זה סוף של שנה ששמתי את הלב שלי על מצב "משתנה", העדכון עומד להסתיים וקשה לי להתרגל לסטטוס החדש שלי. אחרי כל כך הרבה שנים שלי כמי שאני, אני צריכה להכיר את עצמי מחדש. אולי זו המסגרת הלא פשוטה, אולי זה החסך ביצירה, האין ברירה אלא להכיל אמירות וסיפורים לא נעימים. אני יכולה גם לטפוח לעצמי על השכם, ולהגיד שלמרות זאת מצאתי מתוך האין ברירה את הברירה, עכשיו נשאר רק קצת לאזן. פיתחתי קצת (אולי יותר מדי) אנטי כלפי אנשים מתוקף תפקידי, באופן כל כך פרדוקסלי, ואיבדתי בתוך זה את המהות הכי גדולה שלי. מאחלת לעצמי לשנה הקרובה למצוא ולהמציא את עצמי מחדש.
זה סוף של שנה שבה הצלחתי לקבל אהבה באופן הכי שלם מבן הזוג הכי ראוי, להקדיש את עצמי למענו, לאהוב באמת, יותר מאי פעם, ולהיות בטוחה שלמרות זאת האהבה שלנו יכולה להפתיע ולחצות גבולות ושיאים של אהבה שלא חשבנו עליהם. מצאתי אצלו את השקט, הוא המקום השליו שלי.
השנה החלטתי לעשות מעשה וירדתי, סוף סוף, במשקל. היום אני במצב הרבה יותר נוח עם עצמי. למדתי על עצמי שכוח הרצון שלי יכול לגרום לי לשבור לפרוץ מחסומים שנבצרו וכמעט סירבו לצאת מחיי, ואפילו לדעת לתת להם מקום של כבוד גם היום. ויש עוד לאן לשאוף.
סוף של שנה שכבר תפסתי את מקומי במסגרת הצבאית, עשיתי לא מעט עד שכבר התייאשתי. למדתי שלפעמים זה בסדר גם לוותר, זה בסדר לשים את עצמי לרגע במקום הראשון שלי. השנה הייתי לראשונה אצל גורם נפשי, בצבא, מפגש אחד שעשה לי כל כך טוב.
למדתי להתמודד עם האובדן של אביתר, אולי להדחיק, כמו שעשיתי עם הרבה דברים שחשובים לי בחיים.
עמדתי השנה בחופה של אחי, התרגשתי ושמחתי, עכשיו נשאר רק לחכות לאחיינים :)
בקרוב אסיים את תפקידי כמש"קית ת"ש, ואעבור אל מאחורי הקלעים. פחדתי מהצעד הזה, של להיפרד מהשטח, מהסיפורים החיים, מהחיילים,מהעבודה, אבל קרסתי תחת העומס, והחלטתי שמגיע לי קצת ליהנות לפני השחרור. אני מקווה שאביא את עצמי ואת המעבר למקום החדש, שארגיש סיפוק ואחווה את הצבא כמו שרציתי, שאסיים את השירות בטעם טוב. השנה כבר אוכל להגיד "משוחררת", מאחלת לעצמי שארגיש משוחררת מכל הבחינות, משוחררת לכתוב כל שיעלה בידי, בעיני ובמוחי, משוחררת לאהוב, משוחררת לטייל, משוחררת להיות שם בשבילכם, בשבילם ובשבילי.
ממש בימים הקרובים אני הולכת לראשונה בחיי להוציא דרכון ולטוס. התכנון הוא לטוס בינתיים לנופש בכרתים לחמישה ימים בחודש הבא בע"ה.
עוד מאחלת לעצמי, שאחליט החלטות נאמנות, נבונות ונכונות לי, שאעשה צעדים שקולים שיפתחו לי דלתות לאן שאני רוצה להגיע; שאחליט לאן אני רוצה בכלל להגיע.
אחת המטרות הכי גדולות שלי היא להצליח לכתוב שוב, לפחות כמו שהייתי פעם. זה מפלט ותרפיה עצומים בשבילי, שלדעתי אם היו ניתנים לי בזמן האחרון, הייתי במקום אחר לגמרי.
שתהיה לכם שנה טובה, שנה פוריה, מלאה בקסם, בהשגת מטרות, הגשמה עצמית, יצירה, סבלנות וסובלנות, אקטיביזם, ערכיות, בגרות ועצמאות, תאהבו ותחגגו את החיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
