http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844That Green Gentleman - PATDheCopyright 2026 שושיק^^-. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/44/18/47/471844/misc/14230769.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9408075<div align="right" dir="rtl">אני סוגרת. אין לי זמן לעדכן...או אפילו לנשום. החזרות למופע, הלימודים והחיים בכלל, ממש קשה לי עם כל זה. אני פשוט לא מסוגלת לתחזק את הבלוג הזה כמו שצריך. ואם אני לא יכולה להיות פה ב-100%, אנילא אהיה פה בכלל. היה לי חשוב להיות פה , אבל לפעמים צריך לדעת מתי לפרוש. הבלוג הזה נהייה יותר מידיי פתוח, יש אנשים שלא רציתי שיקראו פה דברים ובכל זאת זה קרה. מחר הופעה!!! נקווה שיהיה טוב (: שבת שלום 3&gt; שוהם. </div>Fri, 20 Jun 2008 15:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9408075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9408075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9248289<div align="right" dir="rtl">אז הרבה זמן שלא הרגשתי כל כך עצובה, והפנים שלי נבולות כמו איזה תייש עם קמטים^^ ובאמת , שלקחתי ללב את הילד המחורבן הזה , טוב , הוא לא מחורבן, הוא יצא מפתח אחר XD סתם, אבל עדיין איזשהו ניצוץ בוער בי כשאני רואה אותו. והוא פגע בי כשאמר שאני לא נחשבת, זה כל כך עיצבן אותי שאם הייתי יכולה לייצר מחבת ענקית מפלדה או מכל חומר אחר שהוא בעל מסה ענקית הייתי דופקת לו את זה בראש. נ.ב: זאת אלמוג , שמעבירה לכם את כל המחשבות שעוברות לשוהם עכשיו בראש . (ציטוט של שוהם: חוצמהתייש=]) תגידו או לא שאני מטומטמת , או שאני שרוטה בראש , אבל רק לראות את החיוך הזה שלה , ממש גורם לי להיות מאושרת . כשאני מזבלת לה את השכל ,על כמה שאני אוהבת אותו , והיא רק נאנחת שאין מה לעשות , עדיין אני מרגישה כמו נטל,וכאשר אני גורמת לה להיות מאושרת , או לפחות לחייך , אז אני יודעת שזה הגמול שלי אלייה!! ולפעמים , כמו שאומרים החגיגה נגמרת, לפעמים כל כך קשה ועצוב , כמו עכשיו לדוגמא . עריכה : (לרגע זה )-אני ושוהם שותות שנדי , שלוק אחד בודד , כי אם זה יהיה יותר מאחד זה יהווה אסון וסיכון לכל מה שיהיה מסביבתינו. אז רק רצי</div>Sun, 25 May 2008 15:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9248289http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9248289http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9228094<div align="right" dir="rtl">שיר ממש יפה, שמזכירלי יום קשה במיוחד. מי שהיה שם יודע. בעיקרון אני ממש מתחברת לשיר הזה. מכירים את זה שאתם שומעים שיר, ופתאום זה צובט לכם בלב? אז זה זה. יומן מסע \ אביב גפן. אינספור שבילים ויציאה רושם בתוך יומן מסע להתערבב ולא להיבלע רושם בתוך יומן מסע והיה אם מישהו בא אל תסתובב כי זה תמיד יכול להיות מי שדליק לך את הלב יפרוק את הכאב בשלווה מגע הרוך גובר על המכה רושם בתוך יומן מסע כולנו עשויים אבק של אהבה רושם בתוך יומן מסע מביטים למעלה ונושאים תפילה כשבנתיים שוכחים שהמשמעות לחיות היא לשאול את השאלות ולענות להגיב למטההההההה בבקשה! 33&gt;שושיק D:</div>Wed, 21 May 2008 21:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9228094http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9228094http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9214005<div align="right" dir="rtl">יש דברים שחשבת שלא ידעתי, וידעתי. יש דברים שאמרת,אוליי סתם. אבלהם כ"כ פגעו בי. כ"כ הרבה כבר נכתב עליך,יותר מידי. ואולי זו הפעם האחרונה. לפעמים 3 מילים, יכולות לגרום לשינוי בתוכניות. ולמרותשהתלבטתי, אני ממש לא מצטערת. סוף סוףהבנתי עם מי יש לי עסק. נפתחו לי העיינים. השתנת ילד! השתנת!!! אתה לאמי שהיית פעם, אתה לא אותו אדם. ואני יודעת, דבריםמשתנים. ואין לי זכות למנוע אותם ממך,והם ישנו אותך בכלמקרה. לטוב ולרע. אבל אוליי, אם היית חושב עוד שנייהאחת, ולא פותח את הפה, היינו במקום שונה לגמרי עכשיו. לפעמים אתה אומר יותר מידיי. פשוט נמאסת עליי. עם המצבי רוח