תמיד האמנתי שכל הפעולות האלה בצופים, במד"א, בבני עקיבא- לא ממש יעזרו לי בחיים.

אהבתי לבוא לשם רק כדי לשמוע דעה אחת, ולהתווכח איתה- זה לאאא נכון.

אתמול, נניח, הייתה פעולה של "מה עושה אותי מאושרת". מה עניתי?.. טוב, כסף.

ולא שזו השאיפה שלי בחיים, אני לא חיה בשביל להיות עשירה. אני פשוט יודעת שזה חלק ממה שיכול להפוך אותי למאושרת. וגם כי לא ממש היה לי כוח לחשוב באותו רגע לאחר שחברות שלי הוציאו דברים מבריקים {נוי: "סינדרלה (אני כאילו -.-") עושה אותי מאושרת!" סיוון: "כל כמה זמן זה עושה אותך מאושרת?" נוי:"כל פעם שאני קמה בבוקר, ומצחצחת שיניים, ואז הולכת לבצפר ורואה אותה? אני מאושרת" סיוון:"וזהו?" נוי: "לא..! אח"כ אני הולכת לישון, ואז אני קמה בבוקר, מצחצחת שיניים, ורואה אותה" סיוון: "וזהו?" נוי: "לא!!1 אני הולכת לישון..." אני: "אוקיי הבנתי, תודה"}.

אח"כ זה נגרר לוויכוח, שהתווכחתי עם חברה שלי שכשצדיקים אומרים שהם מאושרים כשאין להם כסף, הם מוכרים לנו בולשיט. כי לדעתי, אין אדם שהוא "מאושר", בדיוק כמו שאין אדם מושלם.

היה בלאגן ועוד שניה יצא לי עשן מהאוזניים, כי כשאני נכנסת לוויכוח אני נגררת לדברים שתמיד רציתי לדבר עליהם אבל אף פעם לא היה לי איפה להכניס אותם.

ואז זה יצא, הדבר שעושה אותי באמת מאושרת?

חוסר בדידות.

העבר שלי הוא דבר די צפוי..

בגיל דקה בכיתי כמו כל תינוק אחר, וכמה חודשים אח"כ למדתי גם לדבר.

אחר כך התחלתי ללכת.. כל השאר רגיל- עד גיל 9.

בגיל 8 בערך התחלתי להשתמש במשקפי ראייה, עם הזמן התרגלתי לכך שאיתם אני רואה טוב ובלעדיהן.. אני פשוט לא רואה.

כמה חודשים אח"כ נשפך לי על הפרצוף שמן מנועים והמשקפיים גרמו לכך שלא יווצר לי זיהום בעין ואני לא אהיה עיוורת.

בהווה אני ילדה אמיצה, זה לא שאין לי פחדים- אני פשוט יודעת להתמודד עם רובם.

אני יודעת לעבוד עם מחשב, יש לי אחלה בחלה ציונים, הגישה שלי מותאמת לאותו דבר מסוים,

אני אוהבת להנהיג ולקחת אחריות על דברים שאני אוהבת.

יש לי חשק בלתי מוסבר להיות כל הזמן במנוחה, אבל כשזמן המנוחה עובר את הממוצע שלי- אני מתחילה לטפס על קירות מרוב שיעמום וההתנהגות השגרתית מדי.

אני אוהבת לשיר, אך עם זאת אני לא אוהבת לעשות זאת ליד אחרים.. חוששת מהתגובה.

מתנהגת כמו כל ילדה נורמלית וההתנהגות שלי מושכת אלי אנשים שמכבדים אותי.

ובעתיד?

אני מתכננת להצליח במבחנים, ולקבל עבודה ראויה שמשלמת טוב.

חשבתי על משהו בסגנון של עיצוב.. לתפור אני לא יודעת, וכמו שאני מכירה את עצמי- לא תהיה לי סבלנות ללמוד.

גם לצייר אני לא יודעת, אז סה"כ אני לא אפתח לי רשת TNT, אלא אם כן אני אפתח משהו לתפירת חזיות במידה של חברות שלי (קטן... קטן).

אולי אני אארגן חתונות, ואולי אפתח אולם- יש לי הבטחה של כמה חתונות .

אני לא אתפשר על שום דבר, אני אשיג את מה שאני רוצה גם אם זה יעלה לי בהמון עבודה קשה.
בקשר לבן זוג.. טוב, כבר יהיה לי אחד. בע"ה(:

סינדרלה. (L)

אני תמיד אומרת שאדם נולד על מנת לשנות קצת בעולם.
מותו מסמל שתפקידו נגמר, הוא עשה את שלו ועכשיו אתה יכול לעבור הלאה, להיוולד בתור אדם אחר והפעם תהיה לך משימה חדשה.
החיים מורכבים מעליות ומורדות, כמו כל דרך טובה לקניון או לכל מקום מהנה אחר.
אתה יכול לקצר את הדרך ולנסוע באוטובוס, אבל זה רק יקצר את החוויה של ללכת ברגל ולהרגיש את מזג האוויר ניתז על פניך.
אתה יכול ללכת- או לנסוע, כמובן- בכמה דרכים עם כמה אנשים מסויימים שונים.
יש אפשרות ללכת עם החברים שאתה רוצה ללכת איתם, שאתה יודע שיהיה לך כיף איתם ויחד איתם אתה עובר את כל הדרך.
יחד עם זאת, יש אפשרות ללכת עם קבוצה שמנצלת אותך ובמשך כל הדרך אתה עושה בשבילם דברים רק בשביל להרגיש שווה.
יש רגעים שאתה שוכח שאתה יכול ללכת לבד, לנצל את הזמן האבוד שלך לבד עם עצמך.
ויש רגעים שאתה לא יודע להחליט מה טוב בשבילך.
יש רגעים שאתה חושב שעדיף להיות מנוצל אך יחד עם זאת- יש לך חברים.. דעתך היא שזה לגיטימי ואתה צודק בשיטה שלך- אני יכולה להגיד לך שהדרך שאני עברתי על מנת להוכיח שאני לא צריכה אף אחד בשביל להרגיש שווה הייתה ארוכה, אבל בסופו של דבר הבנתי באיזה מסלול ללכת.
כשאתה מגיע לשביל שבו אתה לא יודע לאן מוטב לך ללכת, איפה יהיה לך טוב יותר. באיזו דרך אתה תרגיש טוב יותר, אתה מתחיל לעשות יתרונות וחסרונות של כל אחת מהדרכים.
לאט לאט אתה מבין שלשתי הדרכים יש חסרונות, אך באחת מהן יש יותר יתרונות מחסרונות ואתה בוחר בדרך הזו.
בדרך תעבור אבנים ומכשולים אחרים, אבל תזכור- מכשולים נועדו בשביל לעבור אותם.
יעידו אחרים שיגידו שעדיף לדלג עליהם, אבל בסופו של דבר המכשולים יכו בפניך שנית- אך אם דילגת בפעם הראשונה.. לא אומר שתצליח לדלג גם הפעם.
תמיד תזכור שאתה זה שמוביל את עצמך, אתה זה שבוחר באיזו דרך לעבור, מה לעשות על מנת לעבור את המכשול הזה,
עם איזו קבוצה ללכת ואיזו דרך תצבור לך ניסיון יותר מאשר זמן וכוח.
אתה זה שקובע לעצמך, אל תתן לאף אדם לשנות את השאיפות שלך ותמיד תזכור.. אני פה תמיד כדי לעזור.

סינדרלה.