give me the words

הזמן עובר מהר ואני נשארת מאחור.

טוב לשם שינוי.

זהו אח שלי מתגייס לסיירת מטכ"ל.

קשה לי שלא לדמיין אותו מתקשר הביתה מעזה ומספר איך הוא רואה אנשים מתים.

איזה פחד. שום מדינה לא שווה את הקרבת החיים שלך הלוואי ויקלוט את זה..

עריכה:

אני חייבת להפסיק לחפש מה לכתוב כי באמת אין לי

הבלוג הזה הוא הצד התינוקי שלי אני באמת לא כזאת..