give me the words

אני שוקלת 54.6 אבל זה נראה ומרגיש 60 וזה קצת מוזר כי אני כול הזמן גורסת.

נמאס מכול הקטע הדפוק הזה אני מתחילה להישמע כמו פסיכית שמחפשת צומת לב.

אני לא אוכלת הרבה (מחוסר זמן בלבד) אבל עדיין כשאני אוכלת אז זה רק שטויות כמו במבות ואוזני המן. אני שונאת פורים!

התחפשתי ל"אישה" מה- 60's והיו אולי עוד 20 שהתחפשו כמוני וכולן נראו שונה ממני עם נקודות או כמו היפים רק אני כמו איזה איה באום.

בכלל זה חג מטומטם שנותן לגיטימציה לבנות להתחפש לדברים מפגרים אבל עדיין להיראות כמו זונות צמרת.

מתה כבר לעוף מכאן לגמור ללמוד לעוף מהארץ הזאת..

אני חייבת

לחשוב רק על מה אני רוצה ולא על מה אני לא רוצה.

הלוואי וזה היה פשוט

החיים זורמים וזה טוב ביחד עם אנשים חדשים וחוויות חדשות.

בתכלס אני חושבת שיש לי חיים טובים

כול עוד הוא כאן אני המשיך לדמיין שאני מתאהבת אבל שנינו יודעים שזה לא יקרה..

כמו שאני המשיך להיכשל בלשון. עברית שפה קשה..