http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג.heCopyright 2019 מוטי היינריך. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/17/72/47/477217/misc/11823393.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14933679<div align="right" dir="rtl">על פי האידאולוגיה הרווחת הממשלה היא האלוהים, היא כול יכולה, וכול חכמה, ולכן עליה לנהל את חיינו עד הפרטים הקטנים ביותר. כי הרי בני התמותה הרגילים (האזרחים, כלומר אנחנו) קצת חלשים וקצת חוטאים וקצת רשעים, והרבה טיפשים ולא מסוגלים לנהל חייהם כראוי. רק הממשלה היא בעלת חוכמה עילאית אינסופית, וגם טוב לב וכוונות טהורות וזכות, בקיצור - התגלמות הטוב, ולכן היא צריכה לנהל הכול. קחו לדוגמה את שר התחבורה: "על פי התקנות החדשות שאישר ישראל כץ, לראשונה בעלי רכב פרטי יוכלו לבצע שתי נסיעות שיתופיות ביום בתיאום מראש בלבד, שלא למטרות רווח, לעד ארבעה נוסעים מלבד הנהג, במחיר של שני שקלים לקילומטר לכל היותר. " שמעתם את זה? מותר שתי נסיעות ליום בלבד!!! אם יראה אותכם השוטר שמוצב מול הבית מתניעים את האוטו שלוש פעמים תקבלו קנס. ורק 4 נוסעים! הנוסע החמישי הוא בלתי חוקי. ורק 2 ש"ח לק"מ... תמדדו היטב את המרחק. וחלילה שלא יהיה רווח. אם יתפסו אותכם מרוויחים - אוי ואבוי... תלכו ישר לכלא. השר כץ יעמוד בכול פינה ויבדוק כול רכב, שחלילה אף אחד לא ירוויח כלום... כי רווח זה פויה, זה מסריח (אצל כץ והאידאולוגיה הח"ברתית</div>Tue, 05 Dec 2017 21:45:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14933679http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14933679http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14929286<div align="right" dir="rtl">בחודש יולי השנה כתבתי: "עמנואל מקרון, נשיאה החדש של צרפת, הוא נשיא חריג בהשקפותיו על מדינת הרווחה, הסקטור הציבורי ו"זכויות העובדים". האם יצליח להקטין את המפלצת הממשלתית בצרפת?" לפני שבוע התפרסמה כתבה בניו יורק טיימס תחת הכותרת "הנשיא של העשירים &ndash; תואר הגנאי של מקרון". בלקסיקון (מילון) של הסוציאליסטים "עשיר" הוא שם גנאי. והסוציאליסטים, או בשמם המודרני יותר: "לוחמי הצדק החברתי" ("החברתיים" או SJW) הם רוב רובו של הציבור ובוודאי וודאי של התקשורת והאקדמיה בארץ ובעולם. מדוע עשיר הוא שם גנאי? כי, לפי ההשקפה הסוציאליסטית, העושר בעולם הוא גודל נתון (משמיים?) וקבוע, ואם אדם הוא עשיר הוא בוודאי נטל חלק גדול מדי, חלק "חזירי" מהעושר האוניברסלי ששייך לכווו.ו..לם. כי הוא התעשר בוודאי מניצול העובדים (לפי תורת מרקס) או כי הוא התעשר בדרכי רמיה וגזלה. הסוציאליסטים לא מודעים לעובדה שאת העושר צריך לייצר, כול הזמן מחדש, באופן רצוף, ומי שמייצר הכי הרבה עושר הוא עשיר בזכות</div>Thu, 09 Nov 2017 15:11:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14929286http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14929286http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14922794<div align="right" dir="rtl">שונאי השוק החופשי למדו היטב סיסמה אחת: "כשל שוק". כול פעם שחשקה נפשם בהתערבות ממשלתית, בזבוז כספי ציבור, והענקת הטבות לאנשי שלומנו הם שולפים את הסיסמה הנדושה "כשל שוק" כדי להצדיק מעשיהם. בסיסמאות הם חזקים. מה זה "כשל שוק"? הציבור והפוליטיקאי רואים בעיני רוחם מצב אידאלי-דמיוני-אוטופי כולשהו &ndash; וכאשר מצב זה לא מתקיים במציאות הפוליטיקאי מכריז שהסיבה היא "כשל שוק". כאילו שהשוק החופשי מבטיח התגשמות כול המשאלות והאוטופיות &ndash; והנה הוא נכשל. אבל, במציאות יש מגבלות, לא כול אוטופיה אפשרית, לא