http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086שתייה, נרגילה, סיגריות, שגעונות, טירוף, צחוקים, אני מי שאני ואני גאה במה שאני 3>heCopyright 2026 עינת, וזהו.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/52/28/44/442852/misc/11436915.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=12082769<div align="right" dir="rtl">"זה כבר כמה חודשים אני עובר ימים קשים, בחיפוש אחר ריגושים שרק ידעו כאב. ומסתבר יש אנשים כמוני גם הם חלשים, טיפשים יצאו מרוששים מכל שמחה בלב.. איך הגעתי עד לזה?? כבר לא חושש או מהסס, אני רוצה להתפייס, חיזרי אני כבר לא כועס, רק מתגעגע.. ולא רוצה להיתפס, בקטנותי להימאס , אלייך רגע מתכנס, ורק.. רק מתגעגע.. כן היו בי ציפיות לחיות איך שארצה לחיות, ולהותיר עוד תהיות אם את בסוף תשובי, ומסתבר יש אשליות נותנות מפלט ועליות, שתהומות בסוף ועוד מבין איך הם שיטו בי. אין בי כוח, לשנות. כבר לא חושש או מהסס, אני רוצה להתפייס, חיזרי אני כבר לא כועס, רק מתגעגע.. ולא רוצה להיתפס, בקטנותי להימאס, אלייך רגע מתכנס, ורק.. רק מתגעגע.. עד שתחזרי אליי פתאום, <p style</div>Mon, 04 Oct 2010 21:22:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=12082769http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=12082769http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=11912606<div align="right" dir="rtl">אהלןןן.. אחרי שנה, והנה אני כותבת פוסט.. עברתי כל כך הרבה בשנה הזאת (זה מה שאני אומרת כל שנה חח), אבל הדבר הכי טוב שקרה לי השנה זה שהכרתי את אהבת חיי, התחלנו לצאת באופן רישמי ב- 2.7.2009, עברנו עליות וירידות והוא עוד מעט מתגייס לצבא, והכל שווה את זה בשביל ליראות את החיוך שלו שוב פעם, להרגיש את השפתיים שלו שוב ולהריח את הבושם שלו פעם נוספת וכמובן כמובן לישון איתו כפיות בלילה קר.. אני אוהבת אותך אהובי היקר מכולם !! הגעתי למסקנה, למרות האנשים הכועסים, המצב הביטחוני הקשה, החום הנוראי, אני באמת אוהבת את הארץ , כל כך! בתור אחת שטיילה כמעט בכל אירופה, אני יכולה להגיד לכם מניסיון שהארץ שלנו היא הכי מיוחדת, הכי כיפית ובין היפות ביותר בעולם שאני מכירה. בארץ, יש כל כך הרבה "מנהגים" כאלה שרק ישראלים דוגלים בהם.. למשל: למחוא כפיים כשהמטוס נוחת.. כן יש כאלה שיגידו שזה ממש מפגר, "אז מוחאים כפיים לטייס, אז מה??", אבל כשאתה שם וגם אתה מצטרף למחיאות הכפיים, יש בזה משהו דיי מרגש. בחו"ל כשאתה שומע עיברית, אתה מתחיל להתרגש, כולך בכיף מתחיל לדבר שם עם אנשים, שאם היית בארץ אפילו לא היית חוש</div>Wed, 14 Jul 2010 03:11:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=11912606http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=11912606http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10949827<div align="right" dir="rtl">וואו, איך מוזר לי לכתוב פה.. זהו, שנת הלימודים מסיימת (מבחינתכם), אני צריכה ללכת ולעשות מחצית שלישית ולא להכשל בהיסטוריה.. זה אומר שאני צריכה ללמוד חודש שלם מהחופש כל יום עד 1 וחצי וללמוד על היסטוריה.. אחח איזה שיעמום.. עוד 3 חודשים פחות או יותר אני בי"א כבר.. זה כל כך מוזר ליי איך השנים הכי טובות עוברות כל כך מהר. אני לא אתחיל לחפור פה על מה שעברתי השנה הזאת, סה"כ עוד שנה מהחיים, יהיו עוד כל כך הרבה כאלה (טפו טפו טפו). אבל בקצרה חח: מסיבות, לימודים, חברים, חברות, פרידות, אכזבות, שמחה, עצב, בלי סוף צחוקים, בגידות, צפיית ייתר, הנאה אין סופית, בכי (טוב מי לא?!) ועוד כל כך הרבה דברים, רגשות מעורבים, חברים טובים.. בסה"כ , השנה הייתה בסדר.. תמונות עדכניות: אין לי כוח יותר.. להתראות עד שנה הבאה .. (תן חיוך -&gt; הכל לטובה ! )</div>Thu, 11 Jun 2009 15:59:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10949827http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=10949827http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10313794<div align="right" dir="rtl">וול, שום דבר לא חדש.. הלימודים חרא חח אבל התרגלתי ואני צריכה לעשות משהו בקשר למחצית