http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997The minutes, the seconds.heCopyright 2026 .Star. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=13535049<div align="right" dir="rtl">חלמתי שאני לבד בין ההמון,לא מכירה אף אחד,מחפשת איך לחזור הביתה-אבל אני לא מכירה את הדרך וגם אין לי כסף לאוטובוס.כולם מתנגדים בתוקף לעזור לי,אף אחד לא מעוניין לתת לי הסבר או אפילו "טראמפ"-והרי אני גרה פה,ממש ליד. התעוררתי, ואין לי מישהו שיעזור לי,שיכוון אותי לאן ללכת,ולאן לפנות-ואני ממש לא מכירה את הדרך בחיים האלו,"החיים של הבוגרים".ואין לי את הכסף לקבל יעוץ ואף אחד גם לא מייעץ בחינם.אני מרגישה כלכך קרובה ליעד ,כלכך קרובה למקום הנכון,אבל אין לי מושג מה באמת לעשות ואיך להגיע. </div>Thu, 01 Nov 2012 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=13535049http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=13535049http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=13111857<div align="right" dir="rtl">הבן-אדם הזה,הוא בעצם מה שהייתי פעם.מה שהרגשתי פעם מה שחלמתי ורציתי פעם,הוא כל-כך כמוני.אבל לאן באמת נעלמה אותה "אני של פעם"? "אני של פעם",נעלמה מהרגע שהתחלתי להקשיב לכולם מסביב.ומהרגע שנהייתי איתו-כי בזוגיות מוותרים,בזוגיות משתנים."אני של פעם"עדיין כאן עדיין אוהבת ורוצה את אותם דברים,אבל הצלחתי להסתיר אותה ממש יפה בתייקיה שחבוייה אי שם בלב ובנפש . אני נמצאת על הגדר,על הגדר הגבוהה הזאת-ולא יודעת לאן ללכת ,לכאן או לשם. </div>Fri, 16 Mar 2012 16:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=13111857http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=13111857http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=13074859<div align="right" dir="rtl">לא מוכנה עדיין לוותר, אבל גם מזמן אני כבר לא מסוגלת להמשיך. </div>Sat, 25 Feb 2012 21:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=13074859http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=13074859http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=13026440<div align="right" dir="rtl">ממש מריחים כבר את הסוף,את היציאה לחיים האמיתיים,את הריח של ה"להיות עצמאיים"-אבל זה עדיין רחוק מאוד. עוד פעם לבוא לבית הספר שכבר לא כל-כך לומדים,וכשזה כבר לא באמת בראש של מישהו לעשות ולהשקיע אבל עדין על הרגליים לאט לאט מתקדמים לקו הסיום.כבר מזמן יש לי את הרצון העז הזה לא לראות אף אחד משם,אף אחד מהם-להתנתק מכולם,גם ככה כבר מזמן בניתי לי כמעיין בועה משל עצמי-בועה אטומה אבל משום מה למרות הכל הסבון לעיתים נכנס לעיינים וגורם לי לבכות.חייה כאן אבל הלב שם,חייה על מצב אוטומט ואפילו הכאב הפך לחלק מהשגרה- אולי זאת נשמעת כמו קריאה לעזרה,אבל כנראה שזאת השיגרה שעושה את זה,המחסור באהבה,המחסור בהבנה ובהקשבה....</div>Sun, 29 Jan 2012 20:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=13026440http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=13026440http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12615590<div align="right" dir="rtl">חלמתי שאני מאוהבת בך,אבל אז את בוגדת בי. ממש כמו בחיים...</div>Mon, 11 Jul 2011 23:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12615590http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=12615590http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12535133<div align="right" dir="rtl">לחברים שהיו פעם חברים אמיתיים, לחלומות הישנים, לאנשים שהיו שם לצידי, לזמנים הקודמים, לחופשים הארוכים, לשירים הרועשים, ולימים, שפעם היו משום מה, קצת יותר ארוכים. </div>Sat, 04 Jun 2011 18:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12535133http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=12535133http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12382972<div align="right" dir="rtl"></div>Mon, 21 Mar 2011 13:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12382972http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=12382972http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12314466<div align="right" dir="rtl">חזרתי,ואני באמת לא יודעת למה. אני חושבת שלפעמיים צריך סתם לכתוב,ככה אפשר יותר להסביר,לנמק וככה ישאר גם איפשהו,רשום-סתם בשביל לזכור. לאחרונה הכול ניהיה כל-כך סתם,אין משמעות אין מטרה ברורה אפילו החלומות התקטנו להם,זה חבל. אני נפגעת נעלבת ותוקפת כל אדם שנתקל בי ובכל מצב. אוף שזה יפסיק. זה כאילו שקולות בראש אומרים לי"תתקפי,תעלבי,תכעסי",אבל לא,אף אחד לא נמצא שם-בראש, ואין באמת את מי להאשים. נמאס לי,מתקופות המבחנים שלא נגמרים מהחלומות המוזרים בלילה מהמחשבות האובדניות שאני חייה רק בשבילך ואין לי בכלל מה לעשות כאן. אבל אז אני בעצם נזכרת שהרי עדין לא עשיתי רישיון ועדיין לא עשיתי צניחה חופשית ושבכלל לא הייתי בארגנטינה-אז בעצם כן,שווה לי להשאר,כאן. אבל אולי אחר כך, ואולי לא. </div>Wed, 09 Feb 2011 20:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12314466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=12314466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12183414<div align="right" dir="rtl">פתאום העולם נראה מושלם יותר, כשהשמש זורחת והיא ממש חמימה,כשילדים מחייכים רצים בגינה,כשהשמיים מלאים בעננים יפייפים-החיים לפתע נראים הרבה יותר פשוטים. כשילדות קטנות וחמודות לבושות יפה,כשהים כמעט שקוף אבל הוא גם קצת כחול כהה,כשזוג זקנים הולכים יד ביד,כשיש מבצע בחנות שהכי אוהבים ושהכול אחד פלוס אחד. פתאום עולה לי סתם חיוך וזרם שכזה של הרגשה טובה עובר לי בגוף,כשמישהו נותן לי מחמאה מהלב,כשמישהו אומר לי שאותי הוא אוהב,כשרואים סרט טוב ומחליטים שיש בו הרבה דברים חכמים,כשרואים את ההורים והם מחייכים. אז החיים בעצם מושלמים, טוב לא בדיוק,פשוט לעולם יש את הרגעים המקסימים שלו...</div>Mon, 29 Nov 2010 18:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12183414http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=12183414http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12066933<div align="right" dir="rtl">You just don't get it, The sun is shining, The flowers are blooming. And it's only because of you,only because of you… You just can not believe it, How happy you make me, How pain you make me. And it's only because of you,only because of you… You just have to get it, I crying because of you, maybe because you too good for me maybe I'm not really belong to you. Baby, every thing is because of you, Baby, I cannot believe how really I love you.</div>Mon, 27 Sep 2010 23:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (.Star)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489997&blogcode=12066933http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489997&blog=12066933