"לא !!!!! רק לא זה !!!!!!!" צעקה תוך כדי ציחקוק יעל בת ה6 כשהיא רצה במהירות במדרגות , מיד אחריה נראה גם אחיה הגדול - אור - רץ במהירות . "כן ועוד איך !" הוא אמר בשובבות . תמיד כשהם משחקים יחד הוא חש כאילו גם הוא בגילה , הוא אהב את התחושה הזאת . הם המשיכו לרוץ אחד אחרי השניה ולהסתתר אחד מפני השניה עוד שעה ארוכה . בסופו של דבר התייאש אור ונשכב על הכורסא . יעל חייכה באוושת ניצחון , "אמרתי לך שאני יותר מהירה " אמרה באושר . "זה שאני מתעיף יותר מהר זה לא אומר שאני פחות מהיר" החזיר לה בתגובה . "אבל עדין ניצחתי" אמרה יעל והלכה לה בנחת לחדרה תוך כדי התנשפות . אור חייך לעצמו . היה לו ממש קשה להאמין שהיא בטוחה שעשה זאת רק כדי להוכיח לה שהוא יותר מהיר . הוא קם והלך גם הוא אל חדרו . מה הוא יכול לעשות . הרי מחר יש לו מועד ב' למבחן במדעים , הוא חייב להצליח .
* * * * *
כרגיל כמו כל הפסקה בבית-ספר "האודם" התהלך לו דוד . עובר בין תלמידיו , אומר שלום למנהל וממשיך .. עד שהוא מגיע למעבדת המחשבים . זה היה המקום האהוב עליו , הוא אהב אותו כ"ך בעיקר ביגלל שהתלמידים בבית-ספר "האודם" לא מאוד אהבו את החדר . היו מעטים שבאו מדי פעם לחדר זה במהלך הזמן שמותר להם להיכנס אליו . אבל בהפסקות איש לא נכנס . לכן דוד אהב להיכנס לשם כ"ך דווקא בשעה הזאת .הוא לא התעניין במחשבים מאוד . אבל הייתה שם - בחד הזה - ספה מאוד נוחה . היא גם הייתה מוסתרת על ידי השולחנות והמחשבים כך שאיש לא היה יכול להפריע לו . היתה בחדר אווירה נעימה מאוד . גם הפעם הוא נכנס לחדר המחשבים ונשכב על הספה הנוחה . הוא ידע שהשנה הוא יוכל להשיג בעלות על מגמת האומנות . הוא ידע גם שהוא יוכל לגרום ליותר תלמידים להתעניין בה . אבל הוא עדיין חייב לעשות הכל . להשקיע כל מאמץ - והעיקר להשיג את המשרה .
* * * * *
נועה הייתה מוכנה לצאת . זו הייתה הפגישה הראשונה שלה . הפגישה הראשונה שלה עם אביה . בתחילה היא בכלל לא ידעה אם זה מה שהיא רוצה . היא ידעה שהאשימו אותו לשווא ושהוא ישב בכלא הרבה זמן ולא רצה שהיא תבקר אותו . היא לא האמינה שזה באמת מה שהוא רוצה - לפגוש אותה . אבל מתוך סקרנות היא הלכה . היא תמיד הייתה סקרנית .לכן תמיד העיפו אותה כל פעם מהמשפחות האומנות הקודמות שבהן גרה . היא תמיד ידעה שהיא שונה משאר הילדים בבית . היא ידעה שההורים האלה , הם לא ההורים שלה . היא תמיד ידעה זאת . היחס אליה היה שונה . ולכן היא ידעה את כל האמת . 'אם הייתי גדלה במשפחת גורן מההתחלה אז בטוח לא הייתי יודעת את האמת והם בטוח היו מיתייחסים אלי כמו אל הבת שלהם ולא הייתי יודעת עד היום את עברי .' היא חשבה . משפחת גורן הייתה המשפחה החמישית במספר שאליה הגיעה נועה . כל המשפחות הקודמות בהתחלה התלהבו מנועה שהייתה כל כך מוצלחת וחמודה למרות שאביה ישב בכלא , אבל ההתלהבות הזאת לא החזיקה מעמד . תמיד הילדים האחרים היו מקנאים בנועה , נועה הייתה מתחילה להרגיש רע ביגלל כל מה שהילדים האחרים עשו לה ויצר הסקרנות שלה גדל לגבי הבית . היא התחילה לחטט בכל מיני מקומות , וכשגילו זאת הילדים - לא רק שהם הלשינו הם גם הקצינו והגזימו את מעשיה . כך מצאה את עצמה נועה כל פעם מחדש עוברת משפחות . עד שהיא הגיעה למשפחת גורן . לא היו להם ילדים . הם לא יכלו להביא ילדים . ונועה הייתה בת יחידה . כך היא השתקמה . הכל היה כל כך טוב . עד שזה קרה . למה זה היה חייב לקרות ?! למה ?