<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Vita</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183</link><description>Lasciate ogne speranza, voi ch&apos;intrate- Abandon all hope, You who enter here</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ז&apos;נבה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Vita</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183</link><url></url></image><item><title>עוברים דירה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12411540</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לקוראיי היקרים,

אחרי קרוב ל-4 שנים של פעילות בבלוג ספירה, הגיע הזמן לעבור דירה. ישראבלוג הוא בהחלט אתר נהדר, אך בכל זאת לא עדכני מספיק – התמיכה בפיירפוקס נוראית וכלי הניהול מעטים, מעטים מדי (מה גם שהאל היוקץ צריך מקום בו תגובותיו הארוכות יגיעו במקשה אחת ולא כשרשור ארוך ). ולכן, החלטתי להעביר את הבלוג במתכונת חדשה אל וורדפרס:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Apr 2011 23:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12411540</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12411540</comments></item><item><title>בין תרבות, ליבראלים וההמונים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12404381</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחת ההנחות הליבראליות הבסיסיות היא שהחברה האנושית מורכבת מאוסף אטומים (ידועים גם כ&quot;פרטים&quot;) אשר ניתן לבצע הפרדה ברורה בין מישורי חייהם השונים: קיימת הפרדה בין המערכת הפוליטית, בין סדרי וחוקי השלטון, לבין התרבות בה אותו סדר התעצב. כך נוצרת האשליה כאילו אנו יכולים לעסוק בסוגיות שלטוניות שונות ללא קשר להקשר התרבותי-לאומי שלו.
הבעיה היא שהאשליה הזו גורמת במהרה לרידוד ופירוק של התרבות למחנה הנמוך ביותר, תוך הפיכת החברה לשוק בו המצליח הוא הציניקן תאב הבצע. שואלים אתם מדוע נבחרי הציבור איבדו כל בושה. שואל אני אתכם: מדוע רק לכם מותר? אם לפלוני מותר להיות טפיל אגואיסט, למה לחבר הכנסת לא? מה אנחנו – חברה חופשית או חברה מתורבתת?
את שורשי האשליה המסוכנת, מסוכנת מאוד הזו, כבר ניתן למצוא אצל מיל. במסתו &quot;על החירות&quot; מכיר מיל את נפשו של האדם הבינוני&lt;F&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 02 Apr 2011 12:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12404381</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12404381</comments></item><item><title>האינטרנט לא יביא לתקשורת חופשית יותר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12396719</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ככל שמספר &quot;יצרני התוכן&quot; באינטרנט עולה, כך החשיפה של כל אחד – ללא ניסיון מצדם להתפרסם – קטנה. הדבר נובע מהעובדה שלצופה יש זמן מוגבל ולכן אין הוא יכול, באופן מעשי, לעבור על כל אתר ואתר באופן מעמיק או אף שטחי.
בכדי להתגבר על הבעיה הזו, פועלים שני כוחות המשלימים זה את זה: מצד הצופים קיימת מערכת של ברירה וחיפוש של תוכן ספציפי על-ידי כלים מוכרים, יהיו אלה מנועי חיפוש, אתרי ביקורת או חברים. מן הצד של האתרים, פרסום ויצירת עניין באתר מעניקים חשיפה גדולה יותר ובכך מאפשרים לאתרים מסוימים להפוך להיות בראש טבלת החשיפה. 
שני הכוחות האלה מחייבים יצירת &quot;ריכוזי פופולאריות&quot;: האתרים בעלי המשאבים הפיננסים הגדולים יותר והקשרים הטובים יותר יזכו ליתר חשיפה מאשר אתר ללא גב פיננסי חזק. כך גם אתרים בעלי דעות פופולאריות וקליטות (&quot;מחסן ממים&quot; אם תרצו) יזכו להפצה ויראלית גדולה יותר מזו של אתרים עמוקים ומכורח היותם – מורכבים יותר.
&lt;P style=&quot;MARG&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Mar 2011 21:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12396719</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12396719</comments></item><item><title>הערבים אינם הבעיה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12391337</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבעיה אינה הערבים. אני יודע שלימדו אותנו לחשוב כי הערבים הם הבעיה, אך ממבט כללי הערבים הם רק תסמין חיצוני לבעיה פנימית שלנו. הרי הערבים בסך הכול מגיבים באופן טבעי וברור: קמה לה מדינה זרה בלב מרחב ערבי וכבר יותר מ-80 שנה הם מנסים להכחיד אותה. נכון, הצהרנו ש&quot;פנינו לשלום&quot; ובהחלט ארץ ישראל המערבית היא כאין וכאפס למרחבים הנתונים בידיהם, ברם לא זה העניין – נלחמים בנו למען עיקרון, לא משום איזה אינטרס תועלתני. המחבל הערבי מפוצץ ומתפוצץ בכדי להסיר את שליטת הנוכרים באדמת האומה; הבעיות הפיזיות הן רק תירוץ, איזו דרך בשביל להשיג את הבנתם של שאר עמי עולם.
הבעיה היא, איך לא, היהודים. היהודים הם השחקן המוזר בדרמה המזרח תיכונית: לכולם ברור מה הם רוצים, רק ליהודים לא. אנחנו פעם רוצים מדינת לאום ופעם רק מקלט, פעם את שתי גדות הירדן ופעם מוכנים להצטמצם גם ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Mar 2011 22:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12391337</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12391337</comments></item><item><title>פורים, גאולה ואויבים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12377402</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ליהדות יש ארבעה אויבים לאורך הדורות:
א. בבל – בבל כשמה כן היא: בוללת כל העמים לעיסה אחת. בבל ההיסטורית, כמו גם בבל העל-היסטורית, מעוניינת בשיטוח כל עם ועם בשביל שישתחוו אליה.
&lt;P style=&quot;TEXT-INDENT: -18pt; MARGIN: 0cm 36pt 0pt 0cm; mso-list: l0 level1 lfo1&quot; d&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 18 Mar 2011 11:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12377402</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12377402</comments></item><item><title>לחינם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12368008</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אם יקום מחר נתניהו ויודיע על תוכנית חומש לפינוי כל ההתנחלויות ונתינת אוטונומיה מלאה לפלשתינים – אברך; גם אם יודיע ראש הממשלה כי המו&quot;מ מבוטל לחלוטין ושבתוך שנתיים אנו מתכוננים לספח את כל המרחב הכפרי של יו&quot;ש – גם אז אברך. מדוע? מפני שלפחות יהיה כיוון למדינת ישראל בים הסוער ולא תנוע לכאן ולכאן בהתאם לגלים.
אכן, רואה אני רק דרך אחת ומסלול אחד המתאימים ליישום המטרות הלאומיות והבטחת הקיום הלאומי. אך כשאין אנו רגילים לכיוון, כשאף בדרך לגיהינום איננו מתמידים, כיצד יהיה ניתן לשנות את המסלול? אם רק רגילים אנו לשרירות לב, להיות תמיד מגיבים לפעולות אחרים ולא מכריחים אותם להגיב לנו, איך תתפוס נפשנו את הצורך בדרך אחת במקום אחרת כאשר אין אף רגילה היא לרעיון הדרך?
&lt;SPAN style&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Mar 2011 14:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12368008</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12368008</comments></item><item><title>היהודונים וישו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12352531</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הייתי מוכן לא להגיב על עניין &quot;הניקוי מאשמה&quot; שעשה הוותיקאן (שוב) לנו, אך נתניהו – באופן יהודוני משהו – בירך על העניין. ואם אפשר עוד להבין ארגוני גולה שאכפת להם מהאשמות הנוצרים, זה מעלה תחושת קבס כאשר ראש מדינת הלאום היהודית, זה אשר הנצרות דנה אותו לחיי נדודים ופחד, מברך על קביעת הכס הקדוש כי לא רצחנו את ישו.