שלך! עם הרגשות הלא ברורים שלך! עם כל הימים האלה שאתה עובר לידי ושותק! בכל יום מחדש אני מחכה ומקווה שאוליי, תתייחס אליי... אבל אתה לא אומר כלום, ועובר לידיכאילו בחיים לא דיברנו. בחיים לא צחקנו. בחיים לא אמרת עליי דברים שגרמו לי לחייך, ולהרגיש לרגע קטן מאושרת. את כל זה שכחת, או שרק ניסית להדחיק. כ"כ הרבה פעמים ניסיתי, ונפגעתי. אז למהלי להמשיך ולהכאיב לעצמי? לפתח בכל יום תקווה חדשה ואז להוסיף אותה לרשימת התקוות ה</div>Mon, 19 May 2008 16:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9214005http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9214005http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9174834<div align="right" dir="rtl">אילת. היה ממש כיף,קניתי מלאמלא דברים יפים (: בעיקר בגדים, וגופייה של happy tree friends (: זה פשוט לא יאמן, כמות החתיכיםשיש שםזו פשוט תופעה! לאן שלא הלכתי, כולם חתיכים! חתיכים! חתיכים! שזופים עם שרירים (: אוליי שיבואו כמה לערד?! ממש יבש פה. אממממ...חוצמזה היה ממש נחמד, הייתי בבריכה, וממשנהנתי בים. בחיים שלי לא אהבתי ים, אבל השנה נכנסתי כמו שצריך (: היה כיף בים...וזה היה ממש קצר למרות שהיינו שםמהבוקר עד הצהריים. והשתזפתי!!!!!!! ורואים את זה!!!!!!!! איזה כיףףףף!! ו.......... קניתי את הדיסק של panic!!!!!!!! הוא כ"כ יפהההההה!!!!! יש להם דיסק ממש מיוחד...לא יודעת מה איתכם, אבל אני לא מפסיקה לשמוע אותו (: זהו בינתיים... אין הרבה מה לכתוב אבל זה לא אומר שלא קרה הרבה (: יומולדת לנילסית הקטנטנה (שכבר לא קטנטנה XD) אתמול הייתה מסיבת הפתעה לגל (: ואלמוג הטיפשאאאאאא הרסה הכל כי היא הסתכלה בחלון וגל ראתה אותה &gt;&lt;" אבל לא נורא (:(: היה ממש כיף! היהאוכל! וכולן היו יפות- יפות!! ובהזדמנות זו.... (אי-יאייי! נשמעתי כמו ריני XD) גל? מלאמלא מזל"ט! תמ</div>Mon, 12 May 2008 19:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9174834http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9174834http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9137412<div align="right" dir="rtl">ערב יום הזיכרון. אין מה לכתוב הרבה. חיילים שהקריבו את עצמם כדי שלנו תהיה מדינה. חיילים שהשאירו נשים וילדים לבד, ויצאו למלחמה. המלחמה על ארצנו. ובכל שנה חגיגות של יום העצמאות מהולות בעצב. זו לא באמת שמחה. שמחה שניתנה לנו בתמורה לדמם של חיילים, זו לא שמחה. זו תודה. תודה לכל החיילים שמסרו את נפשם, שהסתכלו לפחד בעיינים, אבלהמשיכו להילחם. כדי להגן על המדינה, במשך 60 שנה. במשך 60 שנה אנחנו נלחמים על הקיום שלנו. כל יום שעובר בשקט, זה פשוט מתנה. וצריך לומר תודה. לכולם, לחיילים שבגבול, לשוטרים ולמתנדבים שבזכותם, רק בזכותם אנחנו כאן. ולכל המשתמטים, פשוט אין מילים, איך אפשר להתחמק מהחובה ההכרחית הזו?! בזמן שחיילים אחרים מעבירים לילות קרים לבד, שומרים על הגבול.. אתם יושבים בבית החם עם כל המשפחה. אני, אפילו שיש לי פטור מהצבא (בגלל התאונה), מתכוונת להתנדב. ואני אלחם כדי שיקבלו אותי לצה"ל. הרעות \ להקת הנח"ל. על הנגב יורד ליל הסתיוומצית כוכבים ח</div>Tue, 06 May 2008 20:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9137412http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9137412http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9130456<div align="right" dir="rtl">יום רביעי, מלון, בריכה וים, שמש שמש שמש, קניות ללא מע"מ !!! כל זה ועוד הולכים להיות לי נונסטופ מיום רביעי בצהריים עד יום שבת בערב.. אני כ"כ שמחה שאני סופסוף נוסעת.. אוליי זה יתן לי זמן לחשוב קצת , להתאוורר, לשכוח שביום ראשון יש מיצ"ב במדעים וביום שני מבחן חוזר באלגברה XS אוליי אני אוכל להכיר אנשים חדשים, לפגוש בנים, להשתזף, ללכת לים שכבר כ"כ הרבה זמן רציתי להיות בו. יש לי כל כך הרבה דברי חשובים להספיק ב-4 ימים האלה...אני אפילו לא בטוחה שאני אספיק את כולם o.O אבל בכל זאת, אני בחופש מהשגרה המשעממת הזו! כבר נמאס לי לקום כל יום בבוקר, למות משעמום בבצפר, לחזור הביתה להר של שיעורים ועבודות, ולהתפלל שיום שבת יגיע :) זה ממש משעמם,ואני בנאדם שמשתעממם מאוד בקלות. אני ממש מקווה שאני אצליח לנקות את הראש בחופש הזה.. אני צריכה זמן עם עצמי. לקבל החלטות חשובות, לפתוח את העיינים ולראות את כל מה שקורה מבחוץ, לא מתוך כל הבלגן. אני באמת מקווה שיהיה לי כיף (: לא הבטחת שתחזור. אפילו לא לרגע. זו רק אני שלא מפסיקה לקוות , מפתחת תקוות שווא, על משהו שכנראה לעולם לא</div>Mon, 05 May 2008 17:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9130456http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9130456http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9113008<div align="right" dir="rtl">בחיים לא הרגשתי ככה. בחיים לא צרחתי ככה. בחיים לא נשבר בי משהו מבפנים ברעש כ"כ חזק. ואף אחד לא שמע. בחיים לא ידעתי עד כמה זה כואב, כל מילה, משאירהצלקת על הלב. </div>Fri, 02 May 2008 18:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9113008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9113008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9104716<div align="right" dir="rtl">יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כל שנה אני רק מחכה שהיום הזה יעבור. אבל השנה זה שונה. היה לנו טקס באורון,הטקס הכי עצוב ומרגש שחוויתי שבחיים. תלמידים קצת יותר גדולים ממני שנסעו לפולין,כתבו טקסטים כ"כ מרגשים! ישבתי באולם והקשבתי לכל מילה...ובכיתי, רעדתי.אוליי בגלל הזעזוע, אוליי בגלל שלא הייתי מודעת עד כדי כך, למה שבאמת קרה שם. הטקס הזה פתח לי את העיינים. פתאום הרגשתי אשמה, על זה שתמיד יש לי אוכל,בזמן שקר לי תמיד יש לי מה ללבוש,וכשאני בוכה יש לי מישהו שיחבק אותי(את זה אמרו בטקס). כל הסיפורים האלה, המזעזעים,פשוט מעבירים בי מצרמורת. ילדים רעבים,חולים וחלשים. נשים עם פנים חיוורות ולחיים שקועות, שלקחו מהם את הילדים בכח. גברים שנלקחו למחנות עבודה, ועונו שם עד שפשוט קרסו מרוב מאמץ. כולם רעבים,כולם חלשים וכולם לבד. בלי אף אחד שיעזור להם. כי כל אחד חייב לדאוג לעצמו, כי חייבים להישאר בחיים. "ובחרת בחיים" זה משפט כ"כ נכון. לכל אחד יש את האפשרות לבחור,בחיים או במוות. והניצוליםבחרו בחיים. אבל לא לכולם הייתה את האפשרות הזו, לבחור. רוב היהודיםפשוט הומתו בלי אפשרות להתנגד. אין לי סיפור חיים</div>Thu, 01 May 2008 14:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9104716http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9104716http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9067730<div align="right" dir="rtl">טוב, זה היה כ"כ צפוי שאני אחזור מתישהו, לא יודעת אם חזרתי בגלל שהבלוג חסר לי או בגלל שפשוט משעממם לי יותר מידיי. או בגלל שהבנתי שבלוג נועד כדי לפרוק, לכתוב לעצמי. וזה לאמשנה כמה תגובות יש :} בכל מקרה ,חזרתי אבל אני עוד לא לגמרי בפנים. זה אומר שהעידכונים יהיו קצת פחות שוטפים ממקודם. - פסח? היה נחמד:) עשינו את הסדר אצלנו בבית.32איש היו פה..משו מטורף ביותר O: נסעתי לתל אביב מיום שלישי בבוקר עד אתמול בערב. היה כ"כ כיף, קניתי ואנס,חולצה,גופייה חמודה וזה הכל ,אבל בכל מקרה נהניתי מאוד עם דודה שלי :) ערימות השיעורים שיש לי לעשות לא מתקדמת בכלל, פשוט כי אני עצלנית מידיי כדי לשבת לעשות את השיעורים. זה מעצבן אותי. היום הייתי אמורה לנסוע לפיקניק עם המשפחה של אבא שלי. בסוף אחרי וויכוחים ארוכים,לא נסעתי :) (כי לא רציתי) - כבר כ"כ הרבה זמן שלא שמעתי ממך, זה חסר לי .לא טוב לי בלעדייך. אפילו שאני אומרת שלא אכפת לי , לא תמיד מה שאומרים זה מה שבאמת חושבים ומרגישים. אני תקועה. לא מצליחה להתקדם אפילו צעד אחד הלאה. אני מרגישה שאיבדתי אותך לתמיד, כל מה שנאמר כבר לא חשוב עכשיו. וגם</div>Fri, 25 Apr 2008 11:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושיק^^-)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471844&blogcode=9067730http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471844&blog=9067730