http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076גם כשקשה תזכרו תמיד שהיה יכול להיות קשה יותר, .heCopyright 2026 _-Lola-_. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13293965<div align="right" dir="rtl">אפילו לא נשיקה. לא נשקת אותי,אני עדיין לא מאמינה. חיבקת ונגעת ולחשת,ולא נישקת אותי. ואתה מנשק בצוואר ולא בשפתיים,ובראש שלך שלושה ולא שניים. רק הפעם,רק הפעם רציתי שתנשק אתה,שתתחיל אתה, שהאשמה לא תיפול עלי אחר כך,שלא תסתכל עלי אחר כך במבט מאשים,שאתה נקי מהאשמה. שתוכל להגיד את נישקת אותי,למרות שאתה מתחיל! ומלטף ואומר וצוחק. רק הפעם,שאני אדע שזה לחא סתם. שיש שם משהו,מחפשת באפלה תשובות נשכחות, שמחקת,שינית,החלפת. ואני לא מבינה,ומנסה ואתה מוריד לי את הביטחון,לא מנשק אותי. מה לא טוב בי? מה השתנה בי? זוכר שפעם אהבת אותי? מה קרה לנו? היום הזה הוא הזיכרון הכי נוראי שלנו. כל פעם שאני מסתכל אחורה וסוקרת את הימים שלנו ביחד, או את השעות אני מחייכת,רוצה עוד,אף פעם לא מתחרטת. ועכשיו הייתי נונתנת הכל,כדי להחזיר את הזמן לבוקר. כזאת טיפשה אלוהים! מה חשבת? שפתאום הוא יאהב אותך? פשוט היית איתו,הוא רצה וזה מה שהוא חיפש והיית איתו ולא אכפת לו ממך,בכלל הוא הלך,קם והלך,התווכחתם והוא קם והלך. ואמר לך את מה שלא רצית לשמוע,את ההפך ממה שרצית,את הלא. 'אני חייב לספר לניר'. 'להסביר לו את הנסיבות,שאין כלו</div>Sat, 02 Jun 2012 16:11:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13293965http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=13293965http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13137762<div align="right" dir="rtl">מה עוד אני צריכה לעשות? להיות יותר חכמה יותר כוסית יותר יפה כדי שיעריכו אותי? כי אני באמת עושה המון,ומשקיעה ואוהבת ונותנת ולמה זה מה שאני מקבלת בתמורה? למה זה תמיד מתפוצץ לי בפרצוף? ואחרי זה,אי אפשר לחזור למקום השקט הזה. המחשבה התמידית היא שאת לא מספיק טובה,ממוצעת אפילו מתחת לזה, וזה ישר הולך לאם הייתי רזה יותר אז זה לא היה המצב,או אם הייתי יפה יותר או עשירה יותר. וככה יוצא שאני לא אוכלת ימים וכשאני אוכלת אני מרגישה כמו מפלצת שמנה ומדמיינת בראש את המבט אכזבה של כולם ממני. אני מנמיכה את הציפיות שלי בדבר אחד כדי להשקיע יותר בדבר השני ובסוף נכשלת בשניהם, באותו יום אכזתי את עצמי,שברתי לסבתא את הלב וגם לאבא,שיקרתי לחברות הכי טובות שלי וחייכתי חיוכים מזיפים, התנהגתי מגעיל לבנאדם היחיד שבאמת שאל לשלומי מתמימות,אני כל כך מצטערת אבל זאת נקודת שבירה,אני מרגישה אתזה, שקשה להמשיך הלאה.. שיהיה לי קשה לקום מחר ולהסתכל על עצמי במראה,להריץ את אבא שלי לישיבה הזאת רק כדי לגלות שלא קיבלתי את התפקיד. ועוד היא? באלי לצעוק פה את הכל,את הדברים שאני יודעת שנכונים, אבל פשוט אין לי כוח. באמת שאין לי,כ</div>Fri, 23 Mar 2012 00:18:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13137762http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=13137762http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13124019<div align="right" dir="rtl">בד"כ תמיד כשאני ניצבת לפני העמוד הריק,תמיד יש לי מה להגיד.. אני באה במטרה, לא במקרה נספחת לישראבלוג,והיום אני מפחדת לכתוב את הדברים כי זה יוכיח שהם אמיתיים,שזה קרה. אני לא הולכת להתקבל לקורס. אני יודעת את זה,אני אומרת את זה לעצמי ומחכה לניצוץ של השקר שיצוץ בי, כמו תמיד,כמו שאתה אומר לעצמך שאתה מכוער או שאף אחד לא אוהב אותך תמיד צץ בך הרגש הזה שאומר לא נכון. ועכשיו,אני פשוט יודעת,זאת עובדה,לא הייתי חרא,אבל גם לא הייתי הכי טובה,יכלתי לתת כל כך