http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461בלוג על סיפור שאני כותבת.heCopyright 2026 קוצ'י :]. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7789470<div align="right" dir="rtl"> אני רואה את המשפחה שלי ושל לילי בסלון אמא של לילי מקשטת עוגה. אבא של לילי תולה בלונים. לילי ורועי מנפחים אותם וההורים שלי תולים שלט ענק מקצה החדר לקצה השני ועליו כתוב "מזל טוב ניקול". הייתי בהלם. כולם עצרו בעיסוקים שלהם. לילי ורועי עם בלונים בפה, אבא של לילי עם הדבק-סטיק ביד אחת ובלון ביד השניה. "מה הולך פה?" שאלתי מיד. "לילי, אני חיפשתי אותך בכל מקום, את יודעת איך הפחדת אותי?חשבתי שנעלמת!" צעקתי עלייה. <</div>Mon, 29 Oct 2007 21:00:00 +0200avital_m22@walla.com (קוצ'י :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7789470http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487461&blog=7789470http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7770093<div align="right" dir="rtl"> "אני...אני...לא יכולה לזוז!" צעקתי לה. עמדתי שם בערך 15 ד'ק עד שלילי הגיעה. השעה הייתה כבר 5:00 והתחיל להחשיך, עכשיו זה כבר היה יותר מידי מפחיד עד שסוף סוף לילי משכה אותי משם והתחלנו לברוח. רצנו ורצנו בלי לדעת לאן... עד שהגענו לבית של לילי, נכנסנו ומיד נעלנו את הדלת אחרינו. אמא של לילי הגיעה מהמטבח וראתה אותנו, מפוחדות עד מוות, מתנשפות... "מה קרה לכן</div>Sat, 27 Oct 2007 13:08:00 +0200avital_m22@walla.com (קוצ'י :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7770093http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487461&blog=7770093http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7766655<div align="right" dir="rtl"> נכנסנו לבית של לילי, היא לקחה את הכסף שלה והמשכנו ללכת לכיוון הפארק ואז פיתאום.. "עעעהההההההההההההההההההה!!!" שמענו מאחורינו צעקה!. זה היה כל כך מפחיד!! זה היה קול של ילדה. אני ולילי לא העזנו להסתובב במשך 30 שניות בערך... חטפתי צמרמורת בכל הגוף. ואז החלטנו להסתובב, וראינו את הבית הרדוף. (הסבר- בישוב שלנו יש בית רדוף, ככה הוא ניקרא, כי מלא זמן לא גרים שם אנשים, החלונות נפוצים, יש קורי עכביש בכל מקום והוא ענק, בית עם 4 קומות לפחות). <P class=MsoNormal dir=rtl styl</div>Fri, 26 Oct 2007 21:35:00 +0200avital_m22@walla.com (קוצ'י :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7766655http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487461&blog=7766655http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7765589<div align="right" dir="rtl"> "כנסי" עניתי לה. לילי: "מה יש לך להגיד להגנתך?" ניקול: "אופס?" לילי: " ניקול, אני מחכה לך בפארק כבר חצי שעה ואת לא מגיעה!" ניקול: " שכחתי לגמריי, אני מצטערת" לילי: "טוב, לא חשוב, רציתי להגיד לך משהו שבטוח יעניין אותך" ניקול: " דברי" לילי: " נכון כשהיינו בקניון ביום רביעי וראינו חנות בגדים יקרה, שרצית לקנות שם ג'ינס הורס אבל הוא עלה הרבה מידי?" ניקול: "כן..." <P clas</div>Fri, 26 Oct 2007 19:18:00 +0200avital_m22@walla.com (קוצ'י :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7765589http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487461&blog=7765589http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7765237<div align="right" dir="rtl"> הכל התחיל כשישבתי ליד המחשב ועדכנתי את האתר שלי. הייתי מרוצה מעצמי, מהאתר, מהגראפיקה... כל יום הייתי חולמת שהאתר שלי יזכה בתואר "אתר השבוע". לצערי זה עוד לא קרה עד עכשיו, אבל אני מקווה שזה יקרה. כל היום ליד הדלת אני שומעת יללות. מיי, החתולה שלי, כל הזמן מיללת ליד הדלת ומשגעת את כולם... אני מביאה לה אוכל והיא רוצה עוד, אני מביאה לה שוב והיא ממשיכה לילל. <SPAN lang=H</div>Fri, 26 Oct 2007 18:34:00 +0200avital_m22@walla.com (קוצ'י :])http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=487461&blogcode=7765237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=487461&blog=7765237