סוגיית השלום בינינו ובין הפלשתינים זכתה לתשומת לב גדולה על ידי הממשל האמריקאי וקרוב לוודאי תזכה לעוד תשומת לב ככל שהממשל ימשיך להיכשל בזירות החוץ השונות. משום שאנחנו נראים לחיצים, ומשום שחלקים בתוכנו דורשים להיכנע ללחצים של אותו ליצן, הממשל אולי ינסה לשבור אותנו בשביל להציג איזה הישג. כבר עלו קולות בנוגע למתח בינינו לבין וושינגטון ולמזלנו עלו גם קולות בנוגע לכוונות הפלשתינים ורצונם לשלום ושגשוג בר קיימא.
פיל בן יתוש
רבותיי, הרשו לי להציג בפניכם תרחיש היפותטי- בן נוער, החבר בתנועת נוער כמדריך, מפרסם פוסט הקורא לשינוי קריטי של התנועה ורואה בהתנהלותה דבר מסוכן. מייד רבים מפיצים את הפוסט ואף הנהגת התנועה חייבת לענות לו שנהפך שביקורתו בינתיים נהפך למשהו אדיר הרבה יותר. נשמע טיפשי? אם כן, מישהו מוכן להסביר מדוע בכלל עסקו במכתבו של נדב תמיר?
מר תמיר, ואין כאן כוונה לפגוע בכבודו, הוא "דיפלומט בדרג הביניים במשרד החוץ ומשמש כקונסול כללי בבוסטון בשלוש השנים האחרונות. במסגרת תפקידו אחראי תמיר על הקשר עם הקהילה היהודית בבוסטון, על קשרים עם פוליטיקאים אמריקאית ברמה המקומית וכן על הסברה מול מוסדות האקדמיה באזור בוסטון". מדובר כאן בחלק ממנגנון הדיפלומטיה הישראלית בארה"ב, חלק שביקורתו בנושאים רמי דרג כהתנהלות הטקטית והאסטרטגית ביחסי ישראל-ארה"ב לא אמור לזכות ביותר מכותרת משנית.
אולם נראה שחדשות ערוץ 10 ושר החוץ ליברמן החליטו להתעמק במברק (שבגרסתו המלאה באמת לא כל כך חריף) וליצור ברברת מיותרת בנושא. למזלנו הדבר לא ישנה את סירוב הממשלה להיכנע לממשל אובמה שנואש לאיזו הצלחה מדינית וקרוב לוודאי יהיה מוכן להקריב את האינטרסים האסטרטגים שלנו בשביל היתרונות הטקטיים שלו.
רוח חדשה בפת"ח?
ועידת הפת"ח שהתכנסה בבית לחם הוכיחה לנו שוב שהתיוג של חמאס כ"קיצוני" ושל פת"ח כ"מתון" היא בעצם חלוקה בין אלה שהתקשורת מפרסמת את רצונם להשמיד אותנו ואלה שהתקשורת מעדיפה להציג בפנינו מסרים מתונים יותר. הועידה הציגה בפנינו שוב שהפת"ח מעוניינים להשמידנו אך מוכנים להמתין בשביל שהתחום המדיני יכשיר את הקרקע.
תחילה הבהיר היו"ר שנבחר מחדש שהם אינם מתכוונים לוותר על המאבק נגדנו והוא לא מוכן לדון בכלל על מעמדה של ירושלים ושהפלשתינים יקבלו אותה "נקייה מהתנחלויות ומתנחלים". אז לא רק שהוא דורש משהו שאין לו זכות עליו, הוא אף לא מוכן לדון בנושא כה רגיש ובדיוק כמו שלו ירושלים היא קו אדום, כך גם לציבור הישראלי.הוא גם הבהיר שהפת"ח ימשיך להקריב קורבנות בשביל להשיג את המטרה, כך שהוא לא רק תוקע את המו"מ אלא גם עוטף אותו במילים שמזכירות את קריאותיו של עראפת "מיליון שאהידים בדרך לירושלים".
כמו כן ועידת הפת"ח הודיעה שאינה מוכנה להכיר בישראל כמדינה יהודית וקראה לפתרון בעיית הפליטים על ידי החזרתם לישראל. אבו מאזן סימן את עניין ירושלים כנקודת שבר והועידה הוסיפה את מימד ההתאבדות הדמוגרפית של ישראל להסכם מדיני.
בכדי לסכם את הרוח החדשה והמעודדת שהפיצה ועידת הפת"ח, גם הוסף לנו האשמה שרצחנו את עראפת. אם לומר את האמת, זה יותר תואר כבוד מכל דבר אחר- עראפת עשק את ה"עם" הפלשתיני והיה רב מרצחים ולכן מותו היה כברכה לעולם, גם אם את התנועה חסרת התועלת שהקים עדיין לא חיסלנו.
לא לשלום (אך רק פנימה)
היחסים בינינו ובין ארה"ב קרוב לוודאי יתאפיינו בזמן הקרוב ביותר ויותר לחצים מצד האמריקאים לבצע מחוות וויתורים לפלשתינים שמצדם הראנו לנו בוועידה האחרונה שהם מעוניינים בסופנו, בדרך זו או אחרת. לכן מה שעלינו להבהיר לעצמנו הוא שאין ברצוננו לרצות את אובמה וממשלו וסירוב נחוש למה שמוצג כ"שלום". כמובן שאין אנו יכולים להכריז בפומבי "לא לשלום" אלא יש על ידי הצגת הפלשתינים כצד המסרב ועל ידי סיבוך התקשורת בינינו לאמריקאים נתיש אותם עד שיגיעו ימיו של בית נבחרים רפובליקני שיעסיק את הנשיא הדמוקרט וישחרר את דעתו מהעניין הישראלי-פלשתיני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ז'נבה