לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

May the party begin.


אל תתכחש לשגעונות שלך- בסופו של דבר, הם אלה שעושים אותך מיוחד.

כינוי:  אקדחים שלופים.

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

Stuck in reverse


 

When you try your best but you don't succeed
When you get what you want but not what you need
When you feel so tired but you can't sleep
Stuck in reverse

When the tears come streaming down your face
When you lose something you can't replace
When you love someone but it goes to waste
could it be worse?

Lights will guide you home
and ignite your bones
And I will try to fix you

High up above or down below
when you're too in love to let it go
but If you never try you'll never know
Just what your worth

Lights will guide you home
and ignite your bones
And I will try to fix you

Tears streaming down your face
When you lose something you cannot replace
Tears streaming down your face and I

Tears streaming down your face
I promise you I will learn from my mistakes
Tears stream down your face and I

Lights will guide you home
And ignite your bones
And I will try to fix you

אני יודעת שזה בלוג אלמוני והכל. אבל התמונה הזאת..כמה שאני מסתכלת עליה, ככה אני יותר מתגעגעת לתקופה ההיא.

אתם לא יכולים ממש לראות כי הקטנתי אותה המון, אבל..אם הייתם רואים איך שהוא מסתכל עליי..

פעם ידעתי שהוא באמת אהב אותי. עכשיו הכל בולשיט אחד גדול..

כמה זמן עוד אני אצטרך לסבול את זה?.

אמרו לי שזה לא בריא להיות עם מישהו שאתה אוהב יותר מידי. אבל למה? הרי אהבה זה הכל. לא?.

נמאס לי מהפוסטים החופרים והמפגרים האלה עלייך, נמאס לי לחשוב עלייך כל שניה ביום, נמאס לי לדבר עלייך כלכך הרבה..

אתה קולט שאתה הפכת לחיים שלי? כאילו אתה הדבר שהכי מעניין אותי, הפכתי להיות כלכך טיפשה. באמת שכן.

אחרי שאני אשכח ממך, אני לא יאהב יותר בחיים. אני לא אתן לעצמי. לא רוצה לחוות שוב את הכאב הזה.

אין לי מושג יותר מה לעשות עם עצמי, אני כלכך דפוקה שזה פשוט לא יאמן.

נמאס לי כבר, ונמאס לי להגיד שנמאס לי.

 

 

 

נכתב על ידי אקדחים שלופים. , 14/1/2008 20:11  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



4,967
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאקדחים שלופים. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אקדחים שלופים. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)