הבאה. החברים? סבבה לפנים חחח.. עוד מעט החופש, ואני כ"כ שמחה, חיכיתי לחופש הזה כל כך הרבה זמןןןןןן והוא בא לי בטוב!! יום רביעי אני בת"א, הולכת עם חברות וניפגשת עם עוד כמה חברים D: (שאני מאד מתגעגעת אליהם 3&gt;). ולעניין אחר, אתם בטוח שמעתם על האח הגדול נכון?! ברור איך לא? כל המדינה מדברת על הזבל הזה.. זה פשוט עצוב, לא ראיתי את הגמר, הוא לא עניין אותי, אבל למחרת ראיתי בגיא פינס ששפרה ניצחה, והלכו לראיין כמה אנשים שהעריצו את בובליל, הייתה שם ילדה בת 10, והיא אמרה ככה, (אני מצטטת),:" מי זאת בכלל השפרה הזאת האשכנזיה מסריחה הזאת הפרידמנית הזאת שתנצח?" .. כןכן, זה המצב שלנו היום! שילדה בת פאקינג 10 אומרת פרידמנית ואשכנזיה מסריחה.. תראו מה נהיה מהטלווזייה היום וכמה היא משפיעה על ה"נוער" הצעיר והלא צעיר שבנינו. אותי זה פשוט מחליא ודוחה. איזה עניין גדול עשו מ13 אנשים שחיים בבית, כמה משעמם !!. עוד עניין, הלכתי לזהר, והלכנו לטייל לנו בגן עזרא (כרגיל), ואז זהר שמה לב לחדרים שהתקיפו ילד אחד, (החרדי</div>Sat, 20 Dec 2008 17:30:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10313794http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=10313794http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10268908<div align="right" dir="rtl">לא מסוגלת יותר, ההרגשה הזאת חונקת בגרון.. ההרגשה שבדרור, כשהתאמנתי למבחן עם זהר, הוצאתי 92 ופה כשאני חורשת ת'תחת שלי, אני מקבלת 75... זה מייאש אותי ואין לי כוח!! מה אמא אומרת? "רוצה לגמור את הבגרויות ב40?" תודה רבה אמא, באמת. מה אבא אומר? "תראי שיש לך עמוד שדרה ואופי, תהיי גבר ותתמודדי", תודה אבא, איזה תמיכה איזה כיף. בואו תצעקו עליי שאני חלשת אופי ושאין לי עמוד שדרה, תצעקו עליי שאני לא מסוגלת, הריי זה כל כך עוזר לי, אז באמת מקרב לב תודה!!! יאללה ביי. תמונה: תמונה מכוערת טיחו שלי, אבל זה הבנות שאני הכי אוהבת בעולם *~*</div>Mon, 08 Dec 2008 20:58:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10268908http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=10268908http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10224141<div align="right" dir="rtl">אז כניראה שהסוף שלי ל-א! פשוט חרא.. מהטיול השנתי, איך אני אוהבת תבנאדם הזה יאו!</div>Thu, 27 Nov 2008 20:52:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10224141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=10224141http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10182890<div align="right" dir="rtl">בזמן האחרון אני מוצאת ת'צמי יושבת וחושבת, כמה שטוב לי, וכמה שהכל כל כך חסר לי. כמה שלעזאזל הגעגוע הפך למשהו בשיגרה.. שאני אומרת לעצמי "יאללה כולה עוד שבועיים ניראה אותן\אותם", כמה שזה כואב לי.. עברו כבר חודשיים וחצי מתחילת הלימודים, ובאמת טוב לי, אני לומדת ומצאתי אנשים שהם פשוט מדהימים ושמצחיק לי כל כך להיות איתם, ערסים פרחות זה לא משנה.. שאני קמה בבוקר, הולכת לבית ספר וזה בשיגרה שלי שהן לא שם, שאני לא רואה אותן. ביום יום לא חושבים על זה, אבל כשמגיע הלילה, ואתה לבד ואתה מתחיל לחשוב עם עצמך, פתאום אתה מגלה כמה האנשים האלה חסרים לך, אני אדבר תאכל'ס, אני לא יודעת אם אני אשאר איתן בקשר במשך ה-3 שנים האלה, אבל אני מבטיחה ונישבעת שאני אעשה את הכל כדיי שנישאר בקשר, ומפה זה כבר לא תלוי בי. למה הגעגוע כל כך קשה? למה כל כך כואב? למה אחרי הכל עדין חסר משהו והמשהו הזה כ"כ כ"כ חשוב?. להסתכל על כל מה שהיה, זה כל כך כואב וכיף, וכשאתה מסתכל על מה שיהיה אתה פשוט מת מפחד.. אני רוצה להחזיק לך את היד.. אני רוצה לתת חיבוק אוהב ואמיתי.. אני רוצה להראות לך את האהבה שלי אלייך. אני רוצה לגדול על ה</div>Sun, 16 Nov 2008 23:11:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10182890http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=10182890http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10098909<div align="right" dir="rtl">לא מעניין אותי מה שאתם חושבים, אני כתבתי מה שהיה לי