כשהימים הופכים דומים, סימן שאנחנו לא מבדילים בטוב שקורה לנו ביום יום.

אהלןןן..

אחרי שנה, והנה אני כותבת פוסט..

עברתי כל כך הרבה בשנה הזאת (זה מה שאני אומרת כל שנה חח), אבל הדבר הכי טוב

שקרה לי השנה זה שהכרתי את אהבת חיי, התחלנו לצאת באופן רישמי ב- 2.7.2009,

עברנו עליות וירידות  והוא עוד מעט מתגייס לצבא, והכל שווה את זה בשביל ליראות את החיוך שלו

שוב פעם, להרגיש את השפתיים שלו שוב ולהריח את הבושם שלו פעם נוספת וכמובן כמובן לישון איתו

כפיות בלילה קר..

אני אוהבת אותך אהובי היקר מכולם !!

הגעתי למסקנה,

למרות האנשים הכועסים, המצב הביטחוני הקשה, החום הנוראי, אני באמת אוהבת את הארץ , כל כך!

בתור אחת שטיילה כמעט בכל אירופה, אני יכולה להגיד לכם מניסיון שהארץ שלנו היא הכי מיוחדת,

הכי כיפית ובין היפות ביותר בעולם שאני מכירה.

בארץ, יש כל כך הרבה "מנהגים" כאלה שרק ישראלים דוגלים בהם.. למשל: למחוא כפיים כשהמטוס נוחת..

כן יש כאלה שיגידו שזה ממש מפגר, "אז מוחאים כפיים לטייס, אז מה??", אבל כשאתה שם וגם אתה מצטרף

למחיאות הכפיים, יש בזה משהו דיי מרגש.

בחו"ל כשאתה שומע עיברית, אתה מתחיל להתרגש, כולך בכיף מתחיל לדבר שם עם אנשים,

שאם היית בארץ אפילו לא היית חושב לדבר איתם, זה נחמד וזה יפה.

בעקבות המצב הביטחוני, האנשים פה הרבה יותר מודעים וגם הרבה יותר מאוחדים ומאוגדים יחדיו,

למשל, בעקבות גלעד שליט, יצאו אלפים אם לא מאות אלפים בכדי לתמוך במשפחה ולהביע מחאה,

בחו"ל, אני אישית אף פעם לא שמעתי שעשו הפגנות בשביל לשחרר חייל מהשבי..

מה אתם חושבים על מה שאמרתי? שתפו אותי..

תמונות :

אהובייי

לילה טוב, וחלומות נעימים =)