כול משאלה מתקיימת והשוק החופשי לא מבטיח כלום מלבד חופש. אם משאלה לא מתקיימת זה לא מצביע על "כשל שוק" &ndash; יותר סביר שזה מצביע על זה שלא כול משאלה אפשרית. כול הצועק "כשל שוק" מרמז שכאילו יש לו פתרון לבעיה (מבוסס על כפייה ממשלתית), כלומר שיש לו דרך יותר טובה להגיע לאוטופיה &ndash; אבל זו דמגוגיה. אין דרך כזו. גם התערבות ממשלתית אינה מביאה התגשמות כול המשאלות... רחוק מזה. הנה דוגמה מתחום שהיה בחדשות לאחרונה: הוריקן הארווי וביטוח נגד שיטפונות בארה"ב. השוק החופשי איננו עושה ביטוח נ</div>Tue, 03 Oct 2017 09:53:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14922794http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14922794http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14913809<div align="right" dir="rtl"> בקטע על "זכות" השביתה הגיב אבי כהן (דעה טיפוסית ורווחת): "במסגרת חוקי השביתה מאצילה המדינה לעובדים את הסמכות להפקיע זמנית את זכות הקניין של בעלי המפעל. מקובל להניח שזו "מטרה ראויה"". למה זו "מטרה ראויה"? ברור וידוע, לא צריך להרחיב: כי העובד דפוק ומסכן ומנוצל וחלש, והמעביד עשיר מנצל ורשע. מאיפה יודעים? האם מישהו הסתכל בחוץ מה קורה במציאות? לא. יודעים מתוך הספר "הקפיטל" שכתב קארל מארקס לפני 150 שנה, ובו הסביר באריכות כי העובד מסכן ומנוצל ודפוק וזקוק להגנה. ואם אבי כהן לא קרא את הספר "הקפיטל" (מעטים יש להם סבלנות לקרוא אותו) הוא קלט את "הידע" (על חולשת העובד) ממקורות משניים (למשל בית הספר), שכולם מבוססים על קארל מרקס. איש לא מסתכל על העובדות בשטח. בואו ונראה עד כמה חלשים ודפוקים העובדים &ndash; למשל &ndash; עובדי חברת החשמל. במסגרת הבג"ץ שהגיש המעביד (המעביד החלש &ndash; המדינה) נגד וועד העובדים הבריון והאלים (קרי "העובדים החלשים") נחשפו פרטים על המשכורות של עובדי חברת החשמל (לא שלא היו ידועים קודם...). "14 משכורות בשנה, 52 אלף ש"ח לחודש: חגיגת שכר שלא תיאמן בחברת</div>Mon, 14 Aug 2017 09:08:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14913809http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14913809http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14911767<div align="right" dir="rtl">האידאולוגיה השלטת בימינו מיחסת קדושה מיוחדת ל"זכות השביתה", כזכות בסיסית של האדם (העובד). זאת טעות חמורה. "זכות" השביתה אינה זכות בסיסית אלא מוצר של האידאולוגיה המרקסיסטית המרושעת, שכוחה עדיין אדיר, למרות שאפסותה והנזקיה הוכחו מעל ומעבר. עניין "זכות" השביתה מבוסס על תיאוריית הערך של העבודה, תיאוריה שהוצעה על ידי אדם סמית' במאה ה 18 ופותחה על ידי דיוויד ריקארדו במאה ה 19 ואומצה כחלק יסודי של התיאוריות של קארל מרקס. התיאוריה הזו טוענת שערכו של חפץ או מוצר נובע מכמות העבודה שהושקעה בייצורו. לא אכנס לדיון מעמיק על חולשות תיאוריית הערך, אבל היום כולם מסכימים שהיא שגויה לחלוטין. במחשבה קלה אפשר לראות עד כמה התיאוריה לחלוטין לא נכונה. הנה שתי דוגמאות פשוטות: שמלה אופנתית מסויימת נמכרת, נגיד, ב 500 ש"ח בתחילת העונה, אבל בסוף העונה מוכרים את אותה שמלה בהנחה של 50%, כלומר ב 250 ש"ח. כמות העבודה שהושקעה בייצור השמלה (אותה שמלה!) בוודאי לא פחתה בזמן הזה, בכול זאת הערך שלה נחתך לחצי. או ניקח שני סופרים הכותבים כל אחד ספר בגודל זהה. הספר הראשון מעניין ומוצלח ונמכר במיליון עותקים ומכניס לסופר מילי</div>Thu, 03 Aug 2017 18:03:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14911767http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14911767http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14905817<div