<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>סיפור ללא כריכה- טוקיו הוטל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>סיפור ללא כריכה- טוקיו הוטל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784</link><url></url></image><item><title>אני מצטערת מאוד על העיכוב בפרקים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9937099</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התחילה שנה חדשה, ישהמון שיעורים ומבחנים..כל פעם שיש לי קצת זמן ומוזה אני מתיישבת לכתוב לכם עוד קצת מהפרק.
כמה שאני יכולה.
בזמן האחרון ממש אין לי מוזה! לא לסיפור הזה לפחות. 
אני אשתדל להעלות פרק עוד היום, אני מעריכה מאוד את הסבלנות שלכם.

תודה.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 24 Sep 2008 12:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9937099</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=9937099</comments></item><item><title>פרק 4.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9656246</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני מצטערת שחכיתם הרבה זמן, יש לי סיבות.
אין שיר אבל הולך להיות פרק מצחיק =]
טוב אני לפחות מקווה שהוא יהיה מצחיק P=
~~~~
מהפרק הקודם:
השניים המשיכו לאכול, כשטום יושב וצופה בהם בבטן מקרקרת כשפתאום הבחינו ביל וטום במישהו.. שאפשר אכן להגיד ששניהם מכירים טוב מאוד.
&quot;אין סיכוי שזה..&quot; החל טום להגיד.

פרק 4.
&quot;זה טום.&quot; אמר ביל מופתע.
&quot;זה אני!&quot; אמר טום, מופתע עוד יותר, פותח את עיניו לרווחה, &quot;מה אני עושה שם?&quot; תהה.
לשנייה שטום עצר לחשוב ואז הוא הסתכל שוב על מי שראה, &quot;אני.. אני לובש..&quot; החל לומר בתדהמה.
&quot;טום לובש טוקסידו?!&quot; התפלא ביל והרים גבה.
&quot;טום? מי זה טום?&quot; שאלה אליזבת&apos;.
&quot;טום זה אחי, אחי התאום.&quot; אמר ביל, מנסה לעכל את מה שראה כרגע.
אליזבת&apos; הסבה את ראשה לאחור,&quot;מי מהם זה אחיך התאום?&quot; שאלה.
&quot;זה שעומד ומפלרטט שם עם כולן..&quot; אמר ביל ונאנח.
&quot;אה.. זה.. לא ידעתי שהוא אחיך.&quot; אמרה אליזבת&apos;, זה היה נשמע לביל כאילו שהיא מאוכזבת.
&quot;קרה משהו?&quot; שאל ביל, &quot;רגע רגע רגע.. אל תגידי לי.. הוא פלרטט גם איתך. אני לא כמוהו, אל תדאגי.&quot; אמר ביל וצחקק.
&quot;חה חה , נורא מצחיק.&quot; אמר טום בציניות, אך כמובן שביל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Jul 2008 17:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9656246</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=9656246</comments></item><item><title>פרק 3.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9526955</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סליחה על העיכוב של הפרק.
יש לי סיבה.
מקווה שתאהבו.

מוזיקה שמתאימה לפרק:
http://www.youtube.com/watch?v=Gbr7SI-UxyI&amp;amp;feature=related
~~~~
פרק 3.
טום פקח את עיניו בעייפות כששמע רעשים מעבר לדלת, צעדים.
הוא קם מן המיטה אל עבר הדלת ,הוא עוד חצי ישן ועיניו עצומות, הוא ניסה לפתוח את הדלת אך כאשר ניסה לתפוס את הידית, עברה ידו דרך הידית, בעודו חושב שכבר פתח את הדלת,טום הציץ החוצה ופקח את עיניוכשלפתע ראה את ביל פוסע בהמשך המסדרון.
&apos;אה..זה רק ביל..&apos; חשב לעצמווחזר חזרה אל החדרכשלפתע עיניו נפערו, הוא הסתובב חזרה אל כיוון הדלת וניסה לגעת בה כשפתאום עברה ידו דרכה, הואעבר דרך הדלת והבחיןגם הוא בכך שקירות המסדרון היו נראים חדשים וכך גם הרצפה, הכל היה נראה חדש ונקי.
ביל המשיך ללכת במסדרון, כמעט ומגיע למעלית , &quot;ביל! חכה רגע!&quot; קרא טום, אך נראה כי ביל לא הקשיב לו.
טום יצא מן החדר, ורץ אל עבר ביל, &quot;ביל!&quot; קרא לו טום, אבל ביל לא הגיב.
ביל נכנס אל המעלית כשטום אחריו.
&quot;ביל? הלו?!&quot; נופף טום עם ידו אלמול עיניו של ביל, אך נראה כי ביל בכלל לא שם לב למעשיו.
ביל יצא מהמעלית , פיו נפער כאשר הסתכל סב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Jul 2008 15:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9526955</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=9526955</comments></item><item><title>פרק 2.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9378051</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אממ פרק חדש.
אין לי שיר מתאים אז אם למישהו יש - שיודיע לי.
מקווה שתאהבו.
~~~~
מהפרק הקודם:
ביל פקח את עיניו, החדר היה דיחשוך, הוא הסתכל על השידה שהייתה ליד מיטתו כשלפתע שם לבלנר שהיה מונח שם.
&quot;ממתי זה פה?&quot; הרהר, מנסה להדליק את זה שוב ושוב.האור העמום שבקע מהנר בקושי הספיק להאיר את דרכו של ביל,הוא היה צמא, לכן החליט ללכת ולקחת כוס מים,הוא פסעאל עבר הדלת, פותח אותה הוא לא האמין למראה עיניו.

פרק 2.
קירות המסדרון היו מצופים טפטים שסגנונם היה ישן, אך הם נראו חדשים למדי.
הרצפה מרוצפת במרצפות שחור לבן יפות ומבריקות, ריח האבק לא היה עוד באוויר.
ביל פסע אל עבר מעלית הברזל, כמה מוזר אך, גם היא נראתה חדשה למדי.
בחשש ירד ביל במעלית אל עבר הקומה הראשונה, מביט דרך סורגי המעלית - נראה לובי המלון גם הוא חדש,
מרוצף במרצפות יפות, טפטים מסוגננים תלויים על קירותיו ונברשת ענקית שהאירה את כל המקוםנתלת מהתקרה הגבוהה. כאילושהמלון רק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Jun 2008 16:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9378051</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=9378051</comments></item><item><title>פרק ראשון . The Era That Never Heppand</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9346585</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי כולם, זה לקח הרבה זמן אבל חזרתי.
תודה לענבר וטל שעזרו לי עם הפרק.
תזכרו טוב טוב, זה ממש, אבל ממש, לא הולך להיות סיפור &quot;כמו כל האחרים&quot; 
זה הולך להיות סיפור יחיד במינו. אבל לא אפרט יותר מידי.

אממ..אין לי שיר לפרק הזה, אז אני אשמח לקבל הצעות.
קבלו במחיאות כפיים [ xD ] את הפרק הראשון בסיפור החדש &quot;The Era That Never Heppand&quot;
&lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-SIZE: 10pt; COLOR: black; FONT-FAMI&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 10 Jun 2008 17:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9346585</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=9346585</comments></item><item><title>לא נטשתי אתכם. סיפור חדש אולי אפילו היום!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9307261</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תשמעו, אני צריכה לדבר עם טל בשביל הסיפור החדש.
כי היה לי רעיון ענקי וחלק מהסיפור הוא דיי שלה אז.. אני צריכה לדבר איתה.
לכן, בזמן הזה אני אשים סיפור אחר שהפרק הראשון שלו כבר כתוב =]

נקווה שאני אצליח להעלות את הסיפור החדש כבר היום.

אוהבת, הכותבת של הסיפור ללא כריכה.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 04 Jun 2008 15:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9307261</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=9307261</comments></item><item><title>למי שתוהה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9183388</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן, אני יודעת, זה מעצבן שאני כל כך הרבה זמן לא עדכנתי פה.
אני פשוט עובדת על הסיפור החדש, אפילו על שניים.
הסיפור יעלה בקרוב, אל תדאגו - יש לי מוזה גם בזמן האחרון.
אני משקיעה בו את כל מאמצי, אל תשכחו שבנוסף לזה יש לי מספר בלוגים אחרים
אני באמת שאני משקיעה בסיפור מאוד והוא בקרוב יעלה.

בנוסף לכך, הזמנתי עיצוב חדש!
כי, למרות שהעיצוב הלבן הזה עם התמונה הזו דיי מייחד את הבלוג
זה קצת נמאס אחרי חצי שנה ואני רוצה לגוון D;

אז רק רציתי להודיע לכם, אני נכנסת לפה בכל יום 
ואני בשום פנים ואופן לא אזניח אותו!

 אוהבת אתכם מאוד (למרות שכתוב הכותבות, אני לבנתיים רק אחת פה..)
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 May 2008 13:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9183388</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=9183388</comments></item><item><title>פרק 30. פרק אחרון.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9016367</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא מאמינה, פרק אחרון..
קשה לי. בשיא הרצינות.
בפרק יהיו כמה שירים.. 
השיר הראשון:

אם לא עובד אז- http://www.youtube.com/watch?v=gEQc7-VyBMY
ובכלל הקליפ לא עובד, תשמעו את Paramore- Misery Business
אם יש לכם שיר אחר שיותר מתאים, אז תגידו לי.
~~~~
מהפרק הקודם:
&quot;מאתיו ג&apos;ונס יש לך ביקור!&quot; קרא השומר.
&quot;החברה שלך לשעבר?&quot; שאל חברו לתא למשמע צליל נקישת נעלי עקב.
מאט הנהן בראשו, &quot;ניקול! טוב לראות אותך סוף סוף!&quot; אמר מאט.

פרק 30.
ניקול חייכה, &quot;גם אותך,&quot; אמרה. &quot;שנצא לשולחנות?&quot; שאלה ומאט הנהן בראשו.

