שלום לכולם! הנה עוד סופ"ש בבית, אין כמו בבית...אמרתי את זה כבר
יש פה כל כך הרבה אנשים טובים,באמת שבסופ"ש הזה הספקתי לעשות כל כך הרבה דברים
ממש הייה כייף
לראות ולהכיר אנשים,בכללי אנשים זה דבר נהדר,כל אחד ואחד
באמת שזה מה שצריך לפני שחוזרים לשגרה...אוהב את כל מי שהייתי איתו.
ועכשיו,כמובן החלק השני.
אז ככה,כשאתה עסוק,אתה עסוק ואתה לא חושב
וכשאתה חושב אתה לא יכול להפסיק לחשוב
ואז מתחילות הבעיות
ואז אתה מבין,שכשמשהו שוקע
כל החרא צף,
יש משפט שאומר-אני יודע לאן אני הולך כי אני יודע מאיפה באתי.
אחרי כמעט 3 שנים שהפקדתי את עצמי בלב שלה
שנחשפתי בגוף ובנפש לרמה שאף אחד אחר לא הכיר וידע,ולהיפך
אחרי כל כך הרבה חוויות וכו' וכו',אני לא בטוח שבדעיכת הקשר שלנו
אני ממש יודע מאיפה באתי...כל כך הרבה דברים רצים לי בראש,
דברים שאחרי כל האמון הזה,הדבר הבסיסי והחשוב ביותר
אחרי כל ההשקעה,האהבה חסרת הגבולות והעיוורת
פתאום מתחילות המחשבות,פתאום מתחברים המספרים
ואני קולט,שלא באמת הייה לי מה לעשות,אני לא באמת יכלתי להלחם
התנאים הציבו לנו כישלון,אני מרגיש שהיא נכשלה
נכשלה איפה שהייה קשה,איפה שהכי לא ציפיתי,איפה שהכי כואב
שם היא נכשלה,ואני לא בטוח שאני יודע לאן אני,אנחנו הולכים
אני לא בטוח שאנחנו הולכים קדימה,ומה שמפחיד,שיכול להיות שהכל מעין
התנערות,נפנוף ארוך...ויכול להיות שהכל פראנויה? למרות כל החלקים שמתחברים?
האם יכול להיות שגם אחרי כל הדברים האלה,אחרי כל החוסר צדק וקרות מוחלטת
עדיין אני עומד פה ומוכן להיות שם? זה הגיוני?? אני לא יודע..יכול להיות שהכל מבולבל
ואני לא מבין את התמונה..
איך 3 שנים מוקפאות בשנייה אחת.במהלך י,בלי הזדמנות נוספת בלי לנסות לתקן.
האם הלב אינו פנוי לשיפוצים,כי הוא עובר מקום? מחשבות מחשבות....
אז כמו שאמרתי,אחרי כל ההשקעה והנתינה מכל הלב,אחרי שהייתה לפני כל העולם
האם כנות ואמון הם יותר מדי לבקש? גם אם זה פוגע בצד השני?
האם הכל אשליה? או שפשוט אני מגזים,וצריך לתת לזה להרגע?
3 שנים נעלמות לי ככה,כאילו ממש למתוח קו על השם שלי ולהמשיך הלאה
זה קל לברוח,לא להתמודד,לא להתעמת....קל,קר ופוגע,
דברים לא נעלמים סתם
האמנתי בה,ועדיין...
התמסרות מוחלטת,אבל אולי פחות...
דווקא כשאני מוכן לעבור הלאה
היא חוזרת,ולא הייה איכפת לי להמשיך איתה הלאה
להתבגר ולהתגבר
כנות,אמון,הבסיס הנדרש
אני מפקפק,כי שתיקה היא לא תשובה טובה לשום דבר
אולי הכל אמיתי ואני בסרטים
ואולי...?
האמת לא תכננתי להקדיש לה פה הרבה מקום בפוסט הזה
כי עשיתי מלא דברים נחמדים
אבל קרה משהו שהעלה אצלי שאלות.
אז מצטער חבר'ה,פעם הבאה פילוסופיה בגרוש
וסטנד אפ בישיבה
יום טוב!
ושנחייה לנצח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
