סימן שאלה אחד גדול. זה בערך מה שקורה עכשיו.
אין לי מושג מה קורה איתי, משום בחינה.
עוד מעט בגרויות..ואני בקושי יודעת חצי מהחומר, משום מה אני מרגישה כלכך לבד..אנלא יודעת למה..
כי זה הכי לא נראה ככה.
איתו, אני לא מבינה למה אני פשוט לא מצליחה להאמין למה שהוא אומר. הוא אומר שהוא אוהב אותי..אבל אני פשוט
לא מצליחה להאמין לו. כל הזמן נראהלי כאילו הוא תיכף הולך לגמור, כאילו לא טוב לו בכלל, והוא סתם איתי. בוף לא יודעת.
אני בכלל לא מרגישה כאילו באמת אכפת לו. לא משנה כמה אנשים יגידו שכן, אני מרגישה אחרת לגמרי.
באלי כבר חופש. כלכך אבל. והחופש פסח הזה כלכך לא יספיק, כולה שבוע..
אין לי מושג איזה מין מצברוח זה אפילו.
אני לא שמחה, אני לא מבואסת. אני סתם..סתם כזה.
באלי להרגיש סיפוק מלא, להרגיש טוב עם עצמי, ממש להיות מאושרת. אני לא אומרת שרע לי, כי לא רע.
אבל משום מה גם לא מצליח אף פעם להיות טוב..
אולי זה בגלל שאני דפוקה? לא יודעת..אולי אני פשוט לא מצליחה להנות ממה שיש ..? בוף.
טוב עכשיו נושא אחר, כי לא היה לי זמן וכוח לעשות פוסט.
ב7.4 לפני כמה ימים הייתה לי יומולדת. sweet sixteen (:
באמת שהייתה היומולדת הכי כיפית שיכלה להיות. אני כלכך אוהבת את כולכם (אפילו שלא באמת כולם יראו את זה חח)
באמת שאתם מדהימים!! הכי אבל.
אין לי ממש כוח לכתובהרבה עכשיו, וגם כתבתי פוסט שלם והוא נמחק..אז פוסט הבא.
אמ..טוב אז זהו.
לילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
