השרוך ובלוגו

כמו שהוכח לנו בשנים האחרונות, אמני ישראל הבאמת טובים הולכים לעולמם בקצב די מטריד האמת.

אני יכול לכתוב פוסט של שעתיים עד כמה זה לא פייר שהאמנים הטובים באמת כמו פולי ולא כמו הפקאצות של היום מתים אבל אז זה יהיה סתם דבילי.

בפוסט הזה אני הולך לדבר על איך פולי שינה לי את החיים.

הפעם הראשונה ששמעתי על הגשש החיוור הייתה כשהייתי בן 6 ושידרו את "גבעת חלפון אינה עונה", כבר אחרי 2 דקות התגלגלתי מצחוק.

מאז כמו כל ילד בן 6 הקלטתי את זה וצפיתי בזה שוב ושוב ושוב וכל פעם צחקתי מחדש, אחרי זה גיליתי שיש להם יותר מסרט אחד ויש להם מערכונים קורעים לא פחות, לסרג'יו פניתי כשיעמם לי, לא טעיתי.

כבר התחלתי לדבר גששית והתחלתי לדקלם מערכונים וכל פעם ששואלים ממתי אני עושה משהו התשובה שלי היא בשא"ש, קשה לחשוב אפילו עד כמה הגשש בכלל ופולי בפרט נכנסו לי אל החיים מרוב שזה בשגרה שלי.

אני אביא בקרוב ציטוטים נבחרים של פולי, ציטוטים שאהבתי במיוחד.

אני רוצה לסיים את הפוסט  בדקת דומייה לזכרו של פולי....

תודה לך פולי על מה שנתת לי, מה שאני מבין רק עכשיו שיחסר כשלא תיהיה פה.

אין מה לומר ואין מה לעשות מאשר לשמוע את להיטי הגשש ולהנות מהם כמו אני שפולי רצה שיהנו.

התחלתי לעשות רשימה של כל המערכונים והבדיחות אבל גיליתי שאין ממש מערכון שלא מצחיק אותי, רציתי גם לעלות ליוטוב כמה מערכונים מצולמים אבל שוב גיליתי שאי אפשר.

אז שוב, פולי תודה