ונעזוב לרגע את העניין שחלק מהשיווק של היהודי מנצרת הוא הצליבה, מדוע יש לברך כאשר הקצב הקתולי מנקה אותנו מאשמה – וכי אנחנו צ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Mar 2011 20:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12352531</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12352531</comments></item><item><title>כפייה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12340418</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;לחיות כפי שאתה רוצה הוא פלאבי; אדם אציל שואף לסדר וחוק&quot; – גתה.

תמיד יש כפייה&lt;SPAN style=&quot;LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: &apos;Arial&apos;,&apos;sans-serif&apos;; FONT-SIZE: 12pt; mso-bidi-font-family: Ar&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Feb 2011 23:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12340418</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12340418</comments></item><item><title>סדר בבלאגן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12339348</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מאז ינואר 2011, אז החלו המהומות בטוניסיה, המזרח התיכון חווה גל מהומות ומהפכות הנמתחות מבחריין ועד לוב, עם סימנים לאי-שקט באלג&apos;יריה ותימן. טעות אסטרטגית תהיה לתרץ את העניין כולו כמהפכה עממית-ספונטאנית: עם נפילת המשטר הישן בטוניסיה התנועות האסלאמיות שבו, במצרים האחים המוסלמים היו ונותרו קבוצת האופוזיציה החזקה ביותר, קדאפי הצליח לסמן עצמו כאויב של קיצוניים איסלאמיסטים, תימן היא בית לכוחות אל-קאעידה ומורדים שיעיים ובבחריין המהומות הן בעיקרן של שיעים (אשר גם מהווים את הרוב במדינה). עובדות אלה לבדן מספיקות להעלות את החשד ש&quot;המפכה למען דמוקרטיה&quot; היא רק כיסוי לניסיון לשינוי סדר הכוחות באזור. 

&lt;SPAN style=&quot;FONT-FAMILY: &apos;Arial&apos;,&apos;sans-serif&apos;; FONT-SIZE: 12pt; mso-fareast-font-family: &apos;Times New Roman&apos;&quot; lang=HE&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Feb 2011 14:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12339348</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12339348</comments></item><item><title>חשיבה אסתטית - ניסיון הגדרה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12337000</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טיעון לוגי מחייב הפרדה של מונחים, תיחומם זה מזה והגדרת היחסים ביניהם כתנאים מקדימים לקיומו. בבואנו להעלות טיעונים לוגים איננו יכולים להסתכן באי-הבנה של מילים או מונחים, בערפול היחסים ביניהם או הכוונה שלנו. במקום זאת אנו משרטטים שרשרת סיבתית ברורההבנויה על לוגיקה ובמקרה הצורך ביסוס מתאים. 
אולם אין שיטה אשר אין לה בעיות:
א. &lt;SPAN style=&quot;LINE-HEIGHT: 150%; FONT-FAMILY: &apos;Arial&apos;,&apos;sans-serif&apos;; FONT-SIZE: 12pt; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-ascii-theme-font: minor-latin; mso-hansi-font-family: Calibri; mso-hansi-theme-font: minor-latin; mso-bidi-font-family&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 Feb 2011 21:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ז&apos;נבה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=493183&amp;blogcode=12337000</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=493183&amp;blog=12337000</comments></item></channel></rss>