זה רק חיים

כאשר אומרים לבן אדם, שהוא מטומטם, האדם נעלב...אבל מדוע? הרי הוא יכול לקחת זאת כביקורת ולהשתנות....

כאשר אומרים לבן אדם שהוא חמוד, הוא מחייך....אבל מדוע? הרי שלא תמיד חבריו יהיו נחמדים כלפיו.......

כאשר אומרים לבן אדם שהוא מטורף, הוא מתנגד לכך בתוקף....אבל מדוע? הרי טירוף זה לאו דווקא משהו רע...

כאשר אומרים לבן אדם שהוא טיפש, הוא מתחיל להתעצבן....אבל מדוע? הרי שלהתעצבן זה לא תמיד צעד חכם...

כאשר אומרים לבן אדם שהוא מצחיק, הוא אומר תודה ונהיה יהיר....אבל מדוע? הרי לפעמים צריך להתאמץ....

כאשר אומרים לבן אדם שהוא פחדן, הוא מסרב להאמין בכך...אבל מדוע? הרי זה טוב לפחד, ואף אחד לא מושלם....

כאשר אומרים לבן אדם שהוא ביישן, הוא שוב מתחיל להתבאס...אבל מדוע? זה לא רע להתבייש ולהיות סגור טיפה...

כאשר אומרים לבן אדם שהוא חבר טוב, הוא לא מוכיח להפך...אבל מדוע? הרי אסור להאמין בכך שאנו הכי טובים....

כאשר אומרים לבן אדם שהוא ...........אבל מדוע???

כל אדם הוא עולם שלם של רגשות ומחשבות..

כל אדם הוא עולם שלם של חלומות ואשליות...

כל אדם הוא עולם שלם של הצלחות וכישלונות...

 כל אדם הוא עולם שלם של טירוף ורוגע....

כל אדם הוא עולם שלם של אהבה ותקווה...

כל אדם הוא עולם שלם של טוב ורע....

כל אדם הוא עולם שלם של חוויות ואכזבות...

כל אדם הוא עולם שלם של כעס ועצבים...

כל אדם הוא עולם שלם של פחדים וחששות...

כל אדם הוא עולם של תחושות ומעשים...

כל אדם הוא עולם של טעויות ופתרונות...

אני מאמינה בכך שלפעמים קשה לראות את האדם שמסתתר מאחורי המסכה של הפחד והיהירות, חלומות וביישנות, אנוכיות ואכזבה...

יש מספיק אנשים בעולם כדי לראות עד כמה העולם מגוון...ואם אתה אומר לאדם להתראות...אתה בעצם נפרד מהזדמנות להכיר עולם שלם של דברים ששונים....שמפתים ומפחידים..שרק די בלהביט בהם כדי לצחוק או לבכות...

אם אתה אומר לבן אדם..אתה מכוער.....בעצם אתה מוחק מפניו את החיוך שעושה אותו מיוחד...ואופטימי...ומה עם חוסר ביטחון? האדם שמעליבים אותו בדרך כלל..נעלב ומתחיל לחשוב שאולי משהו לא בסדר בו....

האם חשבתם פעם...מה מרגישים אנשים כאשר כועסים עליהם? או כאשר דוחים אותם מסיבות שונות???

אני בטוחה שאתם יכולים להבין...שאולי אתם מגיבים לעלבון בצורה מסוימת..אבל יש אנשים ששונים מכם...יש אנשים שמפחדים מהחיים ומחפשים רק חיבה...יש אנשים שמצורך להגן על עצמם הם מסתגרים ונהיים לא עצמם...אבל כל אדם הוא בעצם תיבת הפתעות...זה תמיד טוב לדעת שיש אנשים שמחבבים אותך, שיעזרו לך ושלא מסתכלים רק על היופי החיצוני שלך...

אם תוותר על בן אדם בעצם תוותר על כל מה שבתוכו...וכל אדם עלול להביא משהו לחיים שלך שלא חשבת שיהיה לך...

