http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063אם תרצה לבכות,תקנה ממחטה כדי לנגב את הדמעות אם תרצה לשמוח, אל תשכח מהחיים לברוח אם תרצה לפחד, אל תיתן לעצמך להתחרט אם תרצה להתקרב, תזהר אך תפתח את הלבheCopyright 2026 rain girl. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/63/70/47/477063/misc/11874473.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=10113509<div align="right" dir="rtl"> לא יודעת אם אי פעם תקראי זאת, אבל מקווה שכן, כי חשוב לי שתביני עד כמה אני מעריכה כל רגע ורגע שגרמת לי לחוות בבסיס. אני מודה שכאשר רק הגעתי לבסיס הרגשתי טיפה עצובה ורציתי לברוח הביתה, מקום בו יש לי פרטיות וטיפה של חום... אבל לא ידעתי שאני עומדת לעבור את אחד החודשים הכי כיפיים בעולם.שאני אהיה זאת שתכתוב מצבות, אדע מה זה הקשב ואתחבר לכל המחלקה.... כמובן שיש לי מודעות לכך שאני כבר לא אותו האדם שרק התגייס...אלא להיפך..אני התבגרתי...השתניתי מקצה לקצה... <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right"</div>Fri, 31 Oct 2008 15:46:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=10113509http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=10113509http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=9951029<div align="right" dir="rtl">לא מזמן התגייסתי, אז אני חיילת.....כרגע בטירונות עברתי שבוע ראשון בהצלחה..כאשר הגעתי לבקו"ם לא ידעתי מה עליי לעשות ולאן לפנות, אך תמיד הלכתי אחרי בנות אחרות שעברו בדיוק את אותה החוויה...תרמתי דם, קיבלתי חיסונים, יבלתי חור עם תמונה ופנקס שבי....ובדרך גם הלכתי לאכולץחוץ מזה גם לקחו ממני טביעות אצבעות, צילום פה וגם גוגלגולת....ובקיצר קיבלתי מדים של צבא....אחרי זה הלכתי לבדיקת ציוד ואז לאוטובוס....אמרו לי רק דבר אחד ביציאה..את מלקה 3מאיפה לי לדעת מה הלאה?ידעתי שאני אכבור טירונות..קצין מיון היה דווקא נחמד ונתן לי את התפקיד שרציתי..שח"םבאנו לאוטובוס כל המחלקה, התיישבנו במקומות....היינו די קצת...רק 19 אם אני לא טועה או קצת יותר והפחד תקף אותי...מה אם אני עושה משהו לא נכון?אחרי הבנתי שזאת לא טעות, שאני במקום הנכון ואין לי מה לדאוג....המפקדת כל הדרך הסבירה דברים, אמרה תעברו 6 שבועות של טירונות ובשיש הקרוב עתידות לצאת הביתה....ושזה יהיה בבסיס ניצנים...הגענו לבסיס, ירדנו מהאוטובוס וסידרנו את התיקים בשלשות...כמובן שפתחו לנו זמנים אנחנו הרי כבר חיילות....תחושה ראשונה: מה זה המקום הזה? ופה אני אהיה</div>Sat, 27 Sep 2008 15:23:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=9951029http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=9951029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=9512386<div align="right" dir="rtl">תמיד חשבתי שאבא ואמא צריכים להיפרד כי אבא מזיק לאמא בכל דבר שעושה, כי הוא משתכר ורק מתלונן במקום לתמוך ולעזור.נכון שהוא מבשל ועובד, אבל אמא סובלת בגללו כל הזמן, כי היא מבינה שהוא רוצה לחזור לרוסיה, זה היה משהו שתמיד ידעתי, אמא ואבא לא זוג מתאימים.אבל היו, כשאמא התעלמה ממנו לגמרי ובעצם בכך הראתה לו שהיא כועסת, שהוא צריך להבין שיש גבול והוא עבר אותו, אני הבנתי שקשה לי לראות אותם רבים, מתמודדים עם משברים.אני חשבתי שאני שונאת את זה שאבא גורם לאמא סבל, אך לא ידעתי שכאשר אני רואה אותו סובל, זה כואב לי יותר מכל דבר אחר. ראיתי אותו סובל ומנסה לתקשר עם אמא בכל צורה והיא התעלמה ממנו, לא יודעת אם זה עונש או באמת תגובה שלה לכל מה שהוא עשה, אבל ממש כאב לי לראות שהוא מתאמץ לקבל ממנה תשומת לב ולא מצליח בכך.נכון שהוא טעה בכך ששוב השתכר למרות שאמא ביקשה ממנו, אבל עדיין קשה לי לקלוט שהוא מרגיש בודד. הוא גרם להמון בעיות, אם זה של ויכוחים מיותרים וריבים ואם זה שתייה מרובה וחוסר שליטה על מעשים, והכי מוזר שתמיד חושב שהוא צודק, אבל אף פעם לא ראיתי את אמא כל כך כועסת, ומתעלמת ממנו.