היא כל כך פגעה בי.המילה הקטנה הזאת הוציאה ממני את כל ה"טוב" של אותו יום.
היום שראיתי אותה במקרה עוברת במכונית והיא עושה לי שלום, נכנס לי סכין בלב.
אחרי שהיא והמכונית שלה עברו בלי לשים לב דמעה ענקית זלגה לי מהעין. היא כיסתה לי את כל הפנים ומרחה לי את כל האיפור.
בלי ששמתי לב פשוט בכיתי, בלי באמת לרצות לבכות.
חשבתי על המשפט הזה שוב ושוב ולא הבנתי לעזעזל מה היא רוצה ממני.
רציתי להרוג אותה.
"אין אדם הראוי לדמעותיך. ומי שראוי להן, לא יגרום לך לבכות."
פעם.. היא היתה אחד האנשים הכי חשובים לי על פני כדור הארץ.
היום... אני לא יודעת באמת מה אני עושה איתה. כנראה שהזמן יעשה את שלו.