יותר,וחבל. רק המחשבה על כל החברוים שלי מתקבלים,ואני לא. אז אני לא רוצה לכתוב על האכזבה שלי מעצמי,מהרתיעה שלי מהמילה מיונים,וקורס והדרכה. אופ בחיים לא אכזבתי את עצמי כל כך. אני יודעת שאני מסוגלת ליותר. היה מדהים שם,חוויה יוצאת דופן,באמת היה קשה לא להישבר,עם כל הלחץ והבלבול.. אז בכיתי לשחר קצת לפני הסוף,נראלי שיכולתי להחזיק את זה עד הבית,אבל הדמעות פשוט זרמו, ברגע שהיא העלתה את השם של ניר לא הצלחתי להחזיק את זה. מה אני עושה לעזאזל? ניר נועם ניר נועם,מה אני חושבת שאני מלכת העולם? שאני אתעטש והם יעשו מה שאני אגיד? בלי להתחשב ברגשות שלהם,בלי</div>Mon, 19 Mar 2012 16:41:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13124019http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=13124019http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13081757<div align="right" dir="rtl">אני באמת לגמרי לא מבינה אותו,אחרי כל מה שהוא אמר ומה שלא אמר, אחרי מה שעשה ומה שלא עשה אחרי הצעקות הנשיקות והשתיקות המביכות, אחרי הבנות והבנים והסערות שעברו בינינו,אחרי ההחלטות,הנכונות וגם הטעויות אחרי שהוא לא רצה להיות איתי,הוא מעז להגיד לה "אני חושב שאני אוהב אותה" איך הוא מעז בכלל?? מאיפה הביטחון הזה לשחק בי,ברצונות שלי שתלויים כל כך ברצונות שלו, זה מרתיח,והכי מרתיח שבין כל הכעסים האלו יש מקום בי שמאושר עכשיו, ובין כל ההזעפות פנים והעיניים המבולבלות כשהיא סיפרה לי את זה לא יכולתי להחביא את החיוך, אבל זה פתטי,הרי ישלו סף רגישות של ילד בן 5. הוא לא יודע מה הוא מרגיש, ומה עם ניר? הוא חש צורך להרגיש את זה,הוא מבלבל בין רגשות,פתאום יש לי סיכוי להיות עם מישהו ועוד עם חבר הכי טוב שלו,הוא נתקף מחשבות ניאנדרטליות ושתלטנות וחושב שהוא אוהב אותי. זה מעצבן אותו שמישהו אחר יצחק איתי.במיוחד שזה ניר,ואני? אני לא במשוואהמבחינתו, איןלידעה בעניין הוא חושב שאני אלך אחרי כל החלטה שלו,אחיה עם כל בחירה,והוא צודק. אני לא אהיה מסוגלת להגיד לו לא אם הוא יגיד לי כן. ואם הוא ישאיר את המצב כמו שהוא</div>Wed, 29 Feb 2012 19:20:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13081757http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=13081757http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13068400<div align="right" dir="rtl">אל תסתכלי אלי כאילו ישלך מה לומר לי.. פשוט אל תביא לי את המבט הזה,שנינו יודעים לאן זה יוביל,לכאב,שלך או שלי, בטח שמת לב כמו כולם,זה מתחלף,בהתחלה זה היית אתה,אתה היית למטה נפגעת כאבת טעית, ומאז,מאז הפעם היחידה והראשונה הזאת,זו רק אני,רק אני נופלת ממך,נפגעת,בוכה,נכאבת,טועה. וכל יום אתה קצת נעלם בי,אבל משהו בי מושך אותך חזרה למקום העמוק הזה,לפעמים זה גם אתה, כמו בשבוע האחרון,פתאום מתייחס אלי אחרת,מחבק אחרת,נוגע אחרת כמו פעם. או שאולי רק נראה לי? נמאס לי לחשוב שאני משוגעת,שאני מדמיינת שאני אובססיבית,כי בפעם האחרונה לא דמיינתי, ולא רק אני ראיתי שאת המשחק הזה שלנו,לדקור בסכין ולהחזיר מדי פעם להראות אותה רק כדי שנשים לב שהיא עדיין שם שאפשר לתקוף בכל רגע,לאיים. האמת היא שקשה לי העובדה שאני לא איתך בגללך ולא בגללי,שזו החלטה שלך ולא שלי. שלא הייתה לי שליטה על זה,שאני בראש חושבת על דרכים להחזיר אותך,אם אני אשנה את זה\אוכל את זה\אעשה את זה, אז נחזור,אז נוכל והוא ירצה לחזור אלי. וקשה בלעדייך.