בלוג?!

אני מרגישה כ"כ רע עם עצמי..

יכולתי להגיד לו- ולא אמרתי..

יכולתי סוף סוף להוציא את כל מה שאני מרגישה כלפיו - ולא עשיתי את זה..

אני מרגישה פשוט חרא!

בא לי למות

כבר חשבתי שאני הולכת להגיד לו.

זה ממש משגע אותי..

משפט כ"כ קצר>> שכ"כ קשה להגיד..

אני אוהבת אותך.

יכולתי לגמור עם זה כבר

ולהוציא את המועקה הזאת מהלב שלי..

אבל אני כמו מטומטמת המשכתי לשתוק!

כ"כ קשה לי להעביר דברים דרך האינטרנט

אף אחד לא מסוגל להבין עד כמה כואב לי..

עד כמה אני שונאת את עצמי..

עד כמה אני רוצה לומר לו ופשוט לא מסוגלת..

לפני שחזרתי הביתה כבר תכננתי בראש מה אני הולכת להגיד לו..

ואז נהייתה לי בחילה והרגשתי שאני הולכת להקיא..

כאבה לי הבטן והתאפקתי שלא לצרוח..

אבל המשכתי לשתוק..

אני יודעת שאם אני לא אומר לו הוא בחיים לא ידע..

אבל מה לעשות שזה כ"כ קשה..

ואני אפילו לא יודעת אם הוא אוהב אותי..

ואם אני אומר לו

אני בטוחה שאני לא אוכל להסתכל לו בעיינים יותר..

אני ממש מפחדת לאבד אותו..

כי הוא כ"כ חשוב לי!!!

(לא כתבתי את הפוסט הזה בשביל תגובות

 וזה ממש לא פוסט צומי..

זה פשוט פוסט של הוצאת עצבים על עצמי ..

אז אם בא לכם תגיבו..אבל לא בשביל זה כתבתי את הפוסט..)