"..מחשבה, רגש או פעולה כפייתית החוזרת כל הזמן, אינה נעימה, גורמת לחרדה, אך לא ניתן להיפטר ממנה. למרות שהאובססיה משתלטת על האדם, הוא מבין שהיא חסרת משמעות. זו יכולה להיות דמות, מחשבה, פחד או דחף..."
תמיד חשבתי ששלושת החודשים הקשים ביותר בחיים שלי הם יולי-אוגוסט-ספטמבר.
את אוקטובר השארתי להתחלה חדשה.
באמת הצלחתי. התנתקתי מכול מה שהכרתי אני כבר לא אובססיבית ליחס מאנשים.
כול אובססיה צריכה תחליף ומצאתי את האובססיה המושלמת.
שלושה חודשים ישבתי בבית וריחמתי על עצמי ורק היום אני מבינה עד כמה, פאקינג 3 קילו בשלושה חודשים.
ואני יודעת שאם אני אצליח להוריד אותם אני אשתחרר מכול התסכול מהחודשים האלו. ואני אגיד באופן סופני ביי לתקופה הזאת.
כי היא כבר לא תשאיר בי סימן מבחוץ אלא רק מבפנים. אבל אז כשאני אגיע למטרה הזאת אני אמצא אובססיה חדשה להיצמד אליה ושוב אתן לאובססיה הזאת להדחיק את כול המחשבות, הרגשות והתסכולים מהחיים האלה.
קילו אחד כבר ירד שניים בדרך. והייתי מורידה עוד 3 קילו רק בשביל להשאיר סימן.
ובנתיים אני אמשיך לספור, לחשב, למדוד ולהישקל אלף פעם ביום כמו שעשיתי בזמן האחרון.
אני נאחזת ביום הזה שהיא תראה כמה אני הישתנתי מבחוץ ומבפנים ואז היא תבין כמה היא הפסידה כשלא הייתה שם.
כולם יראו וישאלו איפה הם היו כש..
(הייתי חייבת את הפוסט הזה שיעמוד לי מול העניים ויזכיר לי תקופה מחורבנת.)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