קשה שאתה נותן תחושה שאתה שם ואז נעלם,כמעט ביחד ואז אתה מנתהג כאילו כלום,פתאום החלטת להיות מניאק,</div>Tue, 21 Feb 2012 23:27:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13068400http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=13068400http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13038845<div align="right" dir="rtl">'הראש אולי מבין שזו טעות,אבל בשביל הלב כל יום הוא יום העצמאות' כמה טעויות עשיתי איתי,הוא הטעות הכי הגדולה שעשיתי.. הוא נמשך ונמתח,לא מהטעויות שנשכחו, שכואבות ונעלמות ולומדים מהם מקבלים אותם. הוא טעות גדולה שנעמדת מולי כל בוקר,שמטיחה בי את האמת על הטעות. להאכיל את עצמי סרטים כל פעם מחדש כשאני רואה אותו שלא אכפת לי ושזה מאחורי,ומישהו אחר יבוא - שהוא יבוא עוד מעט, זה לא תלוי בי או משהו,רק שיבוא ואני כבר אהיה מוכנה להיות איתו,אבל זה לא נכון אני לא רואה אותי אם מישהו אחר חוץ ממנו, וכמה שקשה להודות בזה אנחנו לא נחזור והוא המשיך הלאה,הוא לא יוצאאיתנו בשישי,הוא איתה וחוץ מביום אני לא רואה אותו, הקו הדק הזה בין ידיד לחבר מתשטש לי ואני לא יודעת להבדיל,יש את הרגע הזהכשאת מכירה מישהו,אזאת יודעת אםהוא חבר או ידיד, ועכשיו אני לא יכולה לחזור לרגע הזה ולקבוע שהוא ידיד.. וזה לא הגיוני שיפסיק להיות לי אכפת ממנו,וכן כשקורא משהו בבצפראני חייבת לבדוק אם הוא בסדר,וחייבת לברר,כי אני יודעת מיהו,אני מכירה אותו,את התגובות שלו,את הפחדים שלו,את המחשבות שלו. השיר הזה כל כך מזכיר לי את הטעויות שלנו,את הרג</div>Sat, 04 Feb 2012 18:39:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=13038845http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=13038845http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=12983941<div align="right" dir="rtl">רוניש לא מפסיקה לבכות,בדיוק כמוני,היא לא מפסיקה להישבר. לא מצליחה להחזיק את הדמעות בפנים,להחזיק את עצמה. אני כל כך מבינה אותה,כל אזכור שלו מעלה לך דמעות ובטח כשאת רואה אותו, מצד אחד את לא רוצה שהוא יראה אותך בוכה,שיחשוב שטוב לך עכשיו שהתגברת שהוא לא חשוב כמו שהוא חושב שהוא ושאת כבר מאחורי זה,מצד שני את רוצה שהוא שיתחרט ומנסה לגרום לו רגשות אשם, הכל כדי שהוא יהיה שלך שוב. מתסכל כמהשהכל קורה באותו הזמןהם נפרדים אני מנסה להתגבר עליו ,בטוחה שהצלחתי ואז היא נהיית אני,אני רואה בי אותי לפני חודש וזה מחזיר אחרוה להכל,בנוסף אנחנו חוזרים לדבר, הוא חוזר לחבק אותי,לצחוק איתי,לחייך איתי והאושר שלי נהיה תלוי בו שוב.. לספור את הדקות לסוף השיעורכדי לצאת להפסקה ולראות אותו,לוותר עללשבת עם חברות כדי לדבר איתו,לעשות דברים כדי שהוא יסתכל,להגיד רק כדי שהוא ישמע,הוא משנה אותי. אני לא מבינה איך הוא מסוגל? להתנהג כאילו כלום לא היה ביננו לחבק ולהרים ולעטוף כאילו כלום אין שם רגשות? כל חיבוק לא מזכיר לו? כל מבט? כל צחוק? הכי קשה להבין את זה,באמת לא אכפת לו יותר? וזה הכאב הכי חד והכי חזק שהרגשתי,ורק</div>Sun, 08 Jan 2012 18:27:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=12983941http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=12983941http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=12977089<div align="right" dir="rtl">אני לא ממש יודעת מה אני רוצה עכשיו. הוא שבר בי משהו,אין ספק לזה אי אפשר להתכחש או להמציא דמיונות או לשקר על מה שקרה,הפעם אני אמיתית וכנה, אפילו עם עצמי . אני יודעת שרציתי להיות איתו,רציתי שהוא יחבק אותי וילך איתי וינשק אותי ויהיה רק איתי ושכולם ידעו שהוא שלי ושאני שלו, אבל הוא הרס את זה,ואני אוכלת את עצמי מחדש איך לא הקשבתי לתחושות שלי .. הרי הרגשתי שמשהו לא בסדר,ידעתי ובכל זאת נתתי לעצמי להמשיך איתו,נתתי לעצמי להתאהב בו כל דקה,כל שיחה כל מבט כל נגיעה שהייתי צריכה לעצור,אולי אני נהנית לראות אותי ככה,נהנית לראות אותי נופלת ממקום גבוה, ממקום טוב,לא יכולה