Wasted /Desperdiciado

מתי כבר תבוא השמש החמימה והאויור החם?

מתי כבר נלבש כולנו חולצות קצרות ונעליים פתוחות?

הרי לא סתם נולדתי בקיץ,בחופש,בחום.

אני צריכה חום שמש וחופש.

לא סתם יש ל נמשים-שלפתע גדלים להם בקיץ למימדיים עצומים.

לסיים שנה,ולהיות בחופש,שיהיה חם ושיהיו מלא גלידות ואבטיחים.

או...קיץ.

כמה תוכניות וכמה זמן לחכות.

מערכות יחסים במרחק,לא של ארץ או של עיר אלא מבחינת זמן וכדומה.

פגישות קצרות פעם פעמיים בשבוע ואם יוצא אז גם יותר.

בזמן הזה בין פגישה לפגישה יוצא לחשוב הרבה או אפילו המון על הבן זוג,והמחשבות לרוב חיוביות אך יכולות להיות גם שליליות.

אז כול פעם שהוא עוזב והולך ומשאיר לי"טעם של עוד",משאיר אותי עם חיוך על הפנים כול ה-מספר ימים האלו הם הכי מקסימים והכי נפלאים.

ולעומת זאת, אם הפגישה/השיחה האחרונה מסתיים במשהו שהוא ירידה טיפשית או כול דבר אחר זה גורם לכול הימים שאחר כך להיות ב"דאון"ולחשוב איך אני הולכת להפרד ממנו.

אחרי ניסוחים שלמים של"איך אני הולכת להפרד ממנו",הוא מתקשר אלי וקורא לי "נסיכה",ואני מתחילה לנזול...איך אפשר שלא,זה כ''כ מתוק..(למרות שזה נשמע ערסי זה נחמד-באמת)

אז,אני הפכתי לבנאדם תלותי מיידי,ונאיבי מיידי.או שיש בשינוי דבר חיובי וטוב?!..

הזמן יקבע את שלו.נראה לי.

אווו,פיטיים,אווו,פייטים*-*

הם מציפים את עולם,את כדור הארץ את האנושות בסוף נטבע בהם.

אני כ''כ חולה על פייטים איזה אובססיה דפוקה.