ימליה ג&apos;ימליה ג&apos;מליה ג&apos;ים ג&apos;ים
וג&apos;ימליה ג&apos;מליה ג&apos;מליה ג&apos;ים ג&apos;ים-ג&apos;ימליה ג&apos;ימליה ג&apos;מליה ג&apos;ים ג&apos;ים
בתאבון-בתאבון
שיתקע לכם בגרון-שיתקע לכם בגרון
ג&apos;ימליה-ג&apos;ים
ג&apos;ימליה-ג&apos;ים
ג&apos;ימליה-ג&apos;ים ג&apos;ים ג&apos;ים
שיהיה בתאבון, שיהיה בתאבון

אחח אחרי ששרנו אפשר להתחיל לכתוב
זה התחיל ב14.7 בתחנת רכבת סבידור מרכז. 
זה היה יום מלא התרגשות, אפשר היה להרגיש את המחת, ההתרגשות והציפייה סביב כולם.
הייתי חנתר&quot;ית ראשונה (חניך תורן) הוא צריך לשמור שכל החניכים בקבוצה יעשו את מה שהם צריכים לעשות, לעמוד בלו&quot;ז ולדאוג שכולם הגיעו.
אחרי שנפגשנו ברכבת טיילנו באיזה שהוא מקום, היו מורלים, הדרכות וכמובן שהיה כיייף.
בסוף המסלול נסענו לדלית אל כרמל וביקרנו בכמה אתרים חדר הנצחה ליצחק רבין וחדר הנצחה לדרוזים שנפלו.
הייתה הרצאה משעממת טיחו שכמעט כולם נרדמו בה.!
כשהגענו לחירבת שללה סידרנו את הדברים והלכנו למסדר פתיחה שהיה מרגש
כל המדריכים בירכו אותנו והחלק המוכשר יותר גם שרו.
ב17.7 חזרנו הביתה מותשים ועייפים.

ב20.7 שוב נפגשנו ברכבת ס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Jul 2008 18:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9640572</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9640572</comments></item><item><title>סיפור עם אוטובוס ושבלול.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9558816</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחח אני אוהבת את כישורי הכתיבה שלי

אז קיצר לפני ביום חמישי שיראל באה אליי בערך ב4 וחצי
היינו אצלי שיעמם לנו אז הלכנו לקניון.
היינו בתחנהב6 והאוטובוס הגיע ב6 ורבע 
תחנה אחת לפני הקניון האוטובוסהחליט לעצור בשום מקום.
ולהוריד את כולם. יש תקלה. איזה כיף.
חיכינו חצי שעה בחוםעד שיבוא אוטובוס אחר ולבסוף הוא הגיע! יאי ובנימה זו אגד אני שונאת אותך.
אהה כה וגם עדי באה אז היה לנו ממש כיף

ואז בערך חצי שעה לפני שהלכנו התישבנו בארומה ואני שיראל אכלנו קוראסון
ועדי גנבה ביסים פה ושם.
בקיצר עדי עשתה דונאט מסוכר ואז נשפתי עליו ואז כל הסוכר עף לו ברחבי השולחן 
ועברנו שולחן^^ כי הרי לא רצינו שמישהו יחשוב שאנחנו עשינו את זה
ושיראל עם הקישורי ילום שלה לקחה לי את הלפא ותנחשו כמה תמונות היא צילמה?
60 :O תמונות בפלא אחד מסכן. נוו טוב הוא לא מסכן אבל אני אוהבת אותו.


אחח החופש מתחיל לשעמם אותי 
עוד יומיים שי קורס משצי&quot;ם תודה לאל
אני מחכה כבר הרבה זמן אני מקווה שיהיה כיייף כי אני אל רוצה סתם אחרי ה להתבאס.


אחח החפירות.
פאק עכשיו שאני חושבת על זה אין לי יותר את כל התמונות וכל המפרידים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Jul 2008 12:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9558816</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9558816</comments></item><item><title>החופש כבר כאן.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9494351</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החופש הגדול הוא בעצם יציאה מהמסגרת. ואם נשאל לדעתם של ההורים, הם לא תמיד יאהבו את זה. 
אין לנו סדר יום, הכל משתבש. ביום ישנים ובלילה ערים, וכשיוצאים, גם הכסף יוצא...

וכמו בכל שנה רבים מאיתנו עם בואו של החופש מתחילים לעשות רשימות מפורטות של כל
האטרקציות שאנחנו מתכננים למהלך החופש. מרגישים שאין זמן לבזבז, ושחייבים לנצל כל רגע בבילויים
ובפעילויות הרפתקניות. מנהלים וויכוחים סוערים עם ההורים, שלא תמיד מבינים למה אנחנו מרגישים צורך
&lt;SPAN lang=HE dir=rtl style=&quot;FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMILY: Arial; mso-fareast-font-family: &apos;Times New Roman&apos;; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: EN&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 02 Jul 2008 19:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9494351</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9494351</comments></item><item><title>סוף זו תמיד התחלה של משהו חדש וטוב..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9411387</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז, ככה עברה לה שנה, הא? 
אני עדיין חיה באשליה מוזרה, שהחופש, זה כמו חופש פסח רקארוך כזה, וכשנחזור אנחנו נחזור לכיתה ח&apos;... כאילו שעבר רק סמסטר אחד מתוך 20 רק שבאת נחזור לכיתה ט&apos; והכל יהיה שונה.... 
כל כך הרבה עבר עלי בשנה הזאת...
אני יכולה לעשות עכשיו רשימה ערוכה של הדברים שקרו לי.. 
אבל תחלס...כיתה ח&apos;..היא בין הכיתות הכי טובות שהיו לי.למרות שהציונים שהיו בתעודה לא היו משהו.
היא עברה ממש כמו רכבת הרים פעם למעלה פעם למטה...לפעמים רצית להקיא ולפעמים רק להמשיך לנסוע.... 
זו היתה אחלה של שנה.... ממש נהנתי...
ותודה לכל מי שעזר לי לעבור אותה בכייף

אתמול הייתה מסיבת בכירה של הכיתה כזו מסיבת סיום.
נזהרתי לא להישרך אבל.. נשרפתי בפני שזה לא נורא.
והיום הייתה מסיבת בריכה אצלתמר היה אדיר! (שיראל לדחוף אנשים למים זה לא כייף)


אז בקיצור.. נגמרו הלימודים מתחיל
חופש!!!$%#@
סוףסוף הגיע 
הולך להיות אד החופשים האדירים!.

-שי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Jun 2008 23:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כל השמות תפוסים.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=496444&amp;blogcode=9411387</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=496444&amp;blog=9411387</comments></item></channel></rss>