http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999אל תתכחש לשגעונות שלך- בסופו של דבר, הם אלה שעושים אותך מיוחד.heCopyright 2026 אקדחים שלופים.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/99/09/48/480999/misc/11966063.pnghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10780564<div align="right" dir="rtl">רק אז אתה מגלה מה באמת טוב, ומה קצת פחות. ... </div>Fri, 24 Apr 2009 20:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10780564http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10780564http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10646812<div align="right" dir="rtl">מוזר איך שירים יכולים לשקף לגמרי את ההפך מהמציאות. אתה יכול להיות הכי עצוב ומבואס בעולם ופתאום יתנגן ברקע איזה שיר שמח וקופצני.. מסחיק קצת שזה ככה. תקופה לא ברורה.. קשה לי בהרבה דברים, שום דבר לא בדיוק..לא כמו שהוא צריך להיות. הכל כאילו תמיד חייב להיות מסובך, שום דבר לא יכול להיות פשוט אף פעם.. כנראה שככה זה יהיה תמיד. לילה </div>Wed, 18 Mar 2009 22:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10646812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10646812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10560714<div align="right" dir="rtl">עצוב לי לנתק קשרים עם אנשים שאני אוהבת. אנשים שפעם היו אלה שהכי הכירו אותי והכי היה כיף איתם, ועכשיו בקושי יוצא לנו לדבר.. אני יודעת שקצת קשה לי לשמור על קשרים עם אנשים, אבל אני באמת מנסה, אולי לא במליון אחוז, אבל באמת שהכי אכפת לי. יוצא לי לחשוב על זה הרבה בזמן האחרון. וואו הדבר היחידי שבאמת באלי עכשיו הוא לנסוע מפה..לאילת, לפולין..לא יודעת לאן. לא משנה גם. אנלא יודעת למה, כי כאילו סבבה לי וזה. לא רע, ממש לא. אני אוהבת אותו וכיף לי, ואז מה אם זה לא כמו פעם, ואז מה אם הרגשות לא כאלה חזקים..העיקר שכיף ביחד. הוא גורם לי להרגיש הכי מוגנת ובטוחה בעולם, והכי אכפת לו. אני שונאת צומי. ככל שעובר הזמן אני מגלה עוד ועוד אנשים שפשוט יעשו הכל בשביל זה. אני באמת לא מבינה מה הקטע, באמת שאני אוהבת את כל החברים שלי, אבל בתקופה האחרונה אני מגלה כלכך הרבה אנשים שפשוט צמאים לזה שיתייחסו רק אליהם, תמיד מנסים להיות במרכז. זה לא מפריע לי שיש אנשים במרכז כה, פשוט כל הקטע של הצומי נראהלי נורא אדיוטי. המצברוח ממש מוזר בזמן האחרון. אני לא מאושרת, אבל לא רע לי. משום מה, אין לי כוח לאף אחד, באלי כל הזמ</div>Sat, 21 Feb 2009 19:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10560714http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10560714http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10448075<div align="right" dir="rtl">צריך לשחרר.. נראהלי שאפילו כדאי. </div>Fri, 23 Jan 2009 08:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10448075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10448075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10429484<div align="right" dir="rtl">Saying I love youIs not the words I want to hear from youIts not that I want youNot to say, but if you only knewHow easy it would be to show me how you feelMore than words is all you have to do to make it realThen you wouldnt have to say that you love meCos Id already knowWhat would you do if my heart was torn in twoMore than words to show you feelThat your love for me is realWhat would you say if I took those words awayThen you couldnt make things newJust by saying I love youMore than