&quot;אז, למה את פה?&quot; שאל מאט לאחר שהתיישבו באחד מהשולחנות, שוטר אחד ליווה אותם לשם וסקר בכל רגע אפשרי את מאט.
&quot;אני?אני חייבת לבוא בשביל משהו?&quot; גיכחה,&quot;אסור לי פשוט לבוא לבקר את החבר שלי?&quot; שאלה בתמימות וסימנה לשוטר בחיוךבראשה שהכל בסדר ושהוא יכול ללכת, השוטר הנהן והלך משם.
בין-רגע נמחק החיוך מפניה של ניקול והיא התיישבה לייד השולחן.
&quot;אז..מה קורה?&quot; שאלה, התמימות לא הייתה בה עוד.
&quot;או, זו הניקול שאני מכיר,&quot; חייך מאט חצי חיוך ערמומי.
&quot;כן,כן.. יופי..&quot; מלמלה במהירות ובאדישות.
&quot;ניקול, מה יש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Apr 2008 17:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=9016367</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=9016367</comments></item><item><title>תשמעו אני רוצה להסביר משהו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=8959889</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מישהו מחק לי שלשום את הבלוג
והייתי צריכה לשחזר אותו.
הטבעות שבהן הייתי נמחקו אבל המנויים, הפרקים והרשימות נשארו.
זה היה מאוד מעצבן, במיוחד שפעם אחת שכתבתי כבר את הפרק עד החצי { פרק 29}
הוא נמחק לי כשעשיתי שמור כטיוטה.

אני מאוד מקווה שאתם מבינים אותי.
שאתם מבינים למה לוקח לי כל פעם להעלות פרק כל כך הרבה זמן.
בנוסף לכל הדברים שקורים יש לי גם להודיע לכל אלו שבקבועים וכל אלו שבאלו שמבקשים תזכורת
שזה לוקח לי קרוב לשעתיים כי אתם נעלבים שאני מגיבה בבלוג שלכם הודעה מועתקתעל פרק חדש
בלי להתייחס אפילו קצת לפוסט, אז אני יושבת, קוראת את כל הפוסטים ומגיבה גם בהקשר לפוסט
כי אני לא רוצה לפגוע באף אחד ובאמת שמאוד מאוד אכפת לי ממכם {בשיא הרצינות}
אתם קוראים נפלאים שמלווים אותי כבר הרבה מאוד זמן
ואני מאוד מעריכה את זה.

אני לא יודעת מי פרץ לי ומחק את הבלוג.
אבל בכל מקרה, זה עצבן אותי נורא ונורא נבהלתי שאני לא אצליח לשחזר אותו.

יש לי 128 מנויים, וכל פעם יורד אחד.
כנראה או שאתם מבטלים את המנוי או שמישהו מבטל לכם, הרי זה לא בעיה לבטל מנוי, בשביל לבטל מנוי אתה לא צריך להכנס לאימייל לאשר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Apr 2008 19:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=8959889</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=8959889</comments></item><item><title>פרק 29.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=8955708</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;השיר לפרק:

למקרה שהשיר לא עובד: http://www.youtube.com/watch?v=neZw2CH1h9s
תגידו לי אם יש לכם שיראחר שיותר מתאים.

בבקשה, כשאתם מסיימים לקרוא את הפרק - תקראו את מה שכתבתי בסוף - זה מאוד מאוד חשוב לי.

~~~~
מהפרק הקודם:
טום לקח את המפתח ופתח את הדלת,משאיר את הדלת פתוחה מאחוריו, הוא עלה במהירות לקומה השנייה, הוא נכנס למרפסת ותפס בידה של ברוק,&quot;תחזיקי בי&quot; אמר.
ברוקעזבה את המעקה ותפסה בידו, בנסיון למשוך את ברוק בחזרה למעלה, ידה החליקה מידו של טום והיא נפלה למטה.

פרק 29.
טום היה המום. כל כך הרבהקורה כל כך מהר.
הוא רץ במהירות אל עבר הקומה הראשונה, לעבר ברוק.
ברוק שכבה שם ללא תנועה.
טום החליט להזמין אמבולנס, מסתכל עלברוק,דמעות החלו לעלות בעיניו. הוא קיווה מאודשהיא תהיה בסדר.

זה היה כבר היום למחרת.
אשלי פקחה את עינייה באיטיות, מבחינה ברעמת השער השחורה של ביל מלפנייה והקעקוע שעל עורפו מבצבץ מבין שערותיו.
היא שפשפה את עינייה בעייפות והרימה מעלייה מעט את השמיכה, אך החזירה אותה במהירות והסמיקה.
מתיישבתעל המיטה, היא משכהאת השמיכה איתה, אבל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 07 Apr 2008 22:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הכותבת- סיפור טוקיו הוטל.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=491784&amp;blogcode=8955708</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=491784&amp;blog=8955708</comments></item></channel></rss>