אני יודעת שהוא אדם מאוד חב</div>Sat, 05 Jul 2008 15:32:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=9512386http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=9512386http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8734331<div align="right" dir="rtl">הלוואי והיה קל יותר להשאיר אותך מאחור ולשכוח שהיית פעם אהבת חיי שלא הייתי מתחרטת על זה שנפרדנו, למרות כל הכעס שלי כלפיך אני עדיין מודעת לכך שהיית הראשון שהביט בי וראה את מה שרציתי, את מה שהסתרתי ואת מה שאני. הלוואי והיא קל יותר לראות בפרידה הזאת כאכזבה, אך אני רואה בה כניסיון, במשהו שהיה בלתי נמנע, כי הרי הזקת לי בלי הפסקה עם משפטי האהבה המדומה שלך, למרות שמי אני שאנזוף בך הרי גם אני בשלב מסוים אמרתי אני אוהבת אותך ובתוכי ידעתי שמשקרת..... הלוואי והיה קל יותר להבין למה הסתבר שאתה כזה, ולמה נהפכתי לעיוורת כאשר הכרתי אותך, אני רק שמחה ששוב התחלתי לראות את מה שכולם חזרו עליו ואני לא האמנתי, היית אנוכי מדי, ראית בי דמות של מלאך שתבוא כאשר תזדקק לו, שתעשה הכול למענך ולא תחשוב על עצמה, שתקריב למענך את חייה שתאהב אותך בלי תנאים ושישמח כשיהיה איתך.אך מה לעשות שאני אדם, הזקוק ליחס בסיסי לשאלה מה אני צריכה, ולא תמיד לדעת מה אתה צריך, אני זקוקה לעידוד הכי קטן ולפינוקים.אני זקוקה שתראה בי אדם, בעל רצונות, חלומות , דעות, ודאגות.חבל שזרקת את כל האהבה של לאוויר, את כל הטיפולים שלי בקשר לפח ואת כל מ</div>Sat, 01 Mar 2008 18:43:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8734331http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=8734331http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8692266<div align="right" dir="rtl">אני מרגישה כלואה בתוך הכלא שהוא הזמן, שלא עוצר אפילו לשנייה כדי שאני אוכל להשיג אותו..... שיש בי כל כך הרבה רצונות שלעולם לא אגלה אותם לאיש אפילו לא לכרית שעליה אני תמיד ישנה. אני מרגישה חנוקה, לפעמים יש בי דחף לשכוח את כל מה שעוצר אותי לומר את דעתי אך כנראה שזה יותר חזק ממני שיש לי עוד הרבה מה ללמוד מכל מה שקורה בעולם ושאני כל יום מתאכזבת מכך שהשקיעה מופיעה ובכך נותנת לחושך את הזכות להופיע בחוץ, ולהשתלט על כל מה שרק יש בעולם, וזה מה שיש בתוכי כרגע...חושך לא מוגדר, של בלבול וחוסר אונים של שאלות ללא תשובות, ופשוט רצון להיות קטנה שוב, מוגנת על ידי הורים שתמיד בילדותי העניקו לי חום, הגנה והחליטו במקומי מה טוב ומה רע....לימדו מה נכון ומה טעות, וכיצד עליי לפעול כדי לא להפוך לחוטאת.עכשיו מהם אני מקבלת רק דרישות להיות עצמאית בוגרת ורצינית לגבי כל מה שקורה לי....הם כבר כמעט ולא דואגים לכך שיהיה לי חם ונוח בלילה וגם לא לכך שהציונים שלי יהיו מעל 70.... אני מרגישה שאני נעה בין הבוגרת והילדה שבי, שאני תמיד נקרעת בין שני הנתיבים, הראש יודע שצריך לפנות לבוגרת, אך הלב והנשמה רוצים לפנות חזרה אל הי</div>Sat, 23 Feb 2008 20:37:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8692266http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=8692266http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8648835<div align="right" dir="rtl">אני חושבת ש כל אדם בעולם מחפש לעצמו את האדם שישמח אותו ויראה לו עד כמה הוא מיוחד. כל אדם יהיה הכי מאושר ושלם בתוכו כאשר ישמע מישהו משבח אותו, ומראה לו שהוא מדהים. כל אדם יהיה הכי מבואס כאשר יראה שמטרותיו לא מתגשמות ושהוא בכלל לא מזיז לאף אחד כל אדם נולד בשביל שיעריכו את הכישרונות שלו ואת היתרונות שבתוכו ושיתעלמו מחסרונותיו. כל אדם מפחד לגלות ששיקרו לו בכל תחום, במיוחד בתחום האישי, ומכך שלא יכבדו אותו. כל</div>Sat, 16 Feb 2008 21:54:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8648835http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=8648835http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8505621<div align="right" dir="rtl">אני חושבת שהחיים בנויים מחלום. מי יגיד שזה לא ככה? החיים הם רק אשליה...מה שאנחנו אף פעם לא נחווה זה דווקא מציאות...שהיא משהו מסתורי... אולי בעצם זה סתם שטויות במיץ עגבניות...אבל תמיד תהיתי...האם אני חולמת או שבעצם זה מה שקורה באמת... כל אחד יכול לחיות, לנשום, לחיות וכל הפעילויות שמוכיחות שאנחנו חיים קיצר..אבל מה עם אנחנו קיימים רק במישור הפיסי? זה פשוט מדהים עד כמה הרבה אני חושבת.....