http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609heCopyright 2026 צליל מיתר.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/09/16/47/471609/misc/20121237.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14139958<div align="right" dir="rtl">לי ולגילי יש משחק, "משחק ותיקות" אנחנו קוראות לזה. כשיורד הלחץ בעבודה אנחנו יושבות על הבר ומדובבות דייטים שיושבים על קפה ועוגה.אחרי חמש שנים כאן אנחנו כבר יודעות לתרגם את שפת הגוף של המיועדים ולמספר באיזה דייט הם נמצאים.אז היום נכנסו שניים, היא הייתה עם החלקה שעשתה ערב קודם, מכנס שחור גבוה, חולצת כתף חלקה ועקב לא גבוה מדי.הוא בא בג'ינס כהה ומכופתרת, נעליים חומות, יפה שבא למות.תוך כדי הוצאת בונים למטבח והוצאת הזמנות לשולחנות בחנתי את הזוג, ידעתי שתיכף ייגמר הלחץ ואתכנס עם גילי למשחק. רציתי ליצור עליה "פור". הם בדייט ראשון, זה בטוח.היא מנהלת משמרת במוקד שירות לקוחות והוא בטח מקדם מכירות או נדל"ניסט, כריזמטי משהו. הם לא נזהרים מלדבר על אקסים, הם כבר בשלב שהאקסים לא מהווים מכשול.אחרי משהו כמו עשרים דקות אני יוצרת קשר עין עם גילי ומסמנת לה שתסיים לפנות ותבוא.היא מנגבת את הידיים במגבת שיוצאת לה מהכיס האחורי ומתחילה לדובב- "כן, עזבתי את הבית של ההורים לפני משהו כמו...רגע, בינואר התחלתי לעבוד שם, סגרתי שנה.. בערך שנתיים וחצי, אני מנסה להסתדר כמה שיותר עם הלימודים לתואר. מה איתך, יש תכנונים?"אנ</div>Tue, 17 Jun 2014 22:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14139958http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=14139958http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14139540<div align="right" dir="rtl">אז התחלנו לישון יחד.בשידה הקטנה שצמודה למיטה היא מניחה באופן קבוע כוס מים ונייר טואלט, למקרה שיגיע חלום רע ותצטרך להירגע. את הכרית היא חולקת עם האייפון, למרות ההזהרות האינסופיות שלי על הקרינה שהוא פולט וכמה זה מסוכן.מורידה את העגילים הצמודים, ואת השרשראות והטבעת שקנתה ב3,000 שקל, לא נורמלית, זאת. את הצמידים היא לא מורידה, הרשרושים שלהם מזכירים לה חופש.אני נכנס למיטה והיא מתעכבת עוד רגע להדליק את הטלויזיה ולכבות את הממיר, "אני לא מבין למה להדליק את הטלויזיה אם המסך שחור גם ככה?""הוא מפיץ קצת אור, ועם תכניות טלויזיה אני לא יכולה להירדם.""בואי כבר לישון."היא נכנסת למיטה סוף סוף, הודיעה לי מראש שאני ישן בצד של הקיר. היא צריכה לדעת שיש לה מעבר פנוי אל חוץ המיטה. היא מפזרת את השיער ושמה את הגומיה על השידה גם כן. אני מת על הריח של השמפו שלה.אני מנשק לה את המצח ואומר לה שאני אוהב אותה, שלמרות השגעונות שלה, לא אתן לה ללכת. היא בולעת את הרוק ואומרת לי שהיא פוחדת."להדליק את האור?" אני שואל."פשוט תלך".לזה לא ציפיתי."אבל למה?" אני מתחיל לדמוע כמו ילדה."אתה כבר יודע שיש דברים שאין אצלי תשובות עליהם.</div>Tue, 17 Jun 2014 10:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14139540http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=14139540http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14139407<div align="right" dir="rtl"> שרפת אותי יותר מדי פעמים, ואז חבשת את עיניי. הבטחת שכשאוריד את התחבושת אראה עולם טוב יותר.עד אז הלכתי עיוורת על שבילים וגשרים וגם אותם שרפת, נתת לי ליפול אל נהרות קרים, אמרת שהם יכבו את האש ששורפת, במקום זה הם כיבו אותי.אז הטבעתי את עצמי, הקרקעית הייתה לי בית, שם אף אחד לא ראה את הכוויות שלי. לילה אחד העזתי, הוצאתי את הראש מעל המים, ואת עמדת שם עם רשת. אם ידעת כמה פעמים התפללתי שתתפסי אותי ברשת, ועכשיו את מגיעה... לפעמים זה פשוט מאוחר מדי. </div>Tue, 17 Jun 2014 01:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14139407http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=14139407http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14139406<div align="right" dir="rtl">נרשמתי אתמול ללימודי פסיכולוגיה! אח, הקלה.</div>Tue, 17 Jun 2014 01:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14139406http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=14139406http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14010909<div align="right" dir="rtl">ריח של בישולים, אני צורחת יחד עם הזמר, שדווקא מדייק את השיר להפליא ובוקע בשיא היופי מהרמקולים העוצמתיים שקיבלתי במתנה ליום הולדת 37 שלי. למען האמת, הוא קנה אותם בשבילו, יום ההולדת שלי היה רק התירוץ. המגבת על הכתף שלי, השלט ביד, מזפזפת בערוצים, שיהיה מעניין ברקע. בסוף מתפשרת על ערוץ 22, מבזק בחצי היום. מטען חבלה התפוצץ בתחנת האוטובוס בירושלים, 3 הרוגים, 4 פצועים קשה, 2 קל. אני מרימה מהשולחן את השלט השני ומשתיקה את הרמקולים שהפכו להיות צורמים ברגע. הפנים שלי לובשות מבע אחר, מתיישבת בספה. נועה שלי. נועה. אני מתעשתת לרגע, נועה ישנה אצל מאיה, הן לא הלכו ללמוד היום. מזל, אני חושבת לרגע, ומתמלאת אשמה. ילד של מישהו אחר. אני לא מתקשרת אפילו לוודא, משאירה את האחוז הקטן של הספק סגור בידי אלוהים. מגישי החדשות מדברים על הסלמה, בשעה זו נורתה רקטה לעבר המועצה האזורית אשכול, אין נפגעים. אינתיפאדה, ככה זה הרגיש לי אז. אלה הם חיינו בזמן האחרון. 