נתקפתי בגעגועים ונוסטלגיה לתקופה שהלכתי למסיבות במוסד ולהופעות בבארבי ושהכול היה יותר תמים.
יש בי רצון עז לשחזר דברים אבל שוב עניין האגו המפותח שלי מפריע.
אתמול היה לי טיול שנתי של יום (כי הביה"ס הפסיק עם טיולי יומיים בגלל אלכוהול וזה) וממש נהנתי כי הרגשתי טוב במקומי והרגשתי חלק ממשהו. כול מסגרת וקבוצה שאני מרגישה חלק ממנה כ"כ עושה לי טוב, זה מדהים איך זה ממלא את הנשמה בשניה. אתה מרגיש פתאום שאנשים אוהבים להיות בחברתך ושכיף לחיות ולהתנסות בחיים חברתיים.
אני כזאת גיקית לפעמיים.
ושוב נושא האוכל מעסיק אותי ואני לא מצליחה לשמור על משקל תקין אני עולה כול שבוע איזה 300 גרם וזה הצטבר לקילו בחודש האחרון. לפני חודש המכנס של 34 עלה עלי ועכשיו כבר לא.
זה מצחיק אבל זה פשוט מתסכל...
בתכלס טוב לי.
יש לי חברים חדשים, אורח חיים שונה. משעמם אבל רגיל כמו כול נערה בגיל ההתבגרות.
החייים הפשוטים זה הדבר שהכי ממלא אותי כרגע. הלחזור מהביהס וללמוד למבחנים, לחלום על חיים שאחרי ולשתות טונות של קפה, להנות מכול טיפת שמש ואור שבחוץ זה חיים טובים. באמת!
דיי עם החומריות.
ומכאן ועד שם כול מה שאני אכתוב לא יסביר מה אני מרגישה כרגע..
וזה כול הכיף.
אגב קיבלתי תעודת זהות
אני חוקית! אפילו רשום שם שאני רווקה, מבטיחה להיות אזרחית לתפארת מדינת ישראל חחח
עריכה:
ועכשיו כול מי שיכנס לבלוג הנטוש הזה יוכל להבין שאני בתקופת ביטלס