align="right" dir="rtl">במדינתנו מתנהל קירקס האבסורד - כאשר המדינה הגישה בג"צ נגד בית הדין לעבודה, בעניין השביתה שבית הדין אישר לוועד עובדי חברת החשמל. הרקע די ידוע - הממשלה והמדינה והכנסת החליטו על רפורמה במשק החשמל, שכרורכה, בין השאר, בפיטורי עובדים (מיותרים) בחברת החשמל ובהקטנת המונופול של חברת החשמל ואחיזת החנק שיש לוועד העובדים על השאלטר (או על החיים) של המדינה. ה"עובדים" - "עובדים" במרכאות, כי מרבית עובדי חברת החשמל באים לעבודה ודופקים כרטיס [במקרה הטוב] אבל לא ממש עובדים. ה"עובדים" מתנגדים להרפות מהשאלטר ולוותר על ההטבות המפליגות שלהם, לכן הם נלחמים על "זכויות העובדים" (שפירושו הזכות לגנוב משאר הציבור כמה שבא להם). המדינה טוענת שבתור הריבון, היא (באישור הכנסת) רשאית ואף חייבת לעשות רפורמות לטובת המדינה וכלל אזרחיה, ובית הדין לעבודה לא יכול לפגוע ב"זכות ריבון" זו. "אין לעובדי חברת החשמל זכות וטו על רפורמות לטובת כלל הציבור" טוענת המדינה. טענה זו אולי הגיונית, אבל לא עומדת במבחן החוק ולא מבמבחן המציאות (וועד העובדים יותר חזק מהממשלה, ומצפצף עליה ועל חוקי הכנסת כבר זמן רב). עצם הגשת "בג"צ" על יד</div>Thu, 06 Jul 2017 16:00:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14905817http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14905817http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14905577<div align="right" dir="rtl">הנשיא החדש של צרפת, עמנואל מקרון, נשא נאום ארוך (מעל לשעה) במושב הפתיחה של שני בתי הנבחרים בצרפת. כנהוג בהזדמנויות חגיגיות כאלה הנאום היה מלא בעקרונות ובמליצות וקצר בתוכן ("אנו נילחם בטרור ללא רחמים....") או הצעות ממשיות. מקרון, בחור צעיר (39) שמעולם לא נבחר למשרה אחרת עד שנבחר לנשיאות הוא במידה רבה חידה, כי במערכת הבחירות לנשיאות דיבר במליצות פוליטיות נבובות וקשה היה להצביע על כיוון ממשי. בכול זאת, בנאום הזה היו כמה רמזים מעניינים. רמז ראשון: הוא הציע קיצוץ במספר הנבחרים בבית הנבחרים הצרפתי, בו יש 900 חברים &ndash; הרבה יותר מדי אוכלי חינם. הרמז השני: הוא דרש שיחוקקו פחות. יש יותר מדי חוקים, לדעת מקרון, והוא צודק. הוא הציע גם לשנות את חוקי העבודה בצרפת, המעניקים הגנה ללא סייג ל"עובדים" כלומר לוועדים, שבחסותם כופים "קביעות" &ndash; כלומר מונעים פיטוריהם של עובדים שלא עובדים או לא נחוצים, ושודדים את הקופה הציבורית במשכורות עתק והטבות מפליגות. על הצעות אלה הוא זכה לביקורת חריפה מצד החשודים הרגילים, מפלגות השמאל. הוא גם התריע נגד השתלטות מדינת הסעד העמוקה על תחושת</div>Wed, 05 Jul 2017 13:19:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14905577http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14905577http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14904346<div align="right" dir="rtl">"דה מרקר" מפרסם כתבה גדולה על הגרעון העצום של הביטוח הלאומי. הנה הכותרת: אזרחי ישראל נפרדים מדי חודש מעד 20% משכרם לטובת הביטוח הלאומי, אף שהמוסד סובל מגירעון אדיר של 332 מיליארד שקל, וצופה שקופתו תתרוקן ב-2045 &#9632; הסיבות למשבר והפתרונות ברורים - אז למה ברשות שוק ההון והביטוח כל כך אדישים? הבעיה נכונה. הגרעון של הביטוח הלאומי גדול, כפי שרואים בגרף. הסיפור פשוט: היום (ומאז יום היווסדו ב 1952) הביטוח הלאומי לוקח מאנשים יותר כסף מאשר הוא מחזיר (משלם) בצורת קצבאות ל"זכאים". את היתרה הוא לכאורה חוסך ב"קרן" &ndash; למעשה מעביר לממשלה לכיסוי הוצאות שוטפות (הוא מס הכנסה ב'). בשנת 2027 ישתנה המאזן (על פי התעריפים שבתוקף היום) וההכנסות ממיסי ביטוח לאומי לא יספיקו לתשלום הקצבאות, והביטוח הלאומי יצטרך לקחת מ"קרן החיסכון" שלו &ndash; שלא קיימת. כלומר &ndash; בשנת 2027 הממשלה תפסיק לקבל כסף מהביטוח הלאומי ותצטרך עוד להעביר לביטוח הלאומי כסף מהתקציב השוטף לתשלום הקצבאות. אותה "קרן" דמיונית תתרוקן בשנת 2045 (על פי תחזיות אקטואריות), ואז... אז מה? הממשלה תצטרך לקחת עוד יותר כסף</div>Thu, 29 Jun 2017 17:47:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14904346http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14904346http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14901445<div align="right" dir="rtl">כבר כתבנו על הצעת התקציב המהפכנית של הנשיא טראמפ שכוללת קיצוץ עמוק בתקציב האזרחי (וגידול בתקציב הצבאי), וביטול 66 תכניות ממשלתיות. הנה פרטים על ההצעה לקיצוץ בתקציב הפדראלי של משרד החינוך: הוא מציע לקצץ את התקציב מ 68.3 ל 59.1 מיליארד דולר, קיצוץ של 13.5%. הקיצוץ הוא בסדרה ארוכה של תכניות שהוכח, בבדיקה אחר בדיקה, שהן אינן יעילות ואינן תורמות כלום לחינוך או לילדים. מבקרי טראמפ נזעקים בקול זעקה גדול: "לקצץ בחינוך?? השתגעתם??" "מכה קשה למערכת החינוך הציבורית". "מכה לחלום האמריקאי". אצל מרבית האנשים יש תגובה אינסטינקטיבית: חינוך זה טוב, חינוך זה קדוש, כמה שיותר חינוך - יותר טוב. החינוך יפתור לנו את כול הבעיות בחברה. הממשלה צריכה לחנך את העם, וכמה שהממשלה מחנכת יותר (כלומר מוציאה יותר כסף) יותר טוב. צריך לשים את החינוך על ראש העדיפויות. כמה שיותר כסף למשרד החינוך - ככה המדינה יותר נאורה, כי הכסף של המדינה עושה רק טוב, ורק מחנך את העם הנבער. רוב האנשים אינם מומחים בעינייני חינוך. הם לא יודעים כיצד מחנכים, ועל מה מוציאים בדיוק את הכסף (על איזה תכניות חינוך) ואיך זה עובד ומה זה עושה. הם</div>Thu, 15 Jun 2017 14:05:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14901445http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14901445http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14899706<div align="right" dir="rtl">הקרקס של פרישת טראמפ מקרקס הסכם האקלים. הנשיא טראמפ הודיע על פרישת ארה"ב מהסכם האקלים של פאריס בהפקה גדולה ומתוקשרת ונאום חגיגי לאומה ממדשאות הבית הלבן. הוא עושה קרקס מקרקס או &ndash; אם תרצו: הפקת תיאטרון מפוארת ממהלך חסר ערך מעשי. טראמפ מומחה יותר גדול בענייני קרקס ותיאטרון מכול הפוליטיקאים בעולם גם יחד. הסכם האקלים הבינלאומי שהושג והוכרז בחגיגיות בפאריסב2015, הוא, כפי שציינו רבים (וגם אנחנו), חסר כול תוכן וערך מעשי. מדינות העולם הגישו, כול אחת לחוד, תכנית לאומית למלחמה באקלים. התכניות משופעות במלל ריקני ומליצי, ומציינות "היעדים" נעלים לקיצוץ הפליטות בשנת 2030 או 2050, יעדים שאין שום דרך להשיג. בכול מקרה, שנת ה"יעד" נופלת הרבה מעבר לקדנציה של הפוליטיקאי המתחייב, כך שההתחייבות לא עולה כסף, קל להתחייב להיות ילד טוב בשנת 2050... הצהרות צדקניות ריקות מתוכן, ובנוסף לכול &ndash; בלתי מחייבות &ndash; כלומר &ndash; אם מדינה לא תשיג (חו"ח) את היעדים שציינה בהתחייבותה &ndash; לא נורא. ההסכם אינו מטיל עליה סנקציות או פעולת אכיפה. זה מה שנקרא התחייבות זולה, מהפה לחוץ... ובנוסף לז</div>Wed, 07 Jun 2017 15:07:00 +0200moti.kav@gmail.com (מוטי היינריך)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477217&blogcode=14899706http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477217&blog=14899706