wordsNow Ive tried to talk to you and make you understandAll you have to do is close your eyesAnd just reach out your hands and touch meHold me close dont ever let me goMore than words is all I ever needed you to showThen you wouldnt have to say that you love meCos Id already knowWhat would you do if my heart was torn in twoMore than words to show you feelThat your love for me is realWhat would you say if I took those words awayThen you couldnt make things newJust by saying I love youMore than words ...</div>Sat, 17 Jan 2009 22:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10429484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10429484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10410416<div align="right" dir="rtl">מותשת לגמרי. בוף. באלי פשוט לישון חודש בלי לקום. חבל שזה לא באמת אפשרי עם השיטת מנות החדשה בבצפר.. בחיים לא שמעתי על משהו יותר מעצבן, גם כן התימני הזה.. אנלא מבינה את עצמי, יש לי בידיים משהו כלכך מדהים. באמת שכן. הוא הכי חמוד בעולם, משקיע, אוהב, אכפת לו באמת..באמת, באמת שכן. ואני יודעת שאני אוהבת אותו, ואכפת לי ואני מתגעגעת והכל..אבל זה מרגיש כאילו זה אףפעם לא אהיה כמו אז..כמו פעם.. כאילו אהבה ראשונה זה ה-דבר, ויותר אתה לא תרגיש ככה בחיים, גם אם כן תאהב, זאת לא תיהיה אותה התחושה בחיים שוב. כלכך חסר לי, הפרפרים המטורפים בבטן, לאיודעת..פשוט הכל. זה לא שעכשיו אין, פשוט פעם הכל היה פי מליון יותר..ועכשיו כלכך באלי את זה שוב. מותשת כבר אמרתי? באלי פולין. יאללה עוד 3 חודשים ונוסעים. ואז יומולדת. וזה אומר שצריך להתחיל ללמוד כבר נהיגה ולעשות תיאוריה. אני קצת מפחדת למען האמת. לאיודעת.. אני, נוהגת? חח מסחיק. באלי יומולדת 17 כיפיי, כאילו אני יודעת שיש עוד זמן..ושזה רק עוד 3 חודשים, אבל משום מה התחלתי לחשוב על זה בימים האחרונים. הוא אמר שאולי הוא בטיול עם החניכים בתאריך, ובטח גם עוד א</div>Mon, 12 Jan 2009 20:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10410416http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10410416http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10390842<div align="right" dir="rtl">אני אפילו לא יודעת איך לתאר את מה שאני מרגישה.. פשוט החלטתי לפתוח את המחשב ולנסות להסביר במילים אבל לא נראהלי שגם זה יצליח. כאילו יש בתוכי חור ענקי, עצום שמקשה לי על הנשימה.. פתאום נפלה עליי מין באסה מוזרה שכזו, כאילו כל התקופה האחרונה נפלה עליי בבום. אין לי כוח לכלום. לאף אחד, לשום דבר. אנלא באמת יודעת מה עובר עליי, אני רק יודעת שמרגיש לי כלכך רע פתאום. כשבא לבד אז יש מלא אנשים, וכשפתאום אתה צריך אותם..אין אף אחד. זה בטח נראה ההפך לגמרי, אבל זאת ההרגשה שחשובה. הריי מה אכפת לי בכלל מה אתם חושבים.. לא אכפת וגם לא יהיה. פשוט נשבר הזין. ואין אפילו מושג ממה. גיל ההתבגרות? לאדעת..אולי בגלל זה קוראים לוגם גיל הטיפשעשרה? יש מצב. הדבר היחידי שאני באמת יודעת עכשיו זה שנמאס לי מכולכם, אין לי כוח לטובות של אף אחד ממכם. כל אדם לעצמו וזהו מסתבר.אז אם ככה זה, אזסבבה..רק חבל שלא הודיעו לי קודם אה? הייתי מכינה את עצמי מראש. לא צריכה חבר, לא צריכה חברים, לא צריכה אף אחד. רק אני פה וזה מספיק לי. אני כאילו כל הזמן חיה בעבר, כמה שבאלי את פעם, ואת איך שהייתי פעם, ואת איך שהוא היה פעם, והן הי</div>Wed, 07 Jan 2009 17:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10390842http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10390842http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10371897<div align="right" dir="rtl">כמה בומים פה ושם ואני עדיין נשארת אדישה. קצת מוזר לדעת שכמה קילומטרים מפה יש חיים אחרים עם מציאות שונה לגמרי. ... לא מבינים עד שלא חווים את זה על הבשר, וגם אז לא תמיד. זו השאננות, האדישות. אדישות למציאות הזו שרחוקה מאיתנו, מציאות שונה, מציאות אחרת, מציאות שנמצאת לא כלכך רחוק מכאן.. ... ממ..