הוא יכול לעזור לך להתמודד עם הפחד וחוסר הרצון שלך..אתה הרי אף פעם לא יודע לאן החיים יובילו אותך...את מי תכיר...למי תעזור ומי יהיה שם בשבילך...

לפעמים פשוט כדאי לתת הזדמנות לאדם לשנות משהו...לעשות משהו למענך...לתת לך עוד כמה סוגים של מחשבות..בעצם מה אפשר להפסיד מזה אם מדברים על רווח והפסד...

זה מפחיד לראות...כיצד אנו מתרחקים מכל מה ששונה מאיתנו...מכל מה שאנו יודעים שיכול להועיל לנו...מכל מה שחדש..מכל מה שגורם לנו פתאום להבין שלא אנחנו צודקים...אבל האם זה לא מסקרן דווקא לראות את העולם...בו יש המון דברים שאנו היינו רוצים לדעת ולעשות?

אני מפחדת להכיר אנשים חדשים..אבל גם מסתקרנת בטירוף....כי זה כמו לקבל מתנה ולזרוק אותה לפח רק כי היא באה בעטיפה לא יפה...אולי מה שבעטיפה יש יהיה משהו שיפתיע אותנו לטובה......וייתן לנו משהו..אולי..ילמד...ואולי סתם יגרום לנו לחייך..

לפעמים אנו כל כך רגילים לראות את הדברים בדרכנו..לעשות מה שבראש שלנו...להעליב אנשים כי הם כאלו או כאלו...אבל מה בעצם אנשים הללו חושבים? מרגישים? כאשר אנו תוקפים אותם....הם סובלים בטח...כי מכלילים או משפילים או סתם מתרחקים מהם...וחושבים שהם האנשים הכי נחותים..אבל אנחנו הרי שווים...לכל אדם יש רגש...ומחשבות...עקרונות...ודרך חיים...דברים בהם הוא מאמין ודברים שהוא מסוגל להעניק למישהו בחברה....

הפחד הזה לתת למישהו להיכנס לחיינו, הרצון הזה להסתגר בעולם בו יש משעות אחת..אבל מה יש משעות אחרת? מעניינת יותר? מצחיקה יותר?

אני ממש אוהבת את העובדה שאם אני אהיה במקום מסוים אנשים לא ידחו אותי כי..אני לבושה באופן מסוים, או מטורפת בדרכי...או שבאה מגזע מסוים, או שלא יודעת..מסתבר שאנשים ממציאים כל כך הרבה סיבות ללא להיות בקרבת מישהו...

בטח לא פעם קרה לכם מקרה בו נותנים לכם להרגיש לא שייכים..איך ההרגשה? נכון שלא משהו? אולי יש סיבה לכך שדווקא דברים כאלו קוראים לכם..כי למישהו מסוים..זה קרה..ואז הוא התחיל יותר לראות עד כמה זה יכול לפגוע באדם...עד כמה האדם מרגיש רע עם עצמו ואשם...למרות שלא תמיד יש סיבה....אלא זה פשוט לפי הכללים...

הייתי בפגישה בקבוצת תיאטרון והתחלתי לפחד מכל מה שאומרים בה...כי אנשים אמרו שכשהם מתעצבנים אז הם מקללים, ומעליבים, כאשר הם חושבים שהאדם או הקבוצה אינה מתאימה להם...אבל הם חשבו על ההפך? מה היה קורה אילו מישהו היה כותב עליהם משהו רע..מקלל אותם..מעליב ופוגע בהם...

אני לא רוצה לתקוף אף אחד ובטח שלא להעליב..כי כל אחד הוא מישהו שיכול להיות גם הכי מתוק וגם הכי מפחיד..גם הכי מצחיק וגם הכי טיפש..תלוי באיזה מצב הוא ועד כמה הוא רוצה להוציא את מי שהוא באמת...

אני רק רוצה להראות שיש עוד מספר דברים שאפשר לזכות בהם...