קו ישר
איך נהיה למדינה העשירה בעולם? המכשול: אופי המשטר הכלכלי-פוליטי ותפיסת העולם הסוציאליסטית, סקטור ציבורי ופוליטי ענק, פעילויות מיותרות ומימון מאות אלפי "אוכלי חינם". הבלוג ידון במבנה חלופי למדינת ישראל: כלכלה חופשית ופרטית. הדרך היחידה לשגשוג. |
| 11/2008
בירוקרטיה, מים ואידיאולוגיה.
ד"ר עדי וולפסון כותב מאמר קיטור סטנדרטי על "מחדלי הממשלה" בנושא תיכנון המים ודאגה לאספקת מים בארץ. לא קשה לכתוב מאמרי קיטור, יש תחומים רבים - כבישים, תאונות דרכים, "פערים חברתיים", חינוך, בטחון, פשיעה... איפה ששהממשלה נוגעת יש "מחדלים". על המים אמר שר התשתיות:
"רק בגלל טעויות ביורוקרטיות בלתי נסבלות, לא בנינו מתקני התפלה בהיקפים שיכלו לתת מענה לבעיית המים".
הבירוקרטיה תמיד טועה טעויות בלתי נסבלות... השרים חפים מאשמה, תמיד "הם" אשמים, לא אנחנו.
אלא שהממשלה פועלת באמצעות בירוקרטיה. אין דרך אחרת. הם תמיד מסורבלים, הם תמיד טועים, וכאשר הם ניסו להשתלט על כל ניהול הכלכלה בארצות הקומוניסטיות, ראינו את התוצאות.
החוכמה היא להוציא מתחום הטיפול הממשלתי-הבירוקרטי כמה שיותר פעילויות. אם נסמוך על הממשלה שיהיו מים, לא יהיו מים. צריך להשתית את משק המים על בסיס כלכלי, ואז לא יהיו בעיות של חוסר במים, כמו שאין בעיות בחוסר של נעליים.
הכל מתחיל ונגמר בחקלאים, שהתרגלו לקבל מים בחינם, או כמעט בחינם מהממשלה. הם משתמשים בכמחצית מכמות המים השפירים שיש בישראל. החקלאות היא ענף כלכלי, והיא קיימת כדי להרוויח כסף, לא כדי לספק ריפוי בעיסוק. החקלאים צריכים לשלם את מלוא עלות המים שהם צורכים. בתנאים כאלה הרבה מהגידולים יעברו למים קולחים (שהם, אולי, יותר זולים). גם כאן - על החקלאים לדאוג לצנרת שתביא את המים ממתקני הטיהור לשדות, ולא להמתין לממשלה שתניח את הצנרת. לא הממשלה תקבע מה מגדלים וכמה, אלא החקלאים, על פי הסיכוי להרוויח כסף מהגידול. אם החקלאות מניבה רווח נאה - על החקלאים למממן ולהקים מתקני הטפלה לצורכיהם. אם לא, עליהם לחדול מגידול גידולים לא ריווחיים, ושפיכת מים בשדות על חשבון המדינה.
אין לנו בעיה של מחסור במים, או תכנון לקוי של משק המים, כמו ד"ר וולפסון מקטר. יש לנו בעיה אידיאולוגית. אין אנו (וממשלתנו) מבינים שמה שמנוהל על ביסי ממשלתי-בירוקרטי נידון לכישלון, מה שמבוסס על בסיס כלכלי נותן את התוצאות הטובות ביור האפשריות. אך לא הכל אפשרי. לשפוך מים בשדות ללא הגבלה בארץ שחונה אינו דבר שהוא בגדר אפשרי, הגיוני או רצוי. לא הממשלה צריכה לקבוע כמה מים כל אחד צורך ולספק את המים. הקביעה צריכה להיעשות על בסיס כלכלי על ידי הצרכנים והספקים.
יעקב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