ניראה הגיוני לכתוב. לא נאה לכם? תצאו D:. שלום כבוד ראש הממשלה. אני מניחה שדעתי באמת לא חשובה לך, אבל אשמח אם תקדיש 2 דקות לקריאת המכתב הזה. אני ילדה, בת 15 וחצי, בכתה י'. אני רוצה לשאול, המצב במדינה ניראה לך הגיוני?! כל הרציחות האלה של אנשים, הדריסות, האונסים, ההטבעות, כל התופעות האלה של ההתעללויות ניראות לך הגיוניות?! ניסבלות?!. גלעד שליט בשבי כבר כ"כ הרבה זמן, למה שלא תעשו הכל כדיי להחזיר אותו? או, זה ברור, אני בת 15 ואני לא יודעת את כל השיקולים שנימצאים מאחוריי הדברים נכון? נו באמת, אם זה היה הבן שלך, כבוד ראש הממשלה, נכון הוא היה כבר אצלך בבית ממזמן? נכון. העם, או אולי לפחות אני, רואה בך כמלך מודרני, אתה בטופ של השלטון שלנו, אתה באמת יכול להגיד לי שאתה לא יכול לעשות שום דבר? אנשים קמים בבוקר, בדיוק כמוך, אנשים אוכלים, לומדים, נושמים, הולכים, בדיוק כמוך! תראה אדוני ראש הממשלה, האי סדר, הכאוס הגדול שיש פה במדינה, אפילו לילדים כמוני, לילדים בני 15 המצב פה לא ניראה הגיוני. שרוצחים מישהי ואחריי שבוע שוכחים מזה. סיפרו לי</div>Mon, 27 Oct 2008 17:50:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10098909http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=10098909http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10065071<div align="right" dir="rtl">וול... משתפר לי... ראיתי כמה דברים מהצד.. אני שמחה שחזרתי אליהן והן אליי, מצד אחד, להגיד שצריך לוותר ומצד שני לא לתת להן ללכת. יש סיפור, שהוכיח שאני לא צריכה לוותר. שסיפרתי אותו לעצמי שוב ושוב ואמרתי "אין זה אמיתי, אסור לי לוותר". אחריי שכל העולם היה נגדי, הלכתי לישון אצלה, באנו לבית ספר והסתכלתי עליה ואמרתי "אני לא ניכנסת", היא חייכה, החזיקה לי את היד ואמרה לי בחיוך :"אני פה, ואנחנו נעבור את זה בייחד, אל תדאגי.". עכשיו שאני חושבת על זה, הן היו פה כל כך הרבה פעמים בשבילי, תמכו בי, עודדו אותי, ניגבו לי את הדמעות כשהיה קשה, איך אפשר לוותר? גם אם לפעמים רע, חברות צריכות לעבור מכשולים, ואם החברות לא עוברת את המכשולים האלה היא לא אמיתית. אנחנו נעבור את המכשולים האלה, נכון בנות? אני לא אאכזב את עצמי שוב בפרטים שוליים שיש בצד, לא אתן להן להשפיע עליי, הריי לא הכל צריך להיות מושלם. אני אוהבת אתכן, בכל ליבי, אני נישבעת. אני אמשיך לתת לכן את כולי, אני אמשיך להשתפר בהתנהגות שלי, כי גם אני פוגעת. כשאני שומעת אותו, אני כל כך חושבת עליכן.. על הבנות החשובות בחיי. גם אותך, כן את</div>Mon, 20 Oct 2008 17:37:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10065071http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=10065071http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10056011<div align="right" dir="rtl">לתאר כמה אני פגועה עכשיו לא יעזור בשיט.. לא באתי להתבכיין באתי לפרוק.. מה אפשר לעשות כשיש מישהו שאתה נותן את כל החיים בשבלו, את הנשמה שלו, ובסוף מסתבר שהוא בכלל לא שם עלייך כי "חברה " אחרת לא ממש אוהבת אותך..? ועוד חברה אחרת, שהכי בעולם לא שמה עלייך, אפילו לא מנסה להתקשר ליראות מה קורה איתך.. איככככ כמה גועל יש באנשים?? אני מרגישה כמו ילד קטן שפשוט לקחו לו את התמימות... כל כך כואב לי, כל כך קשה לי.. ולא אכפת להן בכלל.. חחחחחחחח מתאים לחיים שלי.. החלטתי לסיים תקשר.. כמה שקשה לי להגיד את זה.. כל כך.. אני פשוט לא מסוגלת לסלוח, פשוט לא מסוגלת.. ואני אוהבת אותן כל כך, הן כל החיים שלי.. כל כך קשה לי אוף &gt;.&lt;. נימאס לי לבכות, אני לא אבכה יותר.. אני לא בובה של אפחד ואני לא פה רק כשנוח ... גמאני בנאדם וגמלי יש רגשות. רע לי.. קשה לי.. אני שונאת את הכל, אני שונאת את כולם.. גם את האנשים שהם כל החיים שלי.. אני רוצה להיכנס למיטה ולא לצאת.. להישאר בבית.. תמונה.. האיכות פאקינג גרועה &gt;.&gt;" ביי.</div>Sun, 19 Oct 2008 00:17:00 +0200nonolooly13@hotmail.com (עינת, וזהו.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=484086&blogcode=10056011http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=484086&blog=10056011