Wasted /Desperdiciado

נסיך ונסיכה יוצאים לעיר הגדולה,היא בשמלה קצרצרה ופוני עד האף והוא בשעון ענק ,חולצה מכופתרת וכובע יקר.

מלא,מלא זיכרונות.ונוסטלגיות.ואיך שדחיתי אותך בפעם הראשונה ואילו אם ואילו ולא...

ואוו..חצי שנה,ואני מרגישה שאני מכירה אותך כבר שנים.

אני יכולה להתגעגע אלייך תמיד,בלי להתחשב בזה שראיתי אותך לא מזמן.

פתאום הכול התחיל להצליח וכולם מאושרים סביבי,אתה טוען שזה בגללך וטוען שגם הכול בגללי.

אילו לא היתי איתך,היתי לבד,מחפשת אחר אהבה.

אילו לא היתי איתך,היתי בוכה,היתי מחפשת חברה טובה.

אבל אתה כאן וטוב לי,אתה כאן ואני מרגישה שהכול בשבילי.

וזה באמת מרגיש נכון,כשכולם יודעים.

אחח..הכול קבוע מידי,המוזיקה היא אותה מוזיקה ,ככה גם החברים והלימודים,הריבים,הנשיקות,הפגישות,השיחות של האנשים,הסקס,ובכלל החיים.מסתבר שאין כ''כ הרבה דברים חדשים להספיק לנסות בחיים,אפשר להספיק הכול בזמן קצר.ואז אין טעם לחיות..

אבל למרות הכול,אם הדברים הכי שגרתיים האלו נעשים קצת יותר עם כוונה ועם מעט רגש הוא בכלל הופך להיות מקסים.

עוד שבוע חצי שנה,

ו..כולם כבר יודעים הכול..כולם,פשוט כולם,אבל יש שני אנשים שממשיכים להכחיש את זה לעצמם כי רק עכשיו הם החלו להבין מה הם הפסידו.

וכן,גם אם אתה הכי מעצבן אותי בעולם,משעמם אותי,או סתם גורם לי להיות עצובה.אני אוהבת אותך כ''כ,כ''כ.ואני דוווקא שמחה שעברתי את כול הדברים הרעים והטובים האלו דווקא איתך.אני כ''כ לא מדמינת את עצמי בלעדיך.

ו...החיים דווקא מקסימים(: