זה רק חיים

אני מרגישה כלואה בתוך הכלא שהוא הזמן, שלא עוצר אפילו לשנייה כדי שאני אוכל להשיג אותו.....

שיש בי כל  כך הרבה רצונות שלעולם לא אגלה אותם לאיש אפילו לא לכרית שעליה אני תמיד ישנה.

אני מרגישה חנוקה, לפעמים יש בי דחף לשכוח את כל מה שעוצר אותי לומר את דעתי אך כנראה שזה יותר חזק ממני שיש לי עוד הרבה מה ללמוד מכל מה שקורה בעולם ושאני כל יום מתאכזבת מכך שהשקיעה מופיעה ובכך נותנת לחושך את הזכות להופיע בחוץ, ולהשתלט על כל מה שרק יש בעולם, וזה מה שיש בתוכי כרגע...חושך לא מוגדר, של בלבול וחוסר אונים של שאלות ללא תשובות, ופשוט רצון להיות קטנה שוב, מוגנת על ידי הורים שתמיד בילדותי העניקו לי חום, הגנה והחליטו במקומי מה טוב ומה רע....לימדו מה נכון ומה טעות, וכיצד עליי לפעול כדי לא להפוך לחוטאת.עכשיו מהם אני מקבלת רק דרישות להיות עצמאית בוגרת ורצינית לגבי כל מה שקורה לי....הם כבר כמעט ולא דואגים לכך שיהיה לי חם ונוח בלילה וגם לא לכך שהציונים שלי יהיו מעל 70....

אני מרגישה שאני נעה בין הבוגרת והילדה שבי, שאני תמיד נקרעת בין שני הנתיבים, הראש יודע שצריך לפנות לבוגרת, אך הלב והנשמה רוצים לפנות חזרה אל הילדות איפה שהיה הכול קל ופשוט.

קשה לי להאמין שאי פעם הרגשתי סוג דומה כזה של תחושה, פחד וחוסר הבנה מוחלטים מול החיים האמיתיים מציאות שלעולם לא עומדת לצידי.

מדוע הכול כל כך קשה, ואין אפילו טיפה של אור, הבנה או הסבר למה הכול מסתבך עם הדקות. מדוע כל כך קשה להבין מה לעשות הלאה..מה להחליט ומה יהיה בשבילי הרס טוטאלי של החיים.

בטח החיים ידאגו להוכיח לי שכל אכזבה תחזק, כל טעות רק ילמד, וכל צעד קדימה לא חוזר אחורה....ואני בסופו של דבר עדיין אשאר ללא שום מושג מה זה החיים, ואיפה גובלת זכות הבחירה שלי.

לפעמים אני מפחדת מכך שאם אני לא אגיד את דעתי, אז משהו לא ישתפר בעולם, ברור שאני מודעת לכך שדעתי הקטנה לא תציל את העולם מכלום, ושהיא לא כזה משמעותית אבל מה אם היא כן?

ולפעמים אני חושבת זה דווקא טוב שאני תמיד שותקת ולא אומרת את דעתי, זה גם ככה לא ישנה כלום וגם אמנע מהתקפות שונות.

אני חושבת ש

כל אדם בעולם מחפש לעצמו את האדם שישמח אותו ויראה לו עד כמה הוא מיוחד.

כל אדם יהיה הכי מאושר ושלם בתוכו כאשר ישמע מישהו משבח אותו, ומראה לו שהוא מדהים.

כל אדם יהיה הכי מבואס כאשר יראה שמטרותיו לא מתגשמות ושהוא בכלל לא מזיז לאף אחד

כל אדם נולד בשביל שיעריכו את הכישרונות שלו ואת היתרונות שבתוכו ושיתעלמו מחסרונותיו.

כל אדם מפחד לגלות ששיקרו לו בכל תחום, במיוחד בתחום האישי, ומכך שלא יכבדו אותו.

כל אדם בעולם מחפש תמיכה ועידוד בשביל להמשיך הלאה בדרכו, ולא להתחרט על מה שהיה

כל אדם בעולם חושק בחופש להיות מי שהוא, אך כאשר מגשים, מבין שהוא זקוק למסגרת כלשהי

כל אדם בעולם מטורף לפחות קצת ויודע שטירופו זה מה שבעצם מייחד אותו ומבדיל אותו מכולם

כל אדם רגיש, אפילו הרוצח הכי אכזר, אבל זה הכול תלוי בגישתו לחיים ובמה שהוא מאמין

כל אדם בתוכו מחפש צדק חברתי וחוסר פערים, אך לא עושה דבר כי חושב שיהיה לבד מול כולם

כל אדם בעולם יהיה מוכן להילחם עד מוותר למען משהו או מישהו..אם זה צדק, שטח, אהבה או שייכות

כל אדם בעולם יחייך כאשר יחמיאו לו על האופן בו התלבש או התבטא, יציג את עמדתו או כל דבר אחר

כל אדם בעולם יהיה בכי נאושר, אם משפחתו תהיה מושלמת אבל בתכלס כל משפחה מחנכת בדרכה

כל אדם בעולם שואף לשלמות אך יודע גם שהיא לא קיימת ולכן זה קצת אבסורדי לחלום על אשליה

