קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 11/2007
 שביתות - גזירה מהשמים ?
במסגרת "למה הכל עקום אצלנו" נדון בנושא השביתות.
שביתת המורים נמשכת כבר יותר מחודש, וילדנו בטלים מתורה. השביתות אצלנו שכיחות ותכופות וגורמות נזק כספי גדול וסבל רב לאוכלוסיה. יש לנו שביתות בנמלים ובנמלי האוויר, בביטוח הלאומי, שביתות רופאים ואחיות הפוגעות בחולים, ושביתות של עובדי העיריות שבגינן אנו חיים בזבל. ושביתות של מורים כל שנה. האם נגזר על אוכלוסיית ישראל לסבול שביתות כל הזמן, לעד ? האם השביתות הן גזירה משמיים ?
חייבת להיות דרך אחרת. חייבת להיות דרך לארגן את חיינו במדינה ללא שביתות.
שביתות הן מעשה אלים, בו קבוצה אחת באוכלוסיה פוגעת קשות בקבוצות אחרות, כדי לזכות בהטבות שכר על חשבון שאר הציבור. המאבק על השכר הופך למאבק אלים של כולם נגד כולם, וכל דאלים גבר - כלומר מי שאלים יותר, וכוחו גדול יותר (עובדי חברת החשמל או הנמלים) זוכה בשכר הגבוה ביותר. חייבים למצוא דרך לסלק את המאבק המכוער והכוחני ואת הסבל השיגרתי הזה מחיינו. חייבת להיות דרך לפתרון הבעיה של קביעת השכר ללא מאבק אלים בין קבוצות אוכלוסיה והתחרות למי יש יותר כוח לגרום יותר סבל.
המושג "שביתה" נולד במאה ה 19 כאשר פועלים מזי רעב נאבקו נגד בעלי ההון, כדי לזכות בנתח גדול יותר מרווחי המפעל - כדי שבעל המפעל האכזר יעביר חלק גדול יותר מרווחיו לפועלים. השביתה הייתה אמורה לפגוע רק בבעל המפעל וברווחים שלו, ולגרום לו להבין שאם לא יעביר יותר כסף לפועליו לא יהיו לו רווחים, כי מפעלו יושבת. השביתה לא פגעה בציבור הרחב - אשר יכול היה לקבל שירותים ממפעלים אחרים. אלה התנאים בהם נולד המושג "שביתה" והפך לזכות מקודשת של העובדים במסגרת האידיאולוגיה הסוציאליסטית.
הנסיבות השתנו בימינו וגם אופי השביתות. אין יותר שביתות במפעלים פרטיים, של פועלים נגד בעל המפעל. היום כל השביתות הן במוסדות ציבור, מוסדות שהמדינה (כולנו) היא הבעלים המשלם השכר. מאבק העובדים הוא נגד פקיד ממשלתי (למשל: "הממונה על השכר"). פקיד זה לא משלם את השכר מכיסו אלא מכיס כולנו. הפקיד לא סובל מאובדן רווחים בגין השביתה - כולנו סובלים בגין השביתה, אבל אין לנו אפשרות להשפיע עליה - רק הפקיד והממונים הפוליטיים שלו מחליטים - מבלי שהם אישית יסבלו משביתה. בקיצור: האופי של השביתות בימינו שונה לחלוטין מהשביתות של העבר, מהשביתות ה"קדושות".
אנו חייבים למצוא מנגנון לקביעת השכר בשירות הציבורי שלא יהיה מבוסס על השביתות. חייבים להקים בית דין לקביעת שכר במגזר הציבורי. בית דין זה - קביעתו תיהיה סופית ומחייבת. חייבים לאסור איסור מוחלט על קיום שביתות במגזר הציבורי. מי שהולך לעבוד במגזר הציבורי נהנה מקביעות, מזכויות סוציאליות מפליגות, תנאי פנסיה משופרים. המסגרת חבילה זו הוא חייב לוותר על ה"זכות" לשבות. הוא חייב לוותר על ה"זכות" לגרום סבל לציבור. חייבים להכניס סעיף בחוזי העבודה הקיבוציים במוסדות ציבוריים שבו העובד מתחייב שלא לשבות, ומי שישבות ייחשב למתפטר. מחלוקת על השכר תוכרע בבית הדין לשכר. המאבק על השכר יהיה פוליטי, אבל לא אלים, וללא גרימת סבל לאוכלוסיה שאין לה אפשרות להכריע, ולהמנע מהסבל.
הגיע הזמן שנשתחרר ממושגים הלקוחים מאידיאולוגיות של העבר, ולסלק פגע חמור זה של השביתות מחיי השגרה במדינה.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