לעמוד בזה שטוב לי לא מאמינה בזה. אז כשזה נגמר הוא שבר אותי,כי למרות שהמערכת יחסים הזאת הייתה הכי לא יציבה בעולם,היא הייתה הדבר הקבוע היחיד בחיים שלי ולצערי היא פשוט נעלמה,הוא נעלם כמו שפחדתי שיקרה הייתי די הרוסה והחברה שסבלה אותי יום אחרי הפרידה הייתה בהלם ולא הפסיקה להגיד כמה שבחיים היא לא ראתה אותי ככה ואני לא הפסקתי להגיד כמה שאני בחיים לא אתאהב יותר. כל כך הרבה דברים רצו לי בראש ואפילו לא אחד מהם לא היה קשור אליו . רק</div>Thu, 05 Jan 2012 01:25:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=12977089http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=12977089http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=12907233<div align="right" dir="rtl">אז הוא אומר לה שהוא מת להעביר אותי כבר,לשכוח אותי,שהוא לא יכול יותר, שהוא יקנא אם אני אהיה עם מישהו אחר,שהוא מרגיש רגשות,מרגיש אלי,אומר שאני חסרה לו, שהוא חושב עליי,שהוא חושב עלינו כל הזמן,הוא אומר לי שהוא לא יודע מה הוא רוצה. כל הזמן אומר,מפזר דברים,זורק מילים לאוויר ממש יורה אותן. אני ממש לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי לו - בוא נדבר. ודיברנו אחרי כמה טקלים ואמרתי לו את זה,מה שלא אמרתי לאף אחד בחיים שלי הודיתי שאני רוצה, רוצה שנהיה ביחד שיהיה לנו טוב,שנחזור לאותם ימים בחופש הגדול שגרמו לי להיות כל כך מאושרת ושנשכח מכל מה שקרה ב4 חודשים האחרונים,שאני רוצה אותו שוב שלי ושוב איתי,מחבק. והוא פשוט ייבש אותי.פשוט ענה שהוא לא יודע מה הוא רוצה. ואני בטיפשוטי עוד מתנשקת איתו אחר כך,ומעבירה את זה,לא מייחסת לזה עניין בכלל. ואז יום עובר ואנחנו במצבים מביכים כי איך מדברים אחרי לילה כזה? מה אומרים? אז הוא מתיישב לידי באוטובוס והוא משחק אותה גבר. והוא משחק איתי את המשחק הזה,שלנו רק שהפעם הכללים שונים,משהו השתנה במשחק הזה ופתאום כבר לא באלי לשחק בו. אז אני מתעצבנת ונסגרת בפניו והוא ממשיך וא</div>Fri, 02 Dec 2011 19:47:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=12907233http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=12907233http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=12895666<div align="right" dir="rtl">למה הייתי צריכה לשלוח את ההודעות האלו אתמול ? אני כבר לא מאמינה לעצמי,אני רוצה לא להאמין שעשיתי את זה. מרגישה כמוו ילדה קטנה. מאיפה אני אביא לו את התשובות עכשיו ? אתמול התנהגתי כאילו אני לא צריכה לדאוג למה שיהיה מחר, כאילו אני נוסעת מפה ואני לא אראה אותו שוב,וההודעות האלו עשו לי את הלילה,אבל הרסו לי את היום. מה אני אמורה להגיד לו מחר בבצפר? איך אני עונה לו על כל השאלות??? למה שלחת לי את ההודעה הזאת?,למה המשכת?,מה בעצם את רוצה?,למה את לא עונה לי?,למה את עושה לי את זה?. פשוט פאדיחות לעמוד מולו ולא לדעת את התשובות פעם אחר פעם. למה אני מרגישה עכשיו שאני לא רוצה אותו בכלל? שכל מה שדיברתי עליו אתמול,וכל מה שהרגשתי היה הזייה גדולה אני באמת מרגישה כלבה.כל פעם מחדש מקדמת אותנו מראה לו שאני רוצה ואז משנה את הדיעה שלי. איך זה קורה? איך אני מרשה לעצמי להיות כזאת כלבה?! איך אני מרשה לעצמי לברוח מזה?! זה פשוט בחיים לא יגמר . יו למה עשיתי את זה? למה הרסתי את זה עוד יותר? אני באמת שוקלת לא לבוא לבצפר מחר כדי שאני לא אצטרך להתמודד איתו. טיפשה פשוט טיפשה. ובטיול?? מה אני אמורה לעשות אז?? י</div>Sat, 26 Nov 2011 18:28:00 +0200aviakR20@GMAIL.com (_-Lola-_)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=483076&blogcode=12895666http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=483076&blog=12895666