פעילות דיפלומטית של הרצל:
הרצל פועל במישור המדיני (דיפלומטי) במטרה להשיג צ'רטר:השכמת הממשלות להתישבות היהודית בישראל. הרצל פונה למדינות-גרמניה, תורכיה ובריטניה.
למה הוא פונה למדינה זו:
גרמניה-א. גרמניה היא מעצמה ובת ברית של תורכיה.
ב. לקיסר הגרמני יש השפעה על הסולטן התורכי.
תורכיה-תורכיה שולטת על ישראל.
בריטניה-אנגליה שולטת בשטחין הסמוכים לישראל (סיני, מצרים, קפריסין) מתוך כוונה שהתישבות יהודית סמוך לא"י תאפשר בעתיד כניסה לתוך א"י.
אמצעי שיכנוע:
גרמניה-א. הקמת מדינה יהודית בא"י תהיה פיתרון לבעיית האנטישמיות בגרמניה.
ב. התישבות יהודית בא"י תשמש גורם נאמן באיזור.
תורכיה-א. היהודים יכסו את חובות האימפריה.
ב. היהודים יפתחו את האימפריה הגוססת.
ג. היהודים שישבו בא"י יהיו נאמנים לתורכיה
בריטניה- א. ישוב יהודי בחסות בריטית באיזור, יהיה נאמן לבריטים.
ב. צבאי-ישוב יהודי באיזור סיני ישמשהפרדה בין הכוחות התורכים בא"י לבין הבריטים במצרים.
תוצאות המגעים/שיחות דיפלומטיות:
כשלון שיחות עם גרמניה, הסיבות-א. הקיסר הגרמני הבין שאין לו סיכוי לשכנע את הסולטן לוותר על א"י.
ב. הקיסר הגרמני חשש שהסולטן יבין את הכוונה האמיתית (שליטה על שטחי האימפריה)
כשלון השיחות עם תורכיה, סיבות-א. הרצל מבין כי מטרת הסולטן היא סחיטת כספים שתמורתם היה מוכן לתת הרבה מאוד:התישות יהודית בקבוצות קטנות ברחבי האימפריה(דעה שלא תואמת את מטרת הציונות)
בריטניה-הרצל מקבל שתי הצעות:
א. התישבות באוגנדה(אפריקה).
ב. התישבות"באל עריש" (סיני). תוכנית אל עריש:
הרצי מקבל הצעה להתישבות ייחודית באל עריש, הוא שולח למקום ועדת מומחים לבדוק האם המקום ראוי להתישבות. מסכנתם הייתה שההתישבות במקום תהיה טובה. אם יעבירו מים מהנילוס לאל עריש. הנציב הבריטי במצריים שולח מצידו ועדה לבדיקת המקום שמשיבה בשלילה להתישבות היהודים בתירוץ שהעברת מים מהנילוס תפגע בחקלאות ובתעשיה.
הסיבה האמיתית לסירוב הבריטי היא העובדה כי הנציג הבריטי במצריים לא סומך על הנאמנות היהודת. התוכנית נובלת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
