מה אני רוצה ממנו ? באמת מה ?
אני מדברת איתו , אני מפלרטטת , אני מפתחת ציפיות אני מחבקת נוגעת ,
אבל כשהוא רק רומז זורק בדיחה על שנינו אני בורחת , פתאום צריכה ללכת פתאום החבר שלו נראה יותר מעניין .
אז מאיזה זכות בדיוק אני יושבת כאן וחושבת עליו ?
למה ? כדי שאני אגיד לו שזה לא יילך או שאני פשוט לא אענה לו , אנתק קשר
כשהוא יגיד שהוא רוצה יותר ..
והוא מכיר אותי יותר מדי טוב כדי לא להבין את זה , כדי לראות שזה לא אופייני
שזה פאק באופי , שאני כולי בסדר עד שזה מגיע לזה , עד שזה מגיע אליו .
אבל אין לי מה לעשות נגד זה , אין לי תרופה לזה כזאת אני משחקת , זורקת ונפגעת מעצמי .
ואז בוכה ,שאני לבד . שוב . ושוב . ושוב .
אבל אני לא יכולה שלא לעשות את זה את השיחות האלו איתו את השטויות האלו את האהבת ילדים הזאת ,
כי אביב , אביב כמו השם שלו הוא מביא את האביב אלי גם ברגעים הכי קשים ,
והכי חורפיים בשיחה איתו הכל נראה בהיר יותר .
כי הוא האחד הזה , שלא משנה מה תעשו תמיד יהיה שם משהו
למרות שאני לא יכולה לשם את האצבע בדיוק מזה ,ואני בטוחה שהוא לא חושב על זה כל כך ..
אבל זה שאין לי בעיה להתקשר אליו , בשום מצב גם כדי סתם לדבר כי אני הולכת ברגל .
או כי ראיתי משהו ממש מצחיק , וזה שאפשר לשבת איתו שעות ולצחוק או לדבר ,סתם לדבר .
הנה אני עושה את זה עכשיו ! אני גורמת לעצמי לחשוב עליו , שהוא מדהים , ושאני רוצה אותו שאני ממש ממש .
וזה כל כך לא בסדר , כי כשהוא ירצה (אם הוא ירצה) אני אגיד לא , אני אתחמק , אני לא אענה , אנתק קשר, כמו תמיד .
אלוהים יודע למה , גם אם לא אהיה סיבות אני אמצא כאלו , אני אחפש , ואני אמצא איכשהו .
ורותם .
מה אני רוצה ממנו ? באמת מה ?
איך יש לי את הזכות , את הפריווילגיה בכלל לבוא ולחשוב עליו !
איך אני יכולה להיות כל כך חצופה ? וכל כך אנוכית ?
למה אני חושבת לעצמי שמותר לי לקנא כשהוא עם מישהי אחרת ושמותר לי לגרום לו לקנא ? והוא מקנא .
אחרי מה שעשיתי לו , גרמתי לו לחשוב שאני רוצה , וכשהוא מנסה אני מתרחקת אני בורחת .כמו תמיד .. כמו עם כולם
אבל אני לא יכולה לראות את זה , לא יודעת למה , אני חיה בזמנים של פעם
שאם מישהו רוצה מישהי אז הוא רוצה אותה , הוא לא מוותר עליה כי היא התחמקה באלגנטיות ,
אם אני זורמת איתו בשיחות וצחוקים אז סימן שאני רוצה לא .. ?
אז למה אתה מוותר ? למה אתה מוותר עלי כל כך מהר ? אם אתה רוצה .
ונמאס לי , נמאס לי שמוותרים עליי נמאס כבר !
נמאס שמעבירים אותי הלאה ולא נלחמים , ולא ביקשתי מלחמה , בקשתי קרב , קטן , פצפון , גם מאמץ יספיק לי .
רק תראו שאתם לא מוותרים , כי אני בנאדם מתוסבך , וברגע שאתם מוותרים אני רוצה יותר ,
אבל גם יורדת ממכם ונכנסת לרחמים עצמיים על למה לא ניצלתי את ההזדמנות .
ושי ושניר ולירון מה ? באמת מה ?
טוב לירון אני מודה לא קשור לזה בכלל כאילו באמת שלא משום מה הוא תמיד עולה לי בראש ..
אני באמת קשורה אליו , אבל לא ככה ..
שי . מה נסגר איתך בנאדם .. שיחליט כבר מה הוא רוצה , חבל שהוא נכנס בכלל למערכה , רק בלבל אותי ,
בלעדיו אולי הייתי עכשיו אם רותם או עם אביב .
הוא היה חייב להיכנס ולעשות שטויות לא להתייחס וברגע כשמישהו אחר נכנס להיצמד , לדרוש בעלות לחשוב שאני שלו .
ושניר . את מי אתה רוצה ? למי אתה מתכוון ? אין לבנים מושג כמה זה פוגע כשהם משנים
את הבחירה שלהם כל כך מהר , במיוחד שזה על בסיס שבועי , כאילו מה ? שבוע כן שבוע לא ? .
ואני לא יכולה להגיד שזה לא מחמיא הקטע הזה של החברים הכי טובים שרוצים אותך אבל
חבר א לא יכול להגיד לחבר ב' כי הם חברים .
וא יודעת מזה ואת מתחרפנת , כי חבר א' היה עם חברה טובה שלך , שאוהבת אותו והיא מתוסבכת ,
לא כמוך אבל מתוסבכת .
וא' נשמה , וב' ילדותי . וא' לא סגור על עצמו וב' מנסה או לפחות ניסה .
אז מה ? מה עזאזל אני עושה ..?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