כל אדם בעולם יהיה מאוהב במשהו אחר או מישהו אחר, אם זאת כתיבה, טבע, אופן חיים או אהבה

כל אדם בעולם מפחד שיתאכזבו ממנו, וכאשר זה קורה הוא לומד משהו חדש, אך לא מפסיק לאכזב

כל אדם בעולם מתפתה למה שאסור ורוצה דווקא את מה שלא ישיג, ולכן לא תמיד מעריך את מה שיש

כל אדם בעולם מפחד מאחריות הכי קטנה, במיוחד כאשר מתבגר ומבין שצריך להתאמץ ולהחליט משהו

כל אדם בעולם מבטיח משהו שלא מקיים, בסופו של דבר לא כל הבטחה מתקיימת וזה קצת עצוב

כל אדם בעולם מנסה לעשות כמה שיותר טוב, אך יוצא לו תמיד רע, כי לא תמיד מצליח במה שרוצה

כל אדם בעולם חושב באיזה שהוא אופן על התאבדות או על שנאת חיים ובסוף מתחרט או שמתאבד..

כל אדם בעולם מעריץ את השקט רק אחרי שהוא מגיע לאחר ציפייה רבה, והצורך בו הוא ממשי,

כל אדם בעולם באיזה שהוא שלב יושב מול מישהו לא יודע מה לענות, כי טעה, שיקר או אכזב....

כל אדם בעולם  שוכח על יום הולדת של מישהו קרוב, ומצטער על כך מעמקי נשמתו....

כל אדם בעולם זקוק לתשומת לב ויחס בשביל לדעת שכל מה שהוא עושה תורם לעולם...

כל אדם בעולם מפחד מכל מה שלא מוכר, אך כאשר הוא מכיר, הוא מבין שזה היה מטומטם

כל אדם בעולם עושה את הכול בפעם הראשונה, אם זה ללכת, לדבר, בית ספר, צבא או מתאהב...

כל אדם בעולם לומד מהטעויות בסופו של דבר, וגם להעריך את מה שיש לו רק לאחר שאיבד....

כל אדם בעולם מנסה להיות חבר טוב ולעזור, אך לפעמים אין מילים בשביל לנחם או לייעץ,

כל אדם בעולם יודע שמרחק בין מילה למעשה הוא רב, אך עדיין מדבר יותר מאשר עושה....

כל אדם בעולם מתייאש מכך שמאשימים אותו ללא הוכחות או שופטים אותו מבלי להכיר

כל  אדם בעולם שמח לתרום את מה שיודע או מבין לחברה חלשה ממנו, אך לא תמיד מסוגל

כל אדם בעולם מפספס את הרכבת של הגורל שלו, ויושב בצד בשביל לחכות לבאה...מבלי שיודע

כל אדם בעולם נולד לעולם עם תקווה שיהיה מאושר ושייתנו לו את המקום שמגיע לו

כל אדם בעולם חושב שהוא זה שצריך לקבל פינוק, כבוד, הערכה, אהבה, טיפול מסור

כל אדם בעולם רואה את המוות כמשהו מיוחד ולפעמים כמשחרר, אך לא יודע איפה המתים

כל אדם בעולם מנסה להגשים את החלום של הוריו, להיות מוצלח ומבוסס, חכם וצודק...

כל אדם בעולם רואה ברע כמשה שלילי, אך בעקרונות ובאמונות שלהם משהו טוב, זה מוזר

כל אדם בעולם מתרגל לכל מצב שהחיים יכניסו אותו, ולומד להתמודד עם הקיים גם מתלונן

כל אדם בעולם כאשר בודד, מבין עד כמה הוא זקוק לחברה וכשבחברה, רוצה להיות לבד

כל אדם בעולם מכיר בזכויותיו אך אף פעם לא בחובותיו, כי רואה בכך כלא נצחי

כל אדם בעולם אוהב אקלים מסוים, ולפעמים הוא מאושר באופן מיוחד כי קר או חם....

כל אדם בעולם מושפע מכל מה שקורה בחייו ואישיותו נבנית בהדרגה ועם השנים....

כל אדם בעולם לא רוצה להתבגר כי רואה איך מבוגרים עובדים קשה בשביל כלום...

כל אדם בעולם הוא מתעורר בחשק לישון כי תמיד לא מספיק לו לישון בלילה...

כל אדם בעולם שם גדש בחיים שלו על משהו אחר ולכן צריך לכבד את השוני שלו והצורך שלו בכך

כל אדם בעולם יכול לייעץ כשחברו בצרה, אך אף פעם לא ידע מה חברו מרגיש בדיוק בזמן זה

כל אדם בעולם אוהב מישהו, תלוי במישהו שידריך אותו ויראה לו לאן לפנות בפיצול הבא....

כל אדם בעולם מתמכר למשהו אחר, ולצערי הוא לא נגמל מזה עד סוף חייו

כל אדם בעולם מחפש בכסף כמקור לחיים כי רק איתו יוכל לשרוד ולהתקיים

כל אדם בעולם הוא אדם, הזקוק לחום ואהבה, מחמאות ואכזבות כדי לחיות