-סיפור חיי-

"אני...אני...לא יכולה לזוז!" צעקתי לה.

עמדתי שם בערך 15 ד'ק עד שלילי הגיעה.

השעה הייתה כבר 5:00 והתחיל להחשיך, עכשיו זה כבר היה יותר מידי מפחיד עד שסוף סוף לילי משכה אותי משם והתחלנו לברוח.

רצנו ורצנו בלי לדעת לאן...

עד שהגענו לבית של לילי, נכנסנו ומיד נעלנו את הדלת אחרינו.

אמא של לילי הגיעה מהמטבח וראתה אותנו, מפוחדות עד מוות, מתנשפות...

"מה קרה לכן??" היא ניבהלה!.

"כלום, סתם, שיחקנו תופסת עם...עם השכן שלנו, גיל" לילי המציאה משהו,

ואז הסתכלה והנהנתי עם הראש "כן, והוא כמעט תפס אותנו...אז...אז רצנו לפה!" שיתפתי פעולה.

"אנחנו ניהיה בחדר שלי" אמרה לילי, והתחלנו לעלות במדרגות.

נינכסנו לחדר של לילי ומיד היא נפלה על המיטה, לקחה נשיפה גדולה ואמרה "ניקול, מה עושים עכשיו?".

"אני חושבת שעדיף להישאר כאן, אבל איך אני אחזור הביתה? אממ...אולי אני יכולה לישון אצלך?" שאלתי.

"כן, אני בעד, אני רק השאל את אמא שלי".

לילי יצאה מהחדר וסגרה אחריה את הדלת...

עברו 5 ד'ק, אז החלטתי להדליק את המחשב שלה כי היה לי משעמם.

נכנסתי לאיזה משחק ברשת..

עברו כבר 10 ד'ק וחשבתי לעצמי,

אמא שלה בטח לא מרשה והיא מתווכחת איתה, בסוף לילי תמיד מנצחת אז אין לי ממה לחשוש.

עברו 20 ד'ק וזה התחיל להיות קצת מוזר אבל המשכתי לשחק.