<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>brighter than sunshine</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296</link><description>that tell me everything</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 .Penny lane. All Rights Reserved.</copyright><image><title>brighter than sunshine</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/102006/IsraBlog/261381/misc/7731476.jpg</url></image><item><title>אחרי שלושה חודשים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=10070682</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מיותר לציין שהבלוג הזה הוא היסטוריה בשבילי...

השתנתי המון בשלושה חודשים האלה והבלוג הזה תקוע בעבר, אני כבר לא מרגישה אותו בן אדם כמו הבן אדם שכתב כאן בעבר.
לאחרונה יש בי יותר רצון לכתוב והפעם אני רוצה לעשות את זה כמו שצריך ובאיזה שהו אופן אני מרגישהשהבלוג הזה מקולל ויותר מידיאנרגיות שליליות נשפכו כאן.

אני לא מתכוונת למחוק את הבלוג הזה כי יש בו יותר מידי זכרונות..
*אם מישהו באמת קורא כאן (אני בספק)ורוצה לקרוא את הבלוג החדש שלי (שעדיין לא קיים אגב) שיגיד ואני אתן כתובת..

אז הפעם לתמיד ביייי היה טוב וטוב שהיה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Oct 2008 18:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=10070682</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=10070682</comments></item><item><title>ticket to ride</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9618889</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;[the beatle]

היי! מה קורה? מה נשמע!? הכול אחלה ובחלה ונחלה וסטלה!!
ואני מתחרפנת...באמת ממש אני בודדה כל כך ורעבה..
מתחשק לי לעשות פוסט ספונטני ואין ממש סיבה לכתיבת הפוסט הזה אבל נזרום..
ההורים טסו לגרמניה ואני ואח שלי לבד בבית והוא כול היום עובד ככה שאני בעצם לבד כול היום בבית ומשעמם לי!! ודווקא עכשיו כול החברות שלי לא כאן..אחת נסעה ואחת מטיילת וכול אחת בעיסוקים שלה ולי משעמם!! אני שונאת ימי קיץ בבית מול המחשב והטלוויזיה אני מרגישה חסרת תועלת.. 
אגב סתם בלי שום קשר- איפוד זה חרא!!!!! זה מסבך לי את החיים..אין לי כוח לזה@! אני רוצה את האמפי שלי שוב...
כול יום אותו דבר- קמה מוקדם הולכת לעבודה חוזרת אוכלת רואה טלויזיה מחשב מחשב מחשב מחשב....הורדתי כבר את כול האלבומים האפשריים שרציתי להוריד :|
זה רק זמני!!! 
עוד שבוע וחצי אני טסה לגרמניה ל-10 ימים ואז אילת וקוקה קולה וילג&apos; והמון המון כסף שהרווחתי...
ויש לי מלא נעליים חדשות כי אני חולת קניות..
***-לילדה שאני ישנה אצלה בגרמניה קוראים טיבה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח*********
ואמא השאירה לי 300 ש&quot;ח אפילו יותר לא ממש הסתכלתי(&quot;רק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Jul 2008 20:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9618889</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=9618889</comments></item><item><title>news</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9513403</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קצת שכחתי שיש לי בלוג.. וזה גם לא משנה כי במלא אף אחד לא קורא כאן אבל ניחא אני אוהבת לקרוא פוסטים שכתבתי אחרי חצי שנה..
קודם כול יש לי את הבלוג הזה יותר משנתיים ואני מרגישה שפתחתי אותו לפני איזה אלף שנה, הרבה השתנה מאז שפתחתי אותו..

אז ככה הייתי עסוקה לאחרונה עם הלימודים הייתה מתכונת בהיסטוריה שקיבלתי בה 90 והבגרות הלכה גם טוב..ברגע שקלטתי שזה היה סתם מבחן אז נרגעתי ואין מצב שאני לא אקבל מעל 90.. יום חמישי יש בגרות בלשון ויום שישי סוף סוף אפשר לומר רשמית שחופש!! למרות שבמילא אף אחד כבר לא בא לביה&quot;ס כבר איזה שבועיים..
התחדשתי הרבה לאחרונה בין השאר קניתי אייפוד חדש, עשיתי החלקה יפנית! ואני עובדת כול יום בקייטנה ואפילו נהנת מזה!
שזה בערך הדבר הכי חשוב..
הקיץ הזה הולך להיות לגמרי ההיפך משנה שעברה שהיה משעמם ושדפקתי לעצמי את הקיץ כשהפסקתי להיות חברה של כול החברים שלי אבל היום הרבה יותר טוב ובחופש אני נוסעת עם חברות לאילת וגם לקוקה קולה וילאג&apos; וגם אני נוסעת לסמינר הדרכה 
ואולי גם למשלחת חילופי תלמידים בגרמניה.
מה שאומר שבחופש הזה לא יהיה משעמם..

כיף לי שהכול יותר טוב.
ובאמת שכבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 05 Jul 2008 17:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9513403</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=9513403</comments></item><item><title>לבכות..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9375043</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה כיף לפעמיים לבכות ככה סתם בלי שישאר לך טעם מר בפה.

לבכות כי טוב לך וכי יש לך חיים טובים ומספקים, בעצם כול מה שאתה צריך כאן.
אני רוצה לבכות יותר ואני לא בוכה מספיק וגם לא מעריכה מספיק. אבל טוב באיזה שהו מקום כי אני מתבגרת ואני יודעת מה אני רוצה מעצמי, כנראה עמוק בפנים אני מבינה למה אני בן אדם כבד כאילו אני בת איזה 33 ורוצה כבר להתיישב ולחיות את חיי האומללים עד שאמות. אם לאנשים בגילי בא להנות ולא ללמוד למבחנים ורוצים עצמאות ולא איכפת להם מכלום אז זכותם וגם זכותי ללמוד, לקורא ספרים ולהיות בלי חבר אני גם לא יודעת למה אנשים רואים בזה חיסרון. בכלל כול הנושא הזה התעורר בתוכי ואז התחלתי לשאול שאלות רק בגלל אדם מסויים- ידידה שאמרה לי משהו כמו : &quot;נ&apos; את חייבת למצוא חבר את לא יכולה לעבור את הגיל הזה בלי חבר ועם הרבה יובש&quot; ואת המשפט חוכמה הזה היא אמרה אחרי שסיפרה לי את כול מאורעות חיי האהבה העלובים שלה והאקסים שלה. אמרתי לה ולא שיקרתי , שאני לא כמוהה מספרת לכול העולם ואישתו וכן היה לי חבר וכן התנשקתי( אני גם בטוחה שלפניה) אבל הוא לא היה שווה את זה שאני אתעסקבו בצורה אובססיבית כמו שכול הבנות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 14 Jun 2008 23:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9375043</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=9375043</comments></item><item><title>אני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9314253</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שונאת היסטוריה!

אבל אתמול הבנתי שזה לא יעזור לי לחשוב על זה כול הזמן וכמוני יש עוד מיליונים.
הכול זה קטע של גישה ואני מסוגלת לעבור את זה.
ולא יהיה לי בלטק אווט.
ואני יכולה להסתדר עם חומר של 70 עמודים ובלי שליף ובלי עזרה.
כי כולם יכולים.

ואני חייבת להפסיק למשוך אלי מחשבות שליליות ולהילחץ ממה שאנשים סביבי אומרים כי יש לי את היכולת ואת המוטיבציה להצליח ואני הצליח!! ואפילו אקבל מעל 90 כי זה הכול בראש שלי!

אני יכולה ואני מסוגלת!! לעבור את המתכונת הזאת..
מהיום רק מחשבות חיוביות
כי בסוף היום זה רק עוד מבחן, מי יזכור את זה עוד 5 שנים?

אז בהצלחה לי! ולכול תלמידי י&apos; בישראל..

וכנראה שאני לא יהיה כאן הרבה החודש בגלל הבגרויות אבל אני יצליח כי אני מסוגלת!

פוש אחרון, לשבת על התחת! פעם אחת בשנה! את באמת מסוגלת! זהו עוד חודש וחצי סיימנו!

יהיה טוב :)

26.6 היסטוריה
11.7 לשון


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 05 Jun 2008 19:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9314253</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=9314253</comments></item><item><title>מביאה הכול</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9274995</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;את מביאה הכל לידי דמעותביום יפה כזה, יכולנו לבלותבחוץ אביב מדליק פריחהרציתי לבקש ממך סליחהרציתי להצחיק אותךוהנה את בוכהלו רק יכולתי להביא לך פתרונותכל מה שרק ניתןהיה כבר כאן מזמןלהביא לך פתרונותכל מה שרק ניתןהיה כבר כאן מזמןבלי שהרגשנו, השתנה הלבבלי שניחשנו האהבה הפכה כאבאין לעולם דבר פשוטאי שם בדרך מחכה טעותאי שם קיימת אפשרותשלא הכל אבודלו רק יכולתי להביא לך פתרונותכל מה שרק ניתןהיה כבר כאן מזמןלהביא לך פתרונותכל מה שרק ניתןהיה כבר כאן מזמן

נכתב ע&quot;ישלום חנוך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 30 May 2008 00:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9274995</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=9274995</comments></item><item><title>&amp;quot;כול מי שנחשב&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9238204</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמו ילדה קטנה בכיתי היום. כול דבר גרם לי לבכות.
וכבר שבוע שלא החלפתי מילה עם מישהו בבית הזה, כולם מתעלמים ממני כאילו אני בכלל לא כאן.
היום בארוחת השבת לאף אחד לא היה אכפת למה אני לא יושבת איתם על השולחן.
אני יודעת שאני צריכה לפרוק הרבה לאחרונה ואני יודעת שכול השבוע אני מדחיקה ורק בסופי שבוע בוכה.
אבל אין לי מוצא אחר. השיגרה מותירה לי זמן רק ללמודים. 
פתאום זה כ&quot;כ חסר הצומת לב הזאת שאין לי בבית. דברים קטנים שאנחנו מבקשים מההורים אני לא מעיזה לבקש,
אני שוקעת בגאווה, לא אדבר כאילו לא איכפת לי מהמצב.
אני רוצה שיחבקו אותי ויגידו שהכול יהיה בסדר וזאת רק תקופה ושאני יעבור את זה אבל כרגע אין מי שיאמר את זה.
שבועיים לא החלפתי מילה עם אמא שלי ואני גם לא מעיזה להסתכל לה בעניים.
נמאס להיות אני.
נמאס להיות זאת שלא איכפת אם היא שם או לא. אני זאתי שאף פעם לא יהיה סביבה צומת לב.
ואני זאתי שתעדיף להישאר בבית בימי שישי כדי לבכות ולשקוע בדיכאון.
הראש כואב לי והמחשבות רק מטרידות. קשה לי לישון.
וקשה לי שאין לי עם מי לדבר.
יש לי הכול ואין לי כלום.

אני חושבת על אתמול , על ל&quot;ג בעומר ועל כול ה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 23 May 2008 20:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9238204</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=9238204</comments></item><item><title>פ.ג.ר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9197968</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפעמים אני רוצה שישנאו אותי כי לפעמים זה עדיף על להסתכל עליכם עם הפרצופים הצבועים שלכם.(שלא אומרים כלום) לחשוב על עצמי איך אני נראת מהעניים שלכם (ולא מעיזים לומר).
אגרסיבית, כועסת, מרושעת וחסרת סבלנות..
החיים שלי בכלל לא מובנים לא לי ולא לאחרים. השתנתי וכולם יכולים לראות ועדיין לפעמים אני חוזרת להרגלים ישנים.
לא יודעת להגיד &quot;לא&quot; מתפתה ומתאכזבת כרגיל.

הייתי רוצה לצאת לרחוב לרכוב על אופניים ולא להרגיש כבדה. הייתי רוצה להיות שלווה.
הריבים האלה עם ההורים מוציאים ממני את כול האנרגיות אני מרגישה שהם רוצים שאני אסתום, אהיה אחרת.
שונאת את זה שאני גאוותנית אני יודעת שאני טועה אבל הם לא ישמעו זאת ממני ואני אמשיך להחמיץ פנים ולצעוק כאן, לטרוק דלתות... אח&quot;כ כמו כלום אני אבקש 700 שקלים לנסיעה לאילת,שיסיעו אותי לשם ולכאן, אוכל, כביסה...
אני אגוצנטרית ואנוכית.
ובדיוק עכשיו סיימתי לקרוא ספר עם דמות שהייתה בדיוק כזאת וקשה לי לחשוב אבל אני יודעת שזה נכון כי גם אני לפעמים דורכת על אחרים, אני מעליבה את אמא שלי ואת אח שלי ואני מתנהגת ברשעות לכול מי שרק מעיז לעמוד מולי.
ואמא אולי את אפילו אשמה של&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 16 May 2008 20:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9197968</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=9197968</comments></item><item><title>60</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9153325</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נקמתנו המתוקה
ל...



*הכי מכעיס שבצל 60 שנה למדינה שיחת היום היא בר רפאלי שמדגמנת לפוקס, יש לי סלידה מאנשים כמוה. 
אני אישית לא אכנס לפוקס כול עוד היא שם.

כרגילאני הייתי ברוק&quot;צ. היה כיף אבל לא כמו בשנה שעברה...

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 09 May 2008 15:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9153325</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=9153325</comments></item><item><title>זאת רק אני או שהאתר הזה הפך להיות טוקיו הוטל FAN CLUB</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9068690</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבלוג הזה מדכא אותי
האתר הזה מדכא אותי

הבלוג הזה הוא לא אני 
לא מציג אותי
לא שלי
רק של מחשבות ברגעים של חרא מצב רוח וכעס ודיכאון
ונמאס לי מזה 
ואני רוצה למחוק אותו 
ורוצה לפתוח דף חדש
אבל אני לא מעיזה

הבלוג הזה ריק
אני ריקה עכשיו

אם אין מה לכתוב אז לא כותבים!!

משעמם ואין מטרות 
וישראבלוג זה אתר של ילדים בני 13 שכול חייהם סובבים סביב פוזות
ואני לא כזאת

ואין לי מושג מה אני עושה כאן!!!???!!!!?????

מתפוצץ לי הראש#@%^#^#!@ ^


עריכה:
למה אני תמיד צריכה להסתיר את מי שאני?
למה אף אחד לא מכיר אותי באמת?
למה אני תעלומה לאנשים?
ולמה כולם מעדיפים לוותר?

חופש גורם לי לחשוב עמוק יותר מידי תמיד אני בדיכאונות בחופש
אני צריכה שיגרה גם אם היא קשה ותובענית אני אכנס לשוונג הלימודים עד שימאס לי
כרגע אין בכלל סיבה לקום בבוקר.
יהיה טוב!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 25 Apr 2008 15:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (.Penny lane)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=489296&amp;blogcode=9068690</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=489296&amp;blog=9068690</comments></item></channel></rss>