ומפחדת...שכל מה שאני חולמת לא יתגשם.... שכל מה שאני רוצה...יהפוך למשהו חסר משמעות ושכל מה שאני חושבת....יקבר יחד איתי באדמה... אבל מי יוכיח לי...שזה לא נכון??. הפחד גובר על כל מה שאני מנסה להמציא לעצמי....ובשורה התחתונה..אלו הם סיפורי סבתא... מה היה קורה אילו במקום לשתוק..הייתי מדבר...לפעמים אני מרגישה כמו דג....יצור שיכול לתקשר רק דרך הכתיבה ולא ה</div>Sat, 26 Jan 2008 20:31:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8505621http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=8505621http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8449394<div align="right" dir="rtl">הייתי מולך, וראיתי רק את המבט הקר שאתה תמיד מביט בו אליי.....חשבתי שמשהו השתנה אך תמיד אותה תחושה...תמיד אותו יחס ותמיד אותו פחד.... רציתי להגיד שאולי זאת פשוט הרגשה שתיעלם עוד מספר ימים, חודשים או שנים....כך אני מקווה לפחות כי האמת לא אוהבת את החד צדדיות שקיימת בתוך הרגש.... לא אכפת לי כיצד אתה מרגיש..להפך אני יודעת שאתה לא תהיה מישהו שאני מחפשת....לכן דווקא אני מבקשת ממך שלא תפסיק להתעלם ממני, אולי כך אוכל להתחיל להיות אדישה כלפיך... לא פעם כאשר עברתי לידך הרגשתי לא נוח, מובכת , אך אתה היית בתוך משהו אחר ולא ראית את מה שקורה אצלי...אז ניצלתי את הרגע ועקבתי אחר התנועות שלך....כאשר אתה לא שם לב... אני חושבת שאילו הגישה הייתה משתנה אצלך....אולי הייתי האדם הכי מאושר בעולם, או שאולי להפך זה היה גורם לי להרגיש אשמה על כך שאתה מרגיש משהו כלפיי..... <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; DIRECTION: rtl; unicode-b</div>Fri, 18 Jan 2008 20:06:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8449394http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=8449394http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8443583<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני חושבת, מה היה קורה אילו הוא היה מסתכל עליי במבט שונה, כאל מישהי שחשובה לו, ולא כאל מישהי שבכלל זרה לו. לפעמים אני חושבת מה היה קורה אילו השמיים היו בצבע אדום ולא כחול, אולי משמעות החיים הייתה שונה כמו שגם היחסים בין אנשים. לפעמים אני חושבת מה היה קורה אילו מישהו אחר היה דופק בדלת והיה בינינו סיפור אהבה מושלם, אולי אז הייתי מוצאת את עצמי בתוך אגדה שסופה ידוע אפילו לתינוק. לפעמים אני חושבת מה היה קורה אילו במקום חתול היה לי בבית כלב, ששמח יותר ממנו כאשר אני חוזרת הביתה ושלא סנוב, שגורם לי להרגיש שלמישהו אכפת ממני ביקום הזה. לפעמים אני חושבת מה היה קורה אילו החיים היו ידועים מראש ושכל צעד היה מתוכנן אצלי,והייתי יודעת שבתאריך מסוים אכשל במבחן אבל אפגש עם איזה מישהו חדש או סתם... לפעמים אני חושבת מה היה קורה אילו הייתי נו</div>Thu, 17 Jan 2008 21:50:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8443583http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=8443583http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8189596<div align="right" dir="rtl">כאשר אומרים לבן אדם, שהוא מטומטם, האדם נעלב...אבל מדוע? הרי הוא יכול לקחת זאת כביקורת ולהשתנות.... כאשר אומרים לבן אדם שהוא חמוד, הוא מחייך....אבל מדוע? הרי שלא תמיד חבריו יהיו נחמדים כלפיו....... כאשר אומרים לבן אדם שהוא מטורף, הוא מתנגד לכך בתוקף....אבל מדוע? הרי טירוף זה לאו דווקא משהו רע... כאשר אומרים לבן אדם שהוא טיפש, הוא מתחיל להתעצבן....אבל מדוע? הרי שלהתעצבן זה לא תמיד צעד חכם... כאשר אומרים לבן אדם שהוא מצחיק, הוא אומר תודה ונהיה יהיר....אבל מדוע? הרי לפעמים צריך להתאמץ.... כאשר אומרים לבן אדם שהוא פחדן, הוא מסרב להאמין בכך...אבל מדוע? הרי זה טוב לפחד, ואף אחד לא מושלם.... <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; DIRECTION: rtl; unicode-bidi: embed; TEXT-ALIGN: right</div>Fri, 14 Dec 2007 13:52:00 +0200twins1989@mail.ru (rain girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=477063&blogcode=8189596http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=477063&blog=8189596