סיפור ללא כריכה ©

(ללא שם) :

נכון, הרי הדבר היחדי שיש להומלסים זה מחשב.. XD

וכן קחי:

b19856@gmail.com

Ashly :

XD ...

ואני כבר שולחת ;-)

Ashly :

שלחתי,

תבדוק את האימייל שלך..

(ללא שם) :

בודק =)

'איזה מזל שיש לי את האימייל הישן הזה..' חשב לעצמו ביל.

הודעה חדשה התקבלה מאת: Ashly7893@gmail.com

האמת היא שלביל כבר היה את המספר פלאפון של אשלי , הוא רצה לבדוק פשוט אם היא נותנת לו את המספר האמיתי.

'כן.. זה המספר האמיתי '

ביל התקשר לאשלי , 'מזל שלאשלי אין שיחה מזוהה' חשב לעצמו ביל. 'באמת אולי כדאי שאני אקנה לה פלאפון'.

"הלו?"

"הי אשלי "

"בן.. זה אתה?"

"אמ.. כן"

"מה שלומך?"

"אני בסדר.. מאוד נרגשת לשמוע אותך סוף סוף, מה איתך?"

"אמ.. גם בסדר.. אני חושב.."

"תגידי, את רוצה אולי להפגש איפה שהו? אני הרי גר בגרמניה, את זוכרת לא? , באיזה רחוב את?"

"יו, נכון אתה גר בגרמניה!! , אני שכחתי מזה קצת.. אממ.. אני כל פעם מחדש שוכחת את השם של הרחוב, אבל יש בו בית

קפה כזה,קטן, שבחוץ יש ספסל כזה ירוק ו.."

"והוא נמצא בפינת הרחוב נכון? "

"נכון!! אתה מכיר את המקום? "

"כן..אני תוך שתי דקות שם. "

"אני כבר מוכנה אני גם תוך שתי דקות שם.."

"טוב.. אז ביי "

"לא.. בבקשה אל תנתק.. ישעמם לי בדרך.." אמרה וצחקקה.

"טוב..אני לא אנתק."

אשלי יצאה מביתה.

"ברר.. נהיה קר הא? "

"כן.. מה יצאת כבר? "

"כן.. ושכחתי מטריה בשיא חוכמתי.."

"לא נורא.. אולי לא ירד גשם".

"כן בטח."

אשלי התקדמה לעבר בית הקפה  והבחינה באיש מוזר שעל פניו משקפי שמש גדולים והוא חובש כובע. זה כמובן היה ביל, אבל אשלי לא זיהתה אותו. היא הייתה לבושה במכנסי ג'ינס ארוכים, שנכנסו לתוך המגפיים החומים שלה. לבשה סווצ'ר לבן, וכובע צמר. שיערה השחור גלש למורדי כתפיה. היא התאפרה בליפסטיק בהיר , ולא התגנדרה ממש. היא אהבה את עצמה כפי שהיא, ולא תמיד טיפחה את עצמה.

'מוזר.. מי שם משקפי שמש בחורף? ' חשבה לעצמה אשלי מתיישבת על הספסל.

ביל התיישב ליידה, הוא זיהה שזאת היא אבל לא רצה עדיין להגיד כלום.

אשלי עברה לשבת בקצה הספסל.

"נו, איפה אתה? אני יושבת פה על הספסל מחוץ לבית הקפה ויושב ליידי מישהו מוזר." לחשה לו אשלי.

"אני האיש שיושב על הספסל " אמר ביל, הסתכל על אשלי וניתק.

"הי! אני בן, זאת אומרת ב' " אמר מושיט את ידו ללחיצת יד. "בעצם, ביל." אמר כשהוא מוריד את משקפי השמש שלו.

אשלי לא האמינה למראה עינייה , היא נעלבה מאוד.

"אתה פשוט מגעיל!" אמרה אשלי כשבעייניה דמעות, היא קמה סטרה לביל והלכה בעצבנות.

ביל ישב שם על הספסל, המום ממה שקרה כרגע.

לפתע נשמע צלצול מהפלאפון שלו.

"הלו?"

"הלו?, אשלי?"

"לא.. זה ביל" אמר בקול חנוק.

"אה.. זאת ברוק, אני מצטערת התכוונתי להתקשר לאשלי ופשוט טום נתן לי את הפלאפון שלו ואת הפלאפון שלך ו.. מה קרה לך?"

"לא קרה לי כלום.." אמר ביל בקול חנוק עוד יותר.

"שומעים שקרה לך משהו, מה קרה?"

"את זוכרת שאשלי התכתבה עם מישהו בשם בן באינטרנט?"

'אז זה מה שאשלי עשתה במחשב כל הזמן' חשבה לעצמה ברוק. "אממ.. כן.. אני זוכרת למה?"

"זה הייתי אני, והיום החלטתי שנמאס לי לשקר לה, עד עכשיו פחדתי מהתגובה שלה ובאמת צדקתי, היה מה לפחד מהתגובה

שלה, היא סטרה לי והלכה." אמר ביל כשהוא כמעט בוכה.

"אה... תשמע ביל.. איך להגיד לך את זה.. אממ.. אשלי כל הזמן חיפשה מישהו שלא יפגע בה.. אתה יודע אחרי.. החבר

לשעבר שלה ג'ק.."

"לא..אני לא יודע.. היא לא סיפרה לי כלום על זה."

"עזוב.. סיפור ארוך.. הוא פשוט מאוד פגע.. וכנראה שהיא מצאה אותך היא חשבה שהיא ..אתה יודע.. מצאה את האדם הנכון,

אבל, אחרי דבר כזה.. לא נראה לי שהיא תסלח לך.. אני מצטערת .. לפי איך שאני מכירה את אשלי, היא תנסה לשכוח ממך."

"מה.. ב..באמת?"

"כן.. אני נורא מצטערת.. באמת כדאי שגם אתה.. תנסה, לשכוח ממנה.."

"את באמת חושבת?" שאל ביל כשהדמעות חונקות את גרונו.

"כן.. אני מצטערת".

"טוב, להתראות."

"להתראות.." אמרה ברוק וניתקה.

הדלת נפתחה ואשלי נכנסה כשהיא בוכה, היא טרקה את הדלת והתיישבה על הספה.

"מה קרה?" שאלה ברוק.

אשלי סיפרה לה את כל מה שקרה."אני.. אני נתתי לביל סטירה.. עכשיו הוא בחיים לא יסלח לי.." אמרה כשהיא בוכה.

"את...את רוצה שהוא יסלח לך? " שאלה ברוק.  "מאוד..אבל.." אמרה אשלי ופרצה שוב בבכי.

'אוי פאק!! מה עשיתי? ' חשבה לעצמה ברוק. "אולי כדאי שתנסי לשכוח ממנו, קחי לך קצת חופש מכל הקטע הזה." אמרה ברוק.  "את באמת חושבת שכדאי לי? " שאלה אשלי.

"אמ.. כן.. אל תבכי.. זה לא שווה את הבכי שלך.." אמרה ברוק.

~~~~~

עד לפה פרק 9.

נשמח לתגובות.

3> reuti