3 הרוגים. להורים שלהם זו אינתיפאדה אמיתית, ולזה לא יעזור שום הסכם שלום שלשמו אנחנו מפוצצים. טלפון. רונית השכנה. שמעת? אומרים שאחד ההרוגים הוא חייל. אוי אוי</div>Mon, 06 Jan 2014 22:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14010909http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=14010909http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14009749<div align="right" dir="rtl">אתה מציע לי לעלות לסירה ושנשוט יחד, נסחף אל ימים אחרים, אבל אני עוד לא מוכנה לקחת את הסיכון, אני מצטיידת בגלגל הצלה ושוחה לבד הפעם. תראה איך למדתי להחזיק את הראש מעל המים, לא לטבוע ולא להיסחף. בינתיים זה מספיק לי. בשקיעה אני נכנעת ליד המושטת שלך, ועל סירה אחת שנינו, אבל אני במקום אחר.</div>Sun, 05 Jan 2014 16:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=14009749http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=14009749http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=13998682<div align="right" dir="rtl">אדמה רטובה את הולכת בה ברגליים כבדות השקית אותה דמעות טבעת בה, לא רצית להיות עוד פרח קמל שמסתכל ושואל הוא לא מתרגל לחורף הזה קצת אפור ומאוחר את הולכת למחר עיניים עצומות את עוד שואלת אם משהו נשאר ממה שנגמר שייקח את הכל הגשם אדמה רטובה, את הולכת בה, רגלייך עייפות עינייך, עינייך דמעות טבעת שם, לא רצית להיות עוד מבט תוהה מסמן ושואל הוא לא מתרגל לחורף הזה קצת אפור ומאוחר את הולכת למחר עינייך דומעות את עוד שואלת אם משהו נשאר ממה שנגמר שייקח את הכל הגשם...</div>Mon, 23 Dec 2013 07:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=13998682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=13998682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=13994315<div align="right" dir="rtl">לא פעם הייתי לך קולב, הלבשת עליי את התקוות שלך ובחרת לבכות לבד, בעודי תלוי אצלך בחדר.וכשחזרת לקוות נשארתי בודד והיה לי קר, ביקשתי ממך להשאיר אור דלוק במסדרון, שיהיו לי תקוות משל עצמי. קילפת אותי ממך ולא השארת ממני אפילו שכבה אחת שתהיה בך. נשארתי אני, דומם, כוס על השולחן ושעון שהולם שנייה אחר שנייה. כולנו מחכים לך. </div>Tue, 17 Dec 2013 23:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=13994315http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=13994315http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=13994261<div align="right" dir="rtl">היא מעבירה כרטיס בתחנת הרכבת, ומזדרזת לתפוס אותה. בעוד דקה הרכבת תיכנס אל הרציף ותיקח אותה אל הצד השני של הארץ, למצוא קצת, אפילו שאין לה מושג מה היא מחפשת. היא אוהבת את הנסיעות האלה, לבחור בקפידה מקום: פעם מול הרופא שנוסע להשתלמות עד יום חמישי ויחזור בדיוק לטיסה של הבת שלו לברלין, ופעם ליד החייל העייף ששמר כל הלילה, היא כבר תדאג שהראש שלו ינוח בדיוק על הכתף שלה.היא אוהבת להקשיב לשיחות הטלפוניות של זו שמאחוריה, להבעות הפנים של זה שממולה, אוהבת את המפגש המביך של העיניים, את החיוך והרמת הגבות כשההיא שמאחורה אומרת משהו מביך.היא מדליקה את הלפטופ שלה, כותבת משפט בנאלי ומוחקת. זה לא הולך לה הפעם.הדייל עובר ומבקש מהסטודנטית שנה ב' למדעי ההתנהגות להוריד את הרגליים מהמושב, הוא למד דבר או שניים על איך צריך להתנהג. היא מסתכלת עליו ולא מורידה את העיניים, מקווה להיתקל בו בעיניים וללוות אותו עוד כמה צעדים בעזרתן. זה עובד לה. היא חושבת שבטח מבחני הקבלה של הדיילים הוא רף גבוה של יופי, רזומה רחב של נשים ותעודת שחרור מגולני. בכלל, שמתם לב לקו המשותף והמזרחי של הגולנצ'יקים? לא חשוב.בלפטופ שלה כבר מתחיל לה</div>Tue, 17 Dec 2013 22:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=13994261http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=13994261http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=13994001<div align="right" dir="rtl">אבל היא, היא כמו מין מקדש או נרות חנוכה. אתה עומד מרחוק, מסתכל ורוצה להישרף מהאור הקדוש שבוער לה בעיניים. אתה מחכה, כמו מחכה שיפתחו את הציר אחרי השריפה שהיא הדליקה בחייה. אתה רוצה להיות הגיבור שידע לגרום לה ליהנות מזרימת מפל שוצף, או ממדבר חם, להישרף מהקרח כאילו היה אש חיה, מבלי להיכוות.</div>Tue, 17 Dec 2013 19:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (צליל מיתר.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=471609&blogcode=13994001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=471609&blog=13994001