עוד יום טיפוסי שבו אני קמה בצהריים עושה לעצמי טובה שאני אוכלת, קוראת עיתון, הולכת למחשב, נכנסת לאתרים האהובים עליי (שבהחלט ישראבלוג לא נמצא בניהם), פותחת טלוויזיה משתעממת עם עצמי וכך עובר היום.
אבא ואמא חוזרים הביתה ומאז הדבר היחיד ששמעתי זה אותם צועקים והם עושים את זה אפילו ברגע זה צועקים משהו שקשור על אח שלי ואבא שלי צועק עליה כמו חייה ומבקר בכול דרך אפשרית את הבנאדם שהיא.
הבנאדם חסר כול איטיליגנציה רגשית!!!!!!!!
איך לעזאזל היא נותנת לו להתייחס אליה ככה?????????
לפעמיים אני פשוט רוצה שהוא ימות או לפחות לא יחייה איתי באותו בבית..
"אני חיי בבית חרא, עם ילדים חרא ואישה חרא" "אני מסתדר יותר טוב בלעדייך" "את נזק" נשבעת שזה מה שהוא אמר עכשיו...
אחר כך שלא יאמרו שאמרתי להם להתגרש מאז שאני אולי בת 10!!
הלוואי והיה לי את האומץ לצאת עכשיו לגשם ולהיעלם בתוכו, לחזור עוד שבוע ולשבת חולה במיטה.
שונאת אותם! פשוט וכך!! שונאת את החיים שהם בחרו בשבילי אני כ"כ שונה מהם ואני יודעת שיש לי אמצאים להצליחל בלעדייהם.
אני חסרת כול מוטיבציה והם עושים לי כאב ראש איזה מין חינוך הם נותנים לי, בקושי בית נורמאלי אני מקבלת כאן?
צופה בהורים ששונאים אחד את השני, ממש פנטסטי
דיי אין כוח לפוסט הזה פשוט לכו תזדיינו
אני שונאת את היחס של גברים לנשים, למה הם אי פעם ניסו להיות נשים ליום אחד????????????????
זיין על העולם הזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