טוב אז בכל זאת, שנה חדשה וזה! 2009. וואו אני חייה כבר כמעט 17 שנה, חצי רגל בקבר אה :) אז מה אפשר להגיד כבר, אני יכולה להעיד שקצת השתנתי, הרבה שינויים חדשים, דברים חדשים שלמדתי והבנתי, אנשים חדשים, דברים שהפנמתי והדחקתי. אז בכמה מילים? סיימתי שנה בתיכון, למדתי לבגרויות, עשיתי בגרויות (!!), נסעתי לאילת עם חברות, קוקה קולה וילג', מחנה קיץ עם חניכים, נפרדתי, בכיתי, התאכזבתי, ציפיתי, התרגשתי, שוב התאכזבתי, בכיתי, חפרתי,נהנתי, ניגנתי, צחקתי, למדתי, הצלחתי, נכשלתי, עבדתי, הכרתי אנשים חדשים, ציפיתי, אמרתי שלום לחברים חדשים ולהתראות לישנים, השלמתי, התעצבנתי, חפרתי, התחרפנתי, דיברתי, שתקתי, בכיתי, התאהבתי שוב, נסעתי, נהגתי, שתיתי, כאב לי, השתכרתי, ציירתי, ניגנתי, התבגרתי, פתחתי פייסבוק,</div>Fri, 02 Jan 2009 20:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10371897http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10371897http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10302404<div align="right" dir="rtl">הפסקתי לחפש משמעות בכל דבר. כנראה שלחיים אין משמעות כזאת עמוקה ועוצרת נשימה כמו שרציתי להאמין. חיים בשביל הרגעים הקטנים האלה, אלה שגורמים לנו לחייך ולפעמים לצחוק, ואני חושבת שזה מספיק בשבילי. אנשים באים, אנשים הולכים, ואנשים תמיד תמיד חוזרים. כבר בערך חודשיים שאני פשוט עייפה תמידית. באלי חופש. אבל חופש אמיתי.. לא סתם כמה ימים מסכנים, חופש חנוכה..שגם הוא לא כזה חופש עכשיו. אני מדברת הרבה שטויות, אבל באמת שלפרוש מבצפר נראהלי עכשיו הרעיון הכי מפתה בעולם. מי פורש איתי? ... </div>Wed, 17 Dec 2008 17:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10302404http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10302404http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10241069<div align="right" dir="rtl">לאהוב מישהו.. לאהוב מישהו זה שאתה מריח ריח באוויר ומזהה שזה שלו לאהוב מישהו זה שאתה יודע את שמות אחיו לאהוב מישהו זה שאתה יודע איפה מדגדג לו.. לאהוב מישהו זה ששמעת חלום אחד שלו לפחות לאהוב מישהו זה ששיר מזכיר לך אותו לאהוב מישהו זה שמצלצל לך הטלפון ואתה מקווה שזה יהיה הוא על המצג לאהוב מישהו זה שאתה יודע מה הצבע האהוב עליו לאהוב מישהו זה שאתה יודע איך הדמעות שלו נראות לאהוב מישהו זה שאתה מתגעגע לצחוק שלו לאהוב מישהו זה שאתה מת להסניף את הריח שלו לאהוב מישהו זהשאתה מזהה לפי מילה אחת שרע לו לאהוב מישהו זה שאתם יכולים לדבר עם העיניים בלבד לאהוב מישהו זה שלא אכפת לך שיראה אותך רוקד לאהוב מישהו זה שאתה יודע ממה הוא מפחד לאהוב מישהו זה שלא שמעת ממנו יום אחד בלבד ואתה כבר מתגעגע.. נראהלי שאני לא זוכרת איך להרגיש את זה יותר.. איך באמתבאמת לאהוב מישהו. להרגיש שאתה לא יכול בלעדיו, שבכל רגע פנוי שיש באלך לראות אותו, ניסיתי לדמיין את עצמי מרגישה את זה שוב..וזה פשוט לא עובד. באמת שהדבר שהכי באלי עכשיו זה פשוט להרגיש את אותם התחושות, לא משנה למי.. פשוט להרגיש שוב.. לא חשבתי</div>Mon, 01 Dec 2008 23:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (אקדחים שלופים.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=480999&blogcode=10241069http